יוהאן רודולף תורבקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוהאן רודולף תורבקה
Johan Rudolf Thorbecke
Johan Heinrich Neuman - Johan Rudolf Thorbecke.jpg
לידה 14 בינואר 1798
זוולה, הולנד
פטירה 4 ביוני 1872 (בגיל 74)
האג, הולנד
מדינה הולנד
מפלגה עצמאי
ראש ממשלת הולנד ושר הפנים
4 בינואר 18714 ביוני 1872
(שנה ו־21 שבועות)
ראש ממשלת הולנד ושר הפנים
1 בפברואר 186210 בפברואר 1866
(4 שנים)
ראש ממשלת הולנד ושר הפנים
1 בנובמבר 184919 באפריל 1853
(3 שנים ו־24 שבועות)
חבר בית הנבחרים של הולנד
18661871
(כ־5 שנים)
חבר בית הנבחרים של הולנד
27 ביוני 185312 בינואר 1862
(8 שנים ו־28 שבועות)
חבר בית הנבחרים של הולנד
17 באוקטובר 184831 באוקטובר 1849
(שנה)
חבר בית הנבחרים של הולנד
21 במאי 184419 באוקטובר 1845
(שנה ו־21 שבועות)

יוהאן רודולף תורבקההולנדית: Johan Rudolf Thorbecke;‏ 14 בינואר 1798 - 4 ביוני 1872) היה פוליטיקאי הולנדי וליברל. הוא כיהן כראש ממשלת הולנד במשך שלוש כהונות לא רצופות באמצע המאה ה-19. נחשב לאחד הפוליטיקאים ההולנדים החשובים ביותר במאה זו. בשנת 1848 היה תורבקה ממתקני החוקה ההולנדית, תיקון שהפך את המדינה להרבה יותר ליברלית בכך שכוחו של הפרלמנט חוזק מאוד על חשבון כוחו של מלך הולנד.

ביוגרפיה

ראשית דרכו

תורבקה נולד בזוולה בשנת 1798. אביו היה יצרן טבק לותרני ממוצא גרמני ואמו הגיעה מעיר אוסנבריק שבסקסוניה התחתונה. בשנת 1803, אביו של תורבקה, פרדריק ווילם, פשט את הרגל כתוצאה מהמדיניות הכלכלית של השלטון הצרפתי. לאחר פשיטת הרגל, פרדריק ווילם לא מצא מקור תעסוקה נוסף, ולכן עסק בחינוך בנו, אשר בלט בחכמתו מגיל צעיר.

האקדמיה

תורבקה למד לסירוגין בזוולה ובאמסטרדם. בשנת 1820 סיים את לימודי הפילוסופיה והלימודים הקלאסיים באמסטרדם ובליידן. התזה שלו נגעה למדינאי ההרומי גאיוס אסיניוס פוליו. בשנים שלאחר מכן לימד גם באוניברסיטת גטינגן שבגרמניה. בשנת 1824 חזר להולנד והתגורר באמסטרדם, שם החל לפרסם יצירות אקדמיות. יצירות אלו קיבלו תשומת לב ציבורית רחבה, ותורבקה הפך במהרה לפרופסור. הוא נאלץ להתפטר מתפקידו בשנת 1830 לאחר המהפכה הבלגית. כשנה לאחר מכן החל ללמד דיפלומטיה והיסטוריה מודרנית באוניברסיטת ליידן. בתקופה זו תמך בשלטון השמרני של וילם הראשון, מלך הולנד, אך בהמשך פיתח כלפי שלטון זה עמדות ביקורתיות ופיתח אידאולוגיה ליברלית.

קריירה פוליטית

ב-21 במאי 1844 תורבקה נבחר לראשונה לבית הנבחרים של הולנד מטעם מחוז ברום המדינה. בבית הנבחרים הפך תורבקה למנהיג האופוזיציה הליברלית. בתקופה זו התחבר לשמונה חברי פרלמנט נוספים על מנת לכתוב חוקה שתוכל להחליף את זו הקיימת. ארבע שנים לאחר מכן אירופה סערה בעקבות אביב העמים. כתוצאה מתקופה סוערת זו, הסכים וילם השני, מלך הולנד להקמתה של ועדה לתיקון החוקה. ב-17 במרץ תורבקה מונה לנהל את הוועדה. רוב רעיונותיו אושרו על ידי הוועדה. החוקה החדשה אושרה והוכרזה ב-3 בנובמבר של אותה השנה. בחוקה זו הורחבו זכויות האדם והאזרח במדינה, החילה בחירות ישירות לפרלמנט, ולמעשה הפכה את הולנד באופן סופי למונרכיה חוקתית.

באוקטובר 1849 המלך מינה ללא רצון את תורבקה לתפקיד ראש הממשלה, והקבינט הראשון שלו התכנס ב-13 בנובמבר. בקבינט זה (ובשתי ממשלות תורבקה הנוספות), הוא שימש גם כראש ממשלה וגם כשר הפנים. בכהונתו הראשונה כראש ממשלה, תורבקה לא ביצע מעשים רדיקליים מדע, אך ביצע רפורמות והסדרים בתחום השלטון המקומי. בתקופה זו תורבקה היה נתון לביקורת על יחסיו המותחים עם המלך ועל יושרו. הכנסייה הקתולית דרשה להחזיר את המבנה הדתי המסורתי לממשל, דבר שיצר משבר בין הזרמים הדתיים. תורבקה נשאר פסיבי אל מול משבר זה, ובסופו של דבר אולץ להתפטר בשנת 1853.

תורבקה המשיך להנהיג את האופוזיציה בפרלמנט במשך 9 שנים. בשנת 1854 הוא התנגד להשתתפות הולנדית במלחמת קרים ובשנת 1857 התנגד להכנסת תכנים דתיים למערכת החינוך. קריסת הממשלה השמרנית ב-1862 החזירה את תורבקה לשלטון. ב-31 בינואר 1862 הוא החל את כהונתו השנייה כראש הממשלה וכשר הפנים. יחסיו של תורבקה עם המלך השתפרו משום שתורבקה התמקד ברפורמות כלכליות ולא שלטוניות. ממשלה זו הייתה נתונה לביקורת מצד כמספר גורמים ליברלים והחזיקה על כנה בזכות גורמים קתוליים. בכהונה זו, תורבקה פעל למען הפרדת הדת מהמדינה, בניית תעלות, ורפורמות במערכות החינוך והבריאות הציבוריים. הממשלה התפרקה בשנת 1866 כתוצאה ממשבר פוליטי הנוגע לחוק הפלילי באיי הודו המזרחיים ההולנדיים.

תורבקה חזר להנהיג את האופוזיציה בבית הנבחרים. בינואר 1871 תורבקה בן ה-73 הקים את ממשלתו השלישית, אך לא האריך בה ימים. בדצמבר של אותה השנה הוא חלה ולא התאושש. ב-4 ביוני 1872 נפטר בביתו שבהאג.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0