יד המורה
יד המורה הוא בית ספר יסודי ייחודי בירושלים המשלב בין ילדים בעלי לקויות תקשורת, בדרך כלל אוטיזם, עם ילדים חסרי לקות.
היסטוריה
בית הספר הממוקם בשכונת רמות אשכול בירושלים. הוקם במקורו בשנת 1970 ונחנך ב-1972 על ידי שר החינוך דאז, יגאל אלון, ושימש כבית ספר יסודי, ממלכתי שכונתי רגיל. בית הספר שירת את ילדי השכונות רמות אשכול, גבעת המבתר ושמואל הנביא. כמנהלו הראשון שימש זאב ברג, ולאחריו חיה תדמור. בתחילת שנות השמונים תפוסת בית הספר הייתה גדולה יותר מכפי שהמבנה תוכנן להכיל. בכל מחזור היו בין ארבע לחמש כיתות. אולם, במהלך שנות התשעים האוכלוסייה החילונית של שכונות אלה הזדקנה וחלקה התחלף באוכלוסייה חרדית. לבית הספר לא נשארו כמעט תלמידים.
בשנת 1996 עמד בית הספר על סף סגירה, כאשר ד"ר יאיר סמוכה הציע את הפיכתו לבית ספר ייחודי בתחום השילוב בחינוך.
הניסיון לשילוב ילדים חסרי לקות וילדים בעלי לקויות תקשורת הוא ניסיון ייחודי יחסית. הרעיון העומד מאחוריו הוא מתן הזדמנות לילדים בעלי לקויות תקשורת לחקות את התנהגות הילדים הנורמטיביים ולהפחית בצורה משמעותית התנהגויות בלתי נורמטיביות ואובססיביות האופייניות לילדים אוטיסטים, כמו גם לתרגל תקשורת עם מי שקל לתקשר עמו. הילדים הנורמטיביים, מאידך גיסא, לומדים ערכי סבלנות, סובלנות והכרת האחר. אולם, שיטת השילוב בבית הספר היא של לימודים לא עיוניים משותפים בלבד (ספורט, מחול, חברה וכיוצא בזה), פעילויות חברתיות משותפות לשתי קבוצות הילדים, בעוד קיימת הפרדה בפעילויות לימודיות עיוניות.
בית הספר זכה בשנים האחרונות לפרסים רבים מטעם משרד החינוך, ומנהלתו אנה גורן נבחרה כאשת השנה מטעם ויצו בשנת 2006. בשנת התש"ע זכה בית הספר בפרס מנח"י (מנהלת חינוך ירושלים) ע"ש אבי סלע. מנח"י ומשרד החינוך השקיעו בבית הספר משאבים רבים מעבר לבתי ספר רגילים כדי לקדם את נושא השילוב, הקיים במספר בתי ספר נוספים בירושלים במתכונת יותר מצומצמת, כתוצאה מכך זכה בית הספר בציון השני בגובהו במבחני המיצ"ב. בשנת הלימודים התשס"ב נבחרה מנהלת בית הספר אנה גורן על ידי עיתון הארץ כאחת מ 50 המשפיעים על החינוך בישראל, וזאת בשל המודל הייחודי של השילוב בבית הספר.
בשנת תשס"ח נרשמו 57 תלמידים לכיתות א' בחינוך הרגיל (עליה משמעותית של 15% משנה קודמת ביחס לירידה של 10% במספר הנרשמים בחינוך הממלכתי בירושלים), אולם עיריית ירושלים הודיעה כי אינה מוכנה לפתוח יותר מכתה א' אחת בבית הספר על מנת שלא לפגוע בבתי ספר אחרים. הורי בית הספר נרתמו למאבק ציבורי ארוך שכלל בין היתר הפגנות מדי שבוע מול ביתו של ראש העיר אורי לופוליאנסקי, הפגנות במועצה, ופניה לוועדת החינוך בכנסת. מאבק אשר זכה לתהודה ציבורית נרחבת, וקיבל סיוע פעיל מראש האופוזיציה דאז ניר ברקת, מבוגרי בית הספר (מחזור ג').
בשנת התשס"ט נבחר ניר ברקת כראש עיר, ביקר בבית הספר ובסמוך לביקורו ניתנה הודעה על פתיחת כמות כיתות לפי מספר התלמידים שירשמו בפועל. בשנת התשס"ט החלה הקרן לירושלים במימון מחקר אקדמי רב שנתי על בית הספר לצורך בדיקת הרחבת מודל בית הספר לבתי ספר אחרים בארץ.
בשנת התש"ע היו בבית הספר שמונה כיתות א-ו חינוך רגיל (179 תלמידים) ושבע כיתות א-ו חינוך מיוחד (39 תלמידים). צוות המורים מנה כמאה עובדי הוראה, מטפלים פרא רפואיים, סייעים, ובנות שירות לאומי. בנוסף פעל בבית הספר מערך מתנדבים מתיכון האקדמיה למוסיקה, מהאוניברסיטה העברית - מבית הספר לתלמידי חוץ, מבית הספר חורב, מארגון "אורדג" בדנמרק, ממשטרת ישראל - משמר הגבול, מתלמידי כיתות י' במסגרת פרויקט מחויבות אישית ועוד.
בשנת התשע"ב הודיע ראש העיר ניר ברקת כי יעביר בשנת הלימודים התשע"ד את בית הספר למבנה אחר בשכונת פסגת זאב, תוך שכוונת ראש העיר המוצהרת הייתה לשדרג את מבנה בית הספר, מתוך הערכתו הרבה לבית הספר. הורי בית הספר נאבקו בהחלטה שראו בה סכנה לעתיד בית הספר, בהפגנות, בעצומות, בכלי התקשורת ובאינטרנט. למאבק נרתמו חברי כנסת, חברי מועצה מכלל סיעות הקואליציה והאופוזיציה, סגני ראש העיר, ועמותת אלו"ט. למאבק הייתה תהודה נרחבת ביותר, ובעקבותיו בוטלה ההחלטה.[1]
בשנת התשע"ב זכה בית הספר בהכרה כבית ספר מקדם בריאות, בשל תחילת תוכנית לשינוי שעות ארוחת הבוקר כך שיהיו בתחילת יום הלימודים, ובשל קידומו תוכנית התעמלות ויוגה עם תחילת יום הלימודים.
מודל השילוב הייחודי בבית הספר, משלב בין ילדים בעלי אוטיזם בינוני - קשה לבין ילדים נורמטיביים. הילדים הנורמטיביים והילדים האוטיסטיים לומדים בכיתות מקבילות, כאשר כל אחד מהילדים האוטיסטיים ממופה לפי צרכים ותחומים בהם הוא חזק. הילדים האוטיסטים, משלובים בכיתות רגילות בתחומים המוזיקה, הספורט והאמנות. יתר על כן מוקצות שעות ייחודיות ללימודים משותפים בקבוצות פרטניות לילדים אוטיסטים בתחומים בהם הם חזקים ולילדים נורמטיבים (דוגמת שיעורי מוזיקה לילדים אוטיסטים המוכשרים במיוחד במוזיקה ובספורט) על מנת להביא למפגש שוויוני בין הילדים סביב נקודת חוזק הנותנת במה שוויונית לתלמידים.
חזון בית הספר הוא כי ילדים נורמטיביים יפתחו כלפי השונה בחברה ויקבלו אותו כאדם השווה להם, בעוד הילדים האוטיסטים ילמדו התנהלות בחברה נורמטיבית.
מבנה בית הספר תוכנן בידי האדריכל יצחק בלט. בכניסה לבית הספר ישנן שתי פינות הנצחה לזכרו של שומר בית הספר חיים סמדר שנהרג בחופשת הפסח, בשנת 2002, עת חסם בגופו מחבלת מתאבדת מלהיכנס לשופרסל הומה אדם,[2].
קישורים חיצוניים
- "יד המורה", באתר הכל אודות מוסדות החינוך
הערות שוליים
30205368יד המורה