רבי יהודה בויאר
 | |
| בשנת 2011 | |
| לידה | כ"ד בסיון תרצ"ד |
|---|---|
| פטירה |
7 בנובמבר 2024 (בגיל 90) ו' בחשון ה'תשפ"ה |
| למד ב | ישיבת היישוב החדש, ישיבת פוניבז' |
| מקום מגורים |
 ישראל בני ברק |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | חוג חזון איש |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה, מורה הוראה |
| רבותיו | רבי אברהם ישעיהו קרליץ, רבי שמואל רוזובסקי, הרב שטינמן, רבי חיים שאול גריינימן |
| חיבוריו | קיצור הלכות |
| אב | אברהם בויאר |
רבי יואל יהודה בויאר (ר' יודל; כ"ד בסיון ה'תרצ"ד, 1934 - ו' בחשון ה'תשפ"ה, 7 בנובמבר 2024) היה פוסק ומחבר ספרי הלכה, מתלמידי החזון איש[1]. ממורי ההוראה של חוג חזון איש ומראשי ישיבת בית שמעיה.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב לאברהם יעקב[2] וחנה אלטע פריידא. בילדותו למד בת"ת הסתדרות החרדים, ובהמשך בישיבת היישוב החדש.
בגיל חמש עשרה, ולאחר שפגש את החזון איש החליט ללמוד בישיבה חרדית. באלול ה'תש"ט נכנס ללמוד בישיבת פוניבז' שם התקרב לראשי הישיבה רבי שמואל רוזובסקי והרב שך, בהיותו תלמיד בישיבת פונביז' היה מאחר בקביעות לארוחות צהריים של הישיבה ולהפצרת אימו היה אוכל בביתו של ראש הישיבה רבי דוד פוברסקי. מאז שביקר אצל החזון איש התקרב אליו ונעשה תלמידו.
החזון איש הציע אותו כשידוך[3] לבת אחיו של מקורבו הרב משה חיים אקון, אירוסיו התקיימו באלול ה'תשי"ג והחזון איש אף השתתף בהם. הוא נישא בחודש שבט תשי"ד. לאחר נישואיו למד בכולל פוניבז' שם התקרב לראש הכולל הרב שטינמן[4]. כמו כן למד בחברותא כ-5 שנים עם רבי גדליה נדל.
בשנת ה'תשל"ח עם פתיחתה של ישיבת בית שמעיה קרא לו הרב שלמה אנגלנדר למשרה בישיבה, אך תחילה הסכים לבא רק ללמוד בישיבה, עד שלימים לאחר הפצרות רבות החל למסור שיעורים בישיבה, תלמידיו הוציאו לאור את שיעוריו. כמו כן בלילות שבת היה מוסר שיעור שבועי בביהמ"ד של תלמידי ישיבת פונביז' "בית צ'רנסקי"[5].
הקים וכיהן כיושב ראש "אגודת גניזה בני ברק". התגורר בשיכון חזון איש בבני ברק.
השקפתו
הוא תמך בארגון אתרא קדישא. בפרשת מתחם גולובנציץ חתם הרב בויאר מספר פעמים על מכתבים נגד העבודות במקום, ואף השתתף בהפגנה שנערכה במקום[6].
משפחתו
- אחיו הרב ירחמיאל, ראש עיריית בני ברק לשעבר.
- אחיו הרב נחום, ממקימי קהילת "אביר יעקב" בתל אביב.
- בנו הרב משה, ראש כולל של בוגרי ישיבת סלבודקה בהיכל התלמוד בתל אביב ומחבר ספרי "ביאורי עניינים".
- חתנו הרב חיים קליין, מראשי ישיבת קרית מלאכי.
- חתנו הרב רפאל פרידמן, בנו של הרב יעקב פרידמן.
ספריו
הוציא כמה ספרי הלכה, בהם סדרת הספרים קיצור הלכות, ספרים הנחשבים ספרי יסוד בהוראת הלכה למעשה בחוג חזון איש ומחוצה לו בהלכות נדה, תרומות ומעשרות, מסכת שביעית[7] והפרשת חלה. נכתבו כמה ספרים הנושאים ונותנים בפסקים והלכות שבספריו. ספריו תורגמו למספר שפות ובהן ספרדית. ספריו מבוססים על פסיקת החזון איש, ובנידונים שאינם ברורים בשיטת רבו הוא מסתמך בדרך כלל על פרשנותו של רבי חיים גריינימן.
קישורים חיצוניים
- ריאיון עם הרב בויאר בירחון הכרם של ישיבת בית שמעיה
- מידע על רבי יהודה בויאר בקטלוג הספרייה הלאומית
יהודה בויאר, דף שער בספרייה הלאומית- תורה תורה חגרי שק: הגאון ר' יהודה בויאר זצ"ל פון לעצט-פארבליבענע תלמידי החזון איש, באתר בחצרות הקודש, 08.11.2024 (ביידיש)
- [email protected] מייל מערכת אהל יהודה
- פורום לתורה [1]
הערות שוליים
- ↑ אורות של קודש בתל אביב, מוסף שבת קודש, באתר אוצר החכמה
- ↑ שהיה מנכבדי חסידות רוז'ין
- ↑ באמצעות רבי שלמה ברמן
- ↑ גורלו של יום אחד במירון, מוסף שבת קודש, באתר אוצר החכמה
- ↑ יתד נאמן יום שישי ז' מרחשוון תשפ"ה גיליון 11638
- ↑ משה ויסברג, פעולותיו של הגאון ר' יוד'ל בויאר זצ"ל על משמר קברי ישראל באתר בחדרי חרדים
- ↑ על ספר זה יצא לאור החיבור באורי ענינים - שיעורים בספר קיצור הלכות שביעית, מאת בנו הרב משה בויאר.
יהודה בויאר39936380Q6606288