טנסקאווטאווה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. טנסקאווטאווה (באנגלית: Tenskwatawa; ינואר 1775 - נובמבר 1836) היה מנהיג דתי ופוליטי אינדיאני בן שבט השוני. אחיו של טקומסה. טנסקאווטאווה גינה את האמריקנים הלבנים, ויחד עם אחיו ניסה לאחד את השבטים האינדיאנים במערב כדי להילחם בהם. חלום זה נגוז פעם ראשונה בעקבות קרב טיפקאנו, ופעם שנייה בעקבות מלחמת 1812.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
טנסקאווטאווה נקרא במקור "לאלוותיקה" - שם שמשמעו "הוא גורם רעש חזק". מאוחר יותר הוא שינה את שמו לטנסקאווטאווה - שם שמשמעו "הדלת הפתוחה". נולד על פי הידוע בחודש ינואר של שנת 1775. אביו היה פוקשינוואה, צ'יף שבט השוני. הוא נהרג עוד לפני לידתו בשנת 1774 בקרב מול מיליציה של מתיישבים לבנים מווירג'יניה, שהפרו את ההסכם שהיה להם עם השוני והמינגו. אמו נקראה מאטוטאסקה, וגם עליה ידוע מעט מאוד. ספקולציות מאוחרות יותר טוענות שהיא הייתה בת לשבט הצ'רוקי, ויש אף הטוענים שהיא הייתה למעשה שבויה לבנה. הוא נולד באחד מכפרי השוני לאורך נהר המד באוהיו, כחלק משלישייה אשר אחד ממנה מת עוד בשנתו הראשונה. היו לו בסך הכל שלוש אחיות וארבעה אחים, אשר אחד מהם היה טקומסה.
במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית, תמכו בני השוני בכוחות האימפריה הבריטית שלחמו במורדים משלוש עשרה המושבות. עקב כך, משפחתו של לאלוותיקה ספגה טלטלות רבות ונאלצה לעקור ממקום למקום בשל פעולות תגמול שערכו בני המושבות. בשנת 1783, כשהיה לאלוותיקה בן 8, הסתיימה המלחמה, ובעקבות כך התגברה חדירת הלבנים לשטחים האינדיאניים. הוא נמסר להשגחתה של אחותו הגדולה. במסגרת חוזה פריז (1783), וויתרו הבריטים על שליטתם במושבות האמריקניות, אך בפועל המשיכו לתמוך באינדיאנים של צפון אמריקה כדי שיילחמו באמריקנים. בשנת 1785 פרצה מלחמה שזכתה לכינוי "מלחמת המערב האינדיאנית", במסגרתה התאדו שבטים רבים באזור הטריטוריה הצפון-מערבית נגד האמריקנים. שניים אחיו הגדולים של לאלוותיקה, לחמו לצד האינדיאנים כנגד הלבנים, ואחד מהם אף נהרג. לאלוותיקה לעומת זאת נותר מאחור, בשל יכולותיו הגרועות בלחימה. הוא אף לא הצליח להגיע להישגים כלשהם כצייד, ואף ניקר בטעות את עינו הימנית באמצעות חץ, ולפיכך זכה לבוז מצד בני השבט אשר פגע בביטחון העצמי שלו. החמיר את המצב אחיו הגדול טקומסה, אשר נודע כלוחם מעולה וכאתלט מצטיין, וזכה לכבוד בקרב רוב השבט. לאלוותיקה נודע לשמצה בשל היותו אלכוהוליסט, והיה בודד מאוד. הוא ניסה לפצות על כך ללא הצלחה באמצעות סיפורים והתפארויות שקריות על כמה הוא חשוב ומוכשר, אולם לשווא. הוא החליט לנסות להפוך לרופא שבטי. ב-1794 הוא נכח עם טקומסה בקרב פאלאן טימברס, ושם הוכיח את עצמו כרופא כושל, והפך את תדמיתו בעיני השבט לגרועה אפילו יותר. בשנת 1795 הסכימו מרבית מנהיגי השבטים לחתום על "אמנת גרינוויל", במסגרתה וויתרו האינדיאנים על מרבית אדמותיהם תמורת מוצרים בשווי 20,000 דולר. עם זאת, בני השוני בהנהגתו של טקומסה סירבו להכיר בהסכם.
מנהיג דתי
במאי 1805, שתה לאלוותיקה יותר מדי ואיבד את ההכרה. בני השבט סברו שהוא מת, והחלו להכין את גופו לקבורה. עם זאת, הוא התאושש בצורה בלתי אפשרית, וסיפר על חזון רב עוצמה שניגלה לו כאשר היה שקוע בתרדמת. הוא טען שראה שני עולמות שונים, האחד מלא בברכות ושפע עבור אלו שמאמינים ברוח הגדולה ובדרך החיים הישנה של האינדיאנים, והשני מלא טרור וכאב עבור אלו שנהו אחר דרך הלבנים ונטשו את המסורות השבטיות. דבריו עוררו עניין בקרב השוני, והוא התגלה כמטיף ונואם רב עוצמה. בהמשך הוא סיפר על חזיונות נוספים שנגלו אליו, אשר כולם קראו לו לשמר את המסורות השבטיות ולהילחם בלבנים אשר לטענתו היו "ילדי רוח הרשע". הוא נטש לחלוטין את האלכוהול, ושינה את שמו לטנסקאווטאווה - שם שמשמעו "הדלת הפתוחה". הוא החל לצבור עדת חסידים אשר כינו אותו "הנביא".
טנסקאווטאווה אסר על נישואים בין אינדיאנים ללבנים, לשלם לסוחרים הלבנים רק חצי ממה שדרשו, ולוותר על כל דרכיו של האדם הלבן, כולל בגדים, רובים, מזון, ובעיקר ויסקי. הוא עודד את שימור התפקידים המסורתיים במשק האינדיאני, הנשים כחקלאיות והגברים כלוחמים וציידים. הוא התגלה כאכזרי מאוד ביחס לכל אלו שדחו את תורתו, ובמיוחד ביחס לאינדיאנים שהתנצרו. הוא גם הטיף לציד מכשפות אשר לטענתו היו שליחו הרוח הרעה על פני האדמה, והקים לתחייה סיפורים עתיקים של בני הלנאפי שאבד עליהם הקלח, על אפוקליפסה שתשמיד את הלבנים. בהמשך, הוא עבר עם חסידיו לאזור חדש ליד הנהר הלבן, באזור העיר גרינוויל כיום. מושל אינדיאנה האמריקני ויליאם הנרי הריסון, זלזל בטנסקאווטאווה, ושכנע מנהיגים אחרים שמדובר בהונאה. עם זאת, ב-1806 טנסקאווטאווה הצליח לחזות במדויק ליקוי חמה. בשנת 1807 נאלץ אחיו טקומסה להיפגש עם נציגים אמריקאים כדי להבהיר להם שבני השוני חפצים בשלום עם הלבנים ורק מקיימים את צו הרוח הגדולה והנביא שלה. הוא הבטיח שטנסקאווטאווה עתיד לעבור בהמשך עם מאמיניו עמוק יותר לתוך השטח האינדיאני.
קרב טיפקאנו
ערך מורחב – קרב טיפקאנו
טנסקאווטאווה אכן נאלץ לעבור עמוק יותר לתוך אדמות האינדיאנים, לא רק בגלל הרצון להתרחק מהאמריקנים, אלא גם בשל הצורך להאכיל את עדת מאמיניו הגדלה והולכת. ב-1808 הוא ייסד את העיירה "טיפקאנו" (פרופטסטאון), אשר הפכה למעוז דתי ותרבותי אינדיאני כנגד השפעת המערב ההולכת וגדלה. העיר כללה בשיאה כ-3,000 תושבים אשר באו מ-14 שבטים שונים. עם זאת, היא סבלה מבעיות של רעב, מחלות ומתיחויות בין-שבטיות. במקביל לפעילותו הדתית של טנסקאווטאווה, החל טקומסה במאמצים פוליטיים וצבאיים להקים קונפדרציה גדולה של שבטים שתילחם כנגד הלבנים ("קונפדרציית טקומסה"). חרף העובדה שטנסקאווטאווה היה הסמכות הדתית העליונה של הקונפדרציה, לא ברור אם הנהגתה בפועל הייתה בידיו או בידי טקומסה.
ב-1811 זימן הריסון את טקומסה בעניין מתיישבים אמריקאים שנרצחו בידי אינדיאנים. טקומסה הצהיר כי האינדיאנים מוכנים לחיות בשלום עם האמריקאים, אולם בעיית האדמות צריכה להיפתר. שניהם יצאו מהפגישה בהרגשה שמלחמה היא בלתי נמנעת. כך פרצה "מלמת טקומסה". טקומסה עצמו נסע דרומה במטרה לנסות לגייס עוד אומות לקונפדרציית השבטים הגדולה שלו. את צבא השבטים הוא הפקיד בידי טנסקאווטאווה, שביטל את האיסור הדתי על נשק מערבי, והחל לרכוש אותו בכמויות גדולות מידי הבריטים בקנדה. טקומסה הורה לו לא לנקוט בשום פעולה לפני שובו. אולם הריסון החליט לנצל את ההזדמנות ששני האחים פועלים בנפרד, כדי לנסת לשים קץ לקונפדרציה האינדיאנית אחת ולתמיד. הריסון הגיע סמוך לטיפקאנו ב-6 בנובמבר 1811, עם 1,000 חיילי מיליציה, ונפגש עם נציג של טנסקאווטאווה שהציע שביתת נשק זמנית עד למשא ומתן שיתקיים למחרת. הריסון הסכים, וחנה בסמוך.
למחרת, ב-7 בנובמבר 1811, בשעה ארבע לפנות בוקר, תקף טנסקאווטאווה את מחנהו של הריסון בקרב טיפקאנו. הריסון היה זהיר מספיק והציב זקיפים רבים בשטח מחנהו. כמו כן הורה לחייליו להישאר בכוננות בלילה ולישון בבגדיהם. התקפת האינדיאנים הביאה לכ-70 הרוגים בקרב חייליו, ולכ-120 פצועים, אך גם האינדיאנים סבלו אבדות כבדות. ב-8 בנובמבר 1811 פשט צבאו של הריסון על טיפקאנו, וגילה שהעיירה ננטשה. החיילים העלו את העיירה באש ועזבו את המקום. חרף העובדה שספג אבדות כבדות יותר מהאינדיאנים, הריסון נחשב למנצח וקיבל את הכינוי "טיפקאנו". הקרב אכזב מאוד את חייליו של טנסקאווטאווה, שבאחת איבדו את האמון בו וחלקם אף רצו להורגו. טקומסה חזר לאזור בזמן כדי למנוע זאת, אולם נאלץ לגנוז את חזונו להקמת קונפדרציית שבטים.
אחריתו
טנסקאווטאווה חזר לטיפקאנו ביולי 1812, ועם קומץ חסידים ניסה לשקם את העיר ואת המוניטין האבוד שלו. כוחות מיליציה אמריקנים אילצו אותם לסגת לקנדה. באותה שנה פרצה מלחמה חדשה בין ארצות הברית לבריטניה, שזכתה לכינוי "מלחמת 1812". טקומסה החל ליצור קשרים עם הבריטים, ובהמשך חתם עמם על ברית רשמית. ברית זו הבטיחה כי בריטניה תפעל להקמת קונפדרציית שבטים אינדיאנים בצפון מערב ארצות הברית, תמורת תמיכת השבטים של טקומסה בכוחות הבריטים. טנסקאווטאווה התגייס לצבאו של אחיו, אשר חבר עם כוחו של הגנרל הבריטי אייזק ברוק. באוקטובר 1813 נהרג טקומסה בקרב תיימז. טנסקאווטאווה נמלט מהקרב על גבי סוס וחזר לקנדה.
בקנדה הוא חי כדמות אנונימית יחסית בקרב בני השוני. ב-1824 ביקש ממנו לואיס קאס מושל טריטוריית מישיגן לחזור לארצות הברית כדי לסייע בתוכניות הממשל הפדרלי להעברת בני השוני ממערב לנהר המיסיסיפי. טנסקאווטאווה הסכים להצעה כיוון שקיווה לצבור כך השפעה מחדש. ב-1826 הוא נסע עם כ-500 מבני השוני לקנזס, וב-1828 הקים שם עיירה באזור שהוא כיום העיירה ארגנטינה. בשנותיו האחרונות, חי טנסקאווטאווה בבדידות יחסית, מרוחק משאר בני שבטו. מספר שנים לפני מותו, הוא הסכים לדגמן לפני הצייר האמריקני ג'ורג' קאטלין, אשר צייר אותו בלבוש מסורתי וקרא לציור "השוני הקדוש". ב-1835 נודע לו שאויבו המושבע מקרב טיפקאנו, ויליאם הנרי הריסון, עומד להתמודד בבחירות לנשיאות ארצות הברית 1836. על פי האגדה, טנסקאווטאווה אמר: "אם הריסון ייבחר להיות צ'יף לבן גדול, הוא וכל צ'יף לבן גדול שייבחר אחריו מדי 20 שנים ימותו במהלך כהונתם.". בסופו של דבר הפסיד הריסון בבחירות, אולם ניצח בבחירות של 1840. הריסון מת מדלקת ריאות חודש לאחר תחילת כהונתו ב-1841 - היה זה מקרה המוות הראשון של נשיא ארצות הברית בעת כהונתו. זהו מקור האגדה על "קללת טיפקאנו".
טנסקאווטאווה נפטר במהלך נובמבר 1836. ב-1978 הוקם ציון במקום בו על פי ההערכות נמצא קברו.
לקריאה נוספת
- Cayton, Andrew R. L. (1996). Frontier Indiana. Bloomington: Indiana University Press. ISBN 0253330483.
- Dell Comics (1956). Ben Bowie and His Mountain Men. Vol. 7. Western Printing and Lithographing Company.
- Edmunds, R. David (1985). The Shawnee Prophet. Lincoln: University of Nebraska Press. ISBN 0-8032-1850-8.
- Edmunds, R. David. (1983). "Tecumseh, The Shawnee Prophet, and American History: A Reassessment". Western Historical Quarterly. 14 (3): 261–76. (Argues the Prophet was much more important than Tecumseh.)
- Gugin, Linda C., and James E. St. Clair, eds. (2015). Indiana's 200: The People Who Shaped the Hoosier State. Indianapolis: Indiana Historical Society Press. pp. 346–48. ISBN 978-0-87195-387-2.
{{cite book}}:|author=has generic name (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - Madison, James H. (2014). Hoosiers: A New History of Indiana. Bloomington and Indianapolis: Indiana University Press and the Indiana Historical Society Press. ISBN 978-0-253-01308-8.
- Madison, James H., and Lee Ann Sandweiss (2014). Hoosiers and the American Story. Indianapolis: Indiana Historical Society Press. pp. 13–16. ISBN 978-0-87195-363-6.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - Schutz, Noel. "The Family of Tecumseh and Tenskwatawa".
- "Shawnee Indians - Wapakoneta Ohio - Vincennes Indiana". Boston Reporter and Telegraph. 15 בדצמבר 1826. p. 3. נבדק ב-18 בפברואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - "Shawnee Prophet's Grave and White Feather Spring, 1836" (pdf). Unified Government of Wyandotte County and Kansas City, Kansas. נבדק ב-24 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל) - "The Family of Tecumseh and Tenskwatawa". נבדק ב-25 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - Sugden, John (1997). Tecumseh: A Life. New York: Henry Holt and company. ISBN 0-8050-4138-9.
- White, Richard (1991). The Middle Ground: Indians, Empires, and Republics in the Great Lakes Region, 1650–1815. Cambridge University Press. ISBN 0-521-42460-7.
- Willig, Timothy D. (במרץ 1997). "Prophetstown on the Wabash: The Native Spiritual Defense of the Old Northwest". Michigan Historical Review. 23 (2): 115–158.
{{cite journal}}: (עזרה) - Willig, Timothy D. (2008). Restoring the Chain of Friendship: British Policy and the Indians of the Great Lakes, 1783-1815. Lincoln: University of Nebraska Press. ISBN 0803248172.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה במילון הביוגרפיה הקנדי
- ביוגרפיה באנציקלופדיה בריטניקה
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
30769095טנסקאווטאווה