ספישסקה פודהרדייה
 | |
| העיירה מטירת ספישסקי הראד. הכנסייה הנראית באופק היא כנסיית מרטין ה"קדוש" השוכנת כבר בספישסקה קפיטולה | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1993, לפי קריטריונים 4 | |
| מדינה |
 סלובקיה |
|---|---|
| הערות | הורחב ב-2009 |
ספיסשקה פודהרדייה (סלובקית Spišské Podhradie - "(המקום ש)לרגלי הטירה בספיש"; גרמנית Kirchdrauf ובעבר Kirchdorf; הונגרית Szepesváralja; פולנית Spiskie Podgrodzie) היא עיירה השוכנת במחוז פרשוב במזרח מרכזה של סלובקיה.
היסטוריה
העיירה נוסדה במאה ה-11 לרגלי הטירה המבוצרת כיישוב שנסמך עליה. היא נזכרה לראשונה ב-1249[1] והתפתחה כיישוב סקסוני שרכש עד מהרה את עצמאותו. הכנסייה הראשונה במקום נזכרה ב-1174, היינו לפני אזכורו של האתר כמקום יישוב[2], אך היא חרבה בפלישת הטטרים ב-1241. הכנסייה הוקמה מחדש בסגנון רומנסקי בין השנים 1258-1273 והוקדשה לבתולה (Kostol Narodenia Panny Márie). ספישסקה פודהרדייה זכתה לזכויות של עיר ב-1321 וידוע כי ב-1327 שכן בה בית חולים.
ב-1412 העניק זיגמונד, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" את ספישסקה פודהרדייה, יחד עם 13 ערים וכפרים נוספים, למלך פולין, ובכך החלה תקופת הזוהר של העיירה. היא הייתה למרכז לייצור טקסטיל, וב-1456 קיבלה את הזכות לקיים יריד שבועי. באמצע המאה ה-15 שוב חרבה הכנסייה, הפעם מידיהם של ההוסיטים, אך הוקמה מחדש בין השנים 1462-1497, ואף בוצרה. בשנת 1583 פגעה שריפה בעיר, והיא נקלעה למשבר כלכלי לאחר הרפורמציה.
העיר שבה והתאוששה במהלך המאה ה-18 ורבים מבתיה הוקמו בסגנון הבארוק. בין 1799 ל-1808 הוקמה בעיירה כנסייה אוונגליסטית (Evanjelický kostol), והכנסייה הראשית שופצה באופן מקיף בין השנים 1824-1829.
מיקום העיירה ואתריה
העיירה נמצאת בגובה של 430 מטר, כ-200 מטר מתחת לטירת ספיש שממזרח לה, ומכאן שמה. בצמוד ממערב לעיירה, שוכנת ספישסקה קפיטולה, עיירה קטנה שמאז 1948 שייכת לספישסקה פודהרדייה, ושמשמעות שמה בסלובקית "חדר הדיונים של הקתדרלה בספיש". שם זה העניק לספישסקי פודהרדייה את שמה הגרמני שפירושו "כפר הכנסייה". בשנת 2004 התגוררו בספישסקי פודהרדייה 3,872 תושבים, והיא משתרעת על שטח של 24.94 קמ"ר. העיירה הוכרזה בשנת 1993, יחד עם טירת ספיש, ספיסשקה קפיטולה והכפר ז'הרה, כאתר מורשת עולמית. בעיירה שרד בית כנסת ששוב אינו בשימוש.
המבנה החשוב בעיר הוא הכנסייה המוקדשת לבתולה הברוכה מרייה. הכנסייה ניצבת במרכזה של הכיכר המרכזית, וממנה יוצאים רחובות העיר לכל הכיוונים, כשלאורכם שורות בתים הצמודים זה לזה. בסביבתה של הכנסייה שרדו מספר בתי אבן בני שתי קומות מהמאה ה-14, וסביבם נבנו לאחר מכן בתים בסגנון הבארוק והרנסאנס, בהם גם בית העירייה מ-1546. כיכר העיר קיבלה את ממדיה הנוכחיים במאה ה-15 והיא גובלת במבנה ששימש את מנזר מסדר אחיי הרחמים בצידה המערבי, ובמספר מבני מגורים ובבית ספר מ-1787, בצידה המזרחי. בכיכר שוכן גם עמוד מרייאני מ-1726, והכנסייה האוונגליסטית ניצבת דרומית-מזרחית לה. בחלקיה החדשים יותר של העיירה משתרעים הבתים שהוקמו במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19, ואלה בעיקרם בתים בני קומה אחת.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
  | |
|---|---|
|