פרויקט מחויבות אישית
פרויקט מחויבות אישית הוא מיזם של משרד החינוך הישראלי שמטרתו להגביר את הזדהות הנוער עם הקהילה הסובבת אותו ועם אוכלוסיות חלשות, וזאת באמצעות מתן עזרה מסוגים שונים ללא רווח כלכלי.
היסטוריה
בסוף שנות ה-70 החל המחנך אברהם אורן, מנהל בית הספר רוגוזין מגדל העמק, ליישם בבית ספרו תוכנית יוצאת דופן של מעורבות בקהילה. התוכנית התרחבה מרוגוזין למקומות נוספים, והפכה לתוכנית אזורית. בשנת 1980 הכיר משרד החינוך בתוכנית החינוכית הקהילתית יע"ף - יעדי עיירות פיתוח, והחל ליישמה ברחבי הארץ.[1][2][3] בעקבות היוזמות הללו שפעלו בשטח ומסקנות ועדת שילד משנת 1979, פורסם חוזר המנכ"ל הראשון בנושא (חוזר מנכ"ל מב/3, 1981).[4] כיום, על יסודות תוכנית יע"ף ודומותיה, נהוגה בכלל בתי הספר בישראל התוכנית למחויבות אישית.[5][6][7]
תחומי פעילות
על פי הנחיות משרד החינוך[8] על פעילות המחויבות האישית לענות על צורך ממשי בקהילה, להתבצע במסגרת מוסדות ולארגונים המבטיחים פיקוח יעיל על התלמידים, לאפשר התנסות בתפקידים הדורשים אחריות ועקביות, ולהעניק למשתתף "חוויה של נתינה". הפעילויות בפרויקט כוללות[9]:
- מתן שיעורים פרטיים חינם לילדים מתקשים.
- הכנת שיעורים מקוונים כתחליף חינמי לשיעורים פרטיים, דרך פלטפורמות מקוונות כגון לרגו - למד בעצמך.
- עבודה עם אוטיסטים.
- שיקום נפגעי תאונות דרכים בבית לוינשטיין.
- חלוקת חבילות מזון לנזקקים.
- מיון, סידור, והכנת ערכות לגו למען ילדים נזקקים אשר לא מסוגלים להרשות לעצמם לקנות ערכות.
- סיוע בארגונים המסייעים לילדים כגון אור לחינוך.
- מתן עזרה סיעודית לקשישים.
- תוכנית הקשר הרב דורי: פרויקט במסגרתו מקנים התלמידים לקשישים מיומנויות מחשב ומתעדים יחד זכרונות לשם שימור המורשת היישובית והקהילתית.[10] התוכנית מופעלת בשיתוף בתי אבות ומרכזי יום לקשיש.
- עזרה רפואית לבעלי חיים או מתן עזרה בבתי מחסה לבעלי חיים.
- ביצוע מטלות התוכנית יכול להיעשות גם במסגרת ארגוני התנדבות קיימים כגון המשמר האזרחי, מגן דוד אדום או צופי אש.
- הדרכה במסגרת תנועת נוער מוכרת אף היא כמחויבות אישית, בעוד שמילוי תפקידים שאינם בהדרכה מוכרים חלקית.
- סיוע למשמר האזרחי הכולל שילוב של פעילות מבצעית - סיורים בעיר ובסביבותיה בהתאם לצורכי השטח וסיוע בעבודה המשרדית, התלמידים יעברו הכשרות בנושא אכיפת חוקי תנועה ועבירות תנועה וילמדו כיצד מתנהלים מול כל נושא הקשור למחלקת התנועה והסיור בפרט במשטרה. התלמידים יסייעו בנושא המחשוב במשרד, עדכוני נתונים ויציאה לשטח למתן עזרה וסיוע מינימלי לניידות המבצעיות.
דרישות פורמליות
על כל תלמיד בהגיעו לכיתה י׳ להשתתף במיזם כתנאי לזכאות לתעודת הבגרות (אף שישנם מקרים יוצאי דופן). במסגרת המיזם על כל תלמיד לבצע מטלות במוסד כלשהו או ליזום פעילות עצמאית למען הקהילה. על הפעילות להיות ללא מטרת רווח כספי. במסגרת המיזם על כל תלמיד להשלים 60 שעות פעילות, שעתיים בשבוע (דרישה זו עשויה להשתנות בהתאם לאופי הפעילות). על הפעילות מפקח מטעם בית הספר, "רכז מחויבות אישית", שהינו בדרך-כלל מורה או יועץ אשר עברו קורס מטעם משרד חינוך.
בתחילה, המיזם נחשב כיחידת לימוד אחת חובה שנרשמה בתעודת הבגרות עם ציון "נכשל" או "עובר" . מאוחר יותר בוטלה יחידת הלימוד אך נשארה החובה לעמוד בדרישות המיזם. המיזם נרשם בתעודת סיום בית הספר כמקצוע פנימי ולא כציון בגרות ואינו נכלל בין המקצועות הפנימיים הדרושים לזכאות לתעודת הבגרות.
התפתחות אישית ומעורבות חברתית-קהילתית
החל משנת 2014 החל משרד החינוך תוכנית רב שנתית בתיכונים המכונה "התפתחות אישית ומעורבות חברתית-קהילתית" אשר מהווה הרחבה של "פרויקט מחויבות אישית" במטרה להגדיל את מעורבות התלמידים בקהילה כחלק ממדיניות הלמידה המשמעותית של המשרד. לפי טענת משרד החינוך מעורבות חברתית מחזקת את החוסן הנפשי, תורמת לצמצום התנהגויות סיכוניות, מעוררת בקרב התלמיד שאיפות להשכלה גבוהה, מביאות לשיפור בהישגים ולהעלאת הדימוי העצמי והמוטיבציה.[11]
ביקורת
לצד השבחים הרבים שלהם זכה המיזם בעקבות הגדלת מעורבות בני הנוער בקהילה הסובבת אותם, נשמעו גם ביקורות רבות ובהן הטענה שהעובדה שמשרד החינוך אינו מאפשר בחירה חופשית האם להשתתף במיזם או לא למעשה גורמת למשתתפים במיזם להירתע מהשתתפות בו ובכך משיגה תוצאה הפוכה מן המטרה והתלמידים מפתחים אדישות לסובב אותם. עד כה לא נעשו סקרים בנושא ולכן לא ניתן לאשש טענות אלה או להפריכן.
יש כאלו הטוענים, ש- כפייה (על כל התלמידים בכיתות י'-י"ב להשתתף בפרויקט, כתנאי לקבלת תעודת בגרות) על התלמידים לעזור לזולת, גורמת לאנטיגוניזם בקרב תלמידים המוכרחים בניגוד לרצונם להשתתף בפרויקט, ובכך למעשה הפרויקט משיג את המטרה ההפוכה שלו, וגורם לחלק מן התלמידים לפתח עוינות בהקשר של תרומה והתנדבות אמיתית למען הקהילה.
מחקר שערך משרד החינוך בשנת 2017 העלה כי כמחצית מהתלמידים היו שבעי רצון מהתוכנית ודיווחו כי ההשתתפות חיזקה את רצונם לתרום לחברה וסייעה להם בפיתוח יזמות ועבודת צוות . לעומתם כשליש מהתלמידים בבתי ספר דוברי עברית וכרבע מהתלמידים הערבים דיווחו שהתוכנית היא "עומס שהיו רוצים להסיר מעליהם". נמצא כי מורים רבים אינם יוזמים שיעורים בהם מדברים התלמידי על הפעילות שבצעו. העדר התייחסות מילולית וכתובה לפעילות שבוצעה (רפלקציה) מקטין את התרומה של הפעילות לתלמיד. החוקרים קבעו כי "המרכיב העוסק בעיבוד ההתנסות ובביצוע הרפלקציה ממשיך להיות עקב אכילס של התוכנית. בתי הספר מתקשים בביצוע מטלה זו מכיוון שהיא מסתמכת על רצונם הטוב של המחנכים וגם בשל הקושי הנובע מהיעדר הכשרה וידע לביצוע המשימה" מקור הכשל לפי המחקר הוא העדר תגמול נאות למחנכים עבור הפעילות הנוספת שדורש הפרויקט והעדר נחישות מצד הנהלות בתי הספר[12]..
ראו גם
קישורים חיצוניים
- רוני בר-נתן, מסמך רקע בנושא נוהלי משרד החינוך בנושא "מחויבות אישית – מעורבות בקהילה", באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, הוגש לועדת החינוך והתרבות בכנסת , מרץ 2004
הערות שוליים
- ^ יצחק בן חורין, תוכנית היע"ף" של מגדל העמק, מעריב, 23 בנובמבר 1979
- ^ יצחק מרידור, תוכנית יע"ף - התמודדות שוויונית בתחום החינוך, דבר, 29 באפריל 1980
- ^ סופר דבר, "דיון על קידום עיירות הפיתוח במגדל העמק", עיתון דבר, 17.4.80.
- ^ חוזר מנכ"ל - חינוך חברתי וחינוך בלתי פורמאלי, באתר משרד החינוך, 1 בספטמבר 2002.
- ^ מצדיעים לאיש שהגה את הפרויקט הערכי "מחויבות אישית", באתר עיריית מגדל העמק, 8 בדצמבר 2012.
- ^ חינוך ערכי ומחויבות אישית, באתר עיריית מגדל העמק, 31 באוקטובר 2013.
- ^ יובל דרור, "תרומתה (האפשרית) של ההיסטוריה של החינוך להערכה בחינוך", עיונים בחינוך, 2010, עמ' 50.
- ^ חוזר מנכ"ל משרד החינוך 2002 בעניין פרויקט מחויבות אישית
- ^ מקומות התנסות לתוכנית ההתפתחות האישית והמעורבות החברתית-קהילתית
- ^ הקשר הרב דורי - שימור מורשת בסביבה טכנולוגית אתר משרד החינוך
- ^ http://meyda.education.gov.il/files/noar/tochmeoravut.pdf
- ^ משה שטיינמץ, התכנית החברתית נתקעה, ובמשרד החינוך מאשימים את המחנכים בכשליה, באתר וואלה, 29 באוגוסט 2017