טירת ספיש

העיר העתיקה לבוצ'ה וטירת ספיש והמונומנטים התרבותיים הקשורים

**אתר מורשת עולמית**
	מראה הטירה מכיוון ספישסקה פודהרדייה (ממערב)
	מראה הטירה מכיוון ספישסקה פודהרדייה (ממערב)
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1993, לפי קריטריונים 4
מדינה	סלובקיה
הערות	הורחב ב-2009
	(למפת סלובקיה רגילה) ברטיסלאבה טרנבה טרנצ'ין ניטרה ז'ילינה באנסקה; ביסטריצה; פרשוב קושיצה צ'כיה פולין אוק. רו. הונגריה א; ו; ס; ט; ר; י; ה; טירת ספיש

טירת ספיש (בסלובקית: Spišský hrad, להאזנה (מידע • עזרה) - "ספישסקי הראד") היא אחת הטירות הגדולות באירופה והיא משתרעת על שטח של 414.26 דונם. הטירה שוכנת בחבל ספיש (Spiš) שבמחוז פרשוב במזרחה של סלובקיה, בגובה של 634 מטר וכ-200 מטר מעל המישור המקיף אותה. בשנת 1993 הוכרזה הטירה, יחד עם העיירות הסמוכות ספישסקה פודהרדייה וספישסקה קפיטולה, והכפר ז'הרה, כאתר מורשת עולמית. בשנת 2006 ביקרו בטירה כ-170,000 מבקרים^[1], ובמקום צולמו מספר סרטים.

היסטוריה

הסלע עליו שוכנת הטירה היה נושב כבר בתקופת האבן החדשה באלף ה-5 לפנה"ס, ויישוב מבוצר גדול הוקם במקום על ידי תרבות פוכוב (Púchov) במאה ה-1. הממצאים הארכאולוגיים במקום כוללים שרידי בתי מגורים, בתי מלאכה ומבנה אשר שימש לפולחן, וברי כי כבר בתקופה זו שימשה הטירה כמרכז שלטוני ומנהלי של חבל ספיש.

המקום היה מבוצר גם במאה ה-9, אך ראשיתה של הטירה הנוכחית הייתה בסוף המאה ה-11 או בתחילת המאה ה-12. המבנים הראשונים קרסו בשל כך שהסלע עליהם הוקמו נסדק, והמבנים המוקדמים ביותר הניצבים במקום כיום, הוקמו במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-13 כמענה לפלישת הטטרים. על אלה נמנים הארמון הרומנסקי מ-1249 ומגדל העוז העגול מ-1270, וכן מספר מבנים נוספים בחלקה העילי של הטירה. לאחר שהאציל מאתה צ'אק (Matúš Čák Trenčiansky) ניסה ללא הצלחה לכבוש את הטירה ב-1312, ניסיון שבמהלכו נגרמו לה נזקים כבדים, היא נבנתה מחדש בסגנון גותי והורחבה. האציל יאן ייסקרה (Ján Jiskra) כבש את הטירה ב-1443 והרחיב אותה. הוא הקים את החצר התחתונה הגדולה בצידה הדרום-מערבי של הטירה, ובכך העניק לה את ממדיה הנוכחיים. במהלך המאה ה-15 הוקמה בטירה קפלה, הארמון חודש בסגנון גותי והחומות הוגבהו והורחבו.

ב-1528 עברה הטירה לשלטון בית הבסבורג, אך לאחר שלוש שנים, העניקו אותה ההבסבורגים לבני משפחת טורזו (Turzo), אשר הוסיפו ובנו את המקום בסגנון הרנסאנס. ב-1636 עברה הטירה לרשותה של משפחת צ'אקי (Csáky) ונותרה בבעלותה עד 1945. עם זאת, בני המשפחה חיו בטירה רק עד סוף המאה ה-17, ולאחר מכן נותר במקום רק חיל מצב קטן, אשר עזב גם הוא את הטירה לאחר שב-1780 היא נהרסה בעקבות שריפה. הטירה ננטשה ועמדה בחורבותיה עד שחודשה ושופצה רק במחצית השנייה של המאה ה-20.

מבנה הטירה

הטירה כוללת את מגדל העוז העילי ואת חצרו שבה שוכנים, בין היתר, הבאר והקפלה, שתי חצרות פנימיות מבוצרות, ואת החצר התחתונה הגדולה ובה שער הכניסה העיקרי למתחם, שרידי קסרקטינים וברביקן גדול במצב של הרס. חפירות בקדמת הטירה חשפו את שרידיהם של הביצורים המוקדמים ביותר במקום ואת המבנה ששימש לפולחן במאה ה-1.

החצר התחתונה נבנתה במהלך המאה ה-15 כדי לאכלס את חיל המצב, ובעיתות חירום היא הייתה יכולה להעניק מחסה לתושבי הסביבה. בחלקה התחתון של החצר שוכנים שרידיו של מגדל מתחילת המאה ה-15, שהוקף בחפיר ובחומה, ואשר שימש למגורים ולאחסון אבק שרפה. לאחר שחומות החצר התחתונה הוקמו, איבד המגדל את תפקידו כמבצר. עוד שכנו בחצר התחתונה מבנים שנועדו לשימושים מסחריים.

מגדל העוז העילי הוא חלקו העתיק ביותר של המתחם כולו, ובו שכנו מגוריהם של בעלי הטירה. במרכזו של מגדל העוז מגדל ניצב עגול מהמאה ה-13 המחובר אל הקפלה באמצעות ארקדה. מאחורי המגדל הקיים נמצאים שרידיו של המגדל העגול שהוקם בטירה בסוף המאה ה-11 או בתחילת המאה ה-12. סמוך לקפלה ניצב הארמון הרומנסקי בן שלוש הקומות שנבנה מחדש בסגנון גותי במאה ה-15 ובמאה ה-16.