יהודית קצובר
| לידה |
28 באפריל 1947 (גיל: 77) שומקוט, טרנסילבניה |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| ידועה בשל | מראשי תנועת נשים בירוק וממובילות "תנועת הריבונות" |
יהודית קצובר (נולדה ב-28 באפריל 1947) היא מחנכת, אשת התנחלות, פובליציסטית ופעילה ציבורית, מראשי תנועת "נשים בירוק" ומקימת ומנהיגת "תנועת הריבונות". כיהנה כסגנית ראש מועצת קריית ארבע. נכון ל-2017 קצובר מנהלת את המכללה להוראה בקריית ארבע הפועלת כשלוחה של מכללת אפרתה.
ביוגרפיה
יהודית קצובר נולדה ליחזקאל ופרידה הירש בשומקוט (Nagysomkút) שבטרנסילבניה. עלתה לישראל עם משפחתה בשנת 1960, בגיל 12. בשנת 1968 נישאה לצבי קצובר (אחיו של בני קצובר, ולימים ראש מועצת קריית ארבע). השניים התגוררו בדימונה שם שימשה יהודית מחנכת, ובשנת 1971 עברו הזוג להתגורר בקריית ארבע. בשנות ה-90 שימשה קצובר מורה באולפן לעולים חדשים. בשנת 1997 הקימה את המכללה להוראה בקריית ארבע, הפועלת כשלוחה של מכללת אפרתה. בשנת 2015 נבחרה על ידי מגזין "נשים" כאחת מ-50 נשים מעוררות השראה[1]. לקצובר חמישה ילדים.
בשנת 2019 זכתה יהודית קצובר, בשיתוף עם נדיה מטר, בפרס מוסקוביץ לציונות. בנימוקי ועדת הפרס נאמר כי הוא הוענק להם על הובלת פעילות חוץ פרלמנטרית לעידוד ההתיישבות ביהודה ושומרון וקידום החלת הריבונות הישראלית בהם.
פעילות ציבורית
בשנת 1979 נמנתה קצובר על 13 הנשים שנכנסו לבית הדסה בחברון והובילו לחידוש ההתנחלות היהודית במקום[2]. בשנת 1982 השתתפה במאבק נגד פינוי חבל ימית.
בין השנים 1980–1983 כיהנה קצובר כסגנית ראש מועצת קריית ארבע[3] וניהלה את מתנ"ס קריית ארבע.
לאורך השנים הובילה מאבקים ציבוריים רבים בנושא ההתנחלות ביהודה ושומרון, והשתתפה בהובלת הפעילות לשיקום בית הכנסת אברהם אבינו בחברון, ובהקמת בית הכנסת חזון דוד בציר ציון. לצד זאת סייעה לביסוס ההיאחזות החקלאית היהודית באדמות נצר, גבעת איטם ואדוריים.
בשנת 2005 הייתה בין מובילות המאבק נגד תוכנית ההתנתקות.[דרוש מקור]
בפעילותה כמנהיגת "נשים בירוק" לצד נדיה מטר, זכתה קצובר בהישגים ממשיים בהם: סיכול כוונת ממשלת רבין להעביר את השליטה ב"גבעת הדגן" שבאפרת מידי ישראל לידי הרשות הפלסטינית[4]. פתיחת כביש 398 (כביש עוקף זעתרה) מהר חומה לגוש עציון מזרח[5], חידוש הנוכחות של צה"ל בשדמה ומניעת השתלטות פלסטינית על השטח[5] והפיכת אדמות נצר (בין אלעזר לאלון שבות) ל"אדמות מדינה".
לאחת רצח שלושת הנערים הובילה קצובר להקמת שמורת עוז וגאו"ן סמוך לצומת גוש עציון, לזכר הנערים.
תנועת ריבונות
בשנת 2010 הקימה קצובר את "תנועת הריבונות", כתנועה חוץ-פרלמנטרית הפועלת להחלת ריבונות על יהודה ושומרון. התנועה כוללת את 'פורום הריבונות' בו חברים אישי ציבור ואקדמיה בהם קרולין גליק, יורם אטינגר, גאולה כהן ומרדכי קידר.
התנועה מוציאה לאור את כתב העת ריבונות ואת אתר האינטרנט "ריבונות" הכוללים כתבות, מאמרים ועדכונים סביב חזון החלת הריבונות. במקביל יוזמת התנועה כנסים בהם מופיעים שרים, חברי כנסת, אנשי ציבור, הגות ואקדמיה הפורסים את משנתם סביב דרכי יישום חזון הסיפוח והצורך המדיני בימין הישראלי למנף את המהלך עד ביצועו.
עמדותיה
קצובר דוגלת בהחלת ריבונות ישראלית של כל שטחי ארץ ישראל. לתפיסתה החלת הריבונות היא צעד מדיני המתחייב מתוקף ההבטחה התנ"כית, הצדק ההיסטורי, המוסר האנושי, ואף בשל היבטים כלכליים וביטחוניים.
כמנהלת מכללה וכמחנכת, קצובר דוגלת בתפיסה המשלבת העמקה תורנית וגישה אמונית רוחנית המכירה בערכה של האישה כמובילת הבית, אך לא מתוך השיח הפמיניסטי-מערבי העכשווי שהוביל, לתפיסתה, עד כה להרס המשפחה והחברה המערבית.
קצובר מאמינה שהדרך לקדם הליכים פוליטיים היא בפעילות פוליטית חוץ פרלמנטרית, ובשל כך אינה משתייכת לאף מפלגה פוליטית.
קישורים חיצוניים
יהודית קצובר, ברשת החברתית פייסבוק- האתר הרשמי של "תנועת ריבונות"
יהודית קצובר: בג"ץ חורג מגבולותיו, תופס צד פוליטי, סרטון באתר יוטיוב- יהודית קצובר: לראש הממשלה יש תסמונת אובמה
- קרני אלדד, מסמנות טריטוריה: הנשים שמאחורי היוזמה לסיפוח יהודה ושומרון, באתר מעריב אונליין, 2 בינואר 2018
הודיה כריש חזוני, לא עוצרות בירוק, בעיתון מקור ראשון, 13 בנובמבר 2018
הערות שוליים
- ^ דינה אברמסון, חמישים נשים מעוררות השראה. מגזין 'נשים', 8 במרץ 2015
- ^ יהודית קצובר מספרת, באתר "ריבונות"
- ^ הר המריבה: המאבק על הר הבית: יהודים ומוסלמים, דת ופוליטיקה מאז 1967, עמ' 125
- ^ Tami Amanda Jacoby, Women in zones of conflict: power and resistance in Israël, McGill-Queen's Press - MQUP, 2005, page 99
- ^ 5.0 5.1 בשבע, 20.1.2011 עמ' 33, רבקי גולדפינגר
38700949יהודית קצובר