טיוטה:רבי אברהם צבי אונגר
 | |||
| לידה |
ה'תרנ"ו צעהלים | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | י"ז בתמוז ה'תש"ד (בגיל 48 בערך) | ||
| תחומי עיסוק | אב"ד | ||
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה | ||
| רבותיו | רבי אליעזר דוד גרינוולד, רבי שמואל רוזנברג, רבי חיים אלעזר שפירא | ||
| חיבוריו | מחנה אברהם | ||
| צאצאים | רבי יצחק שלמה אונגר | ||
| |||
רבי אברהם צבי אונגר (ה'תרנ"ו, 1896 - י"ז בתמוז ה'תש"ד) היה ראב"ד וראש ישיבה בקאפאוואר, מחבר ספר מחנה אברהם.
ביוגרפיה
נולד בצעהלים לרבי חיים ולחנה בת אפרים שמואל זלמן ברגר, גביר. בבחרותו למד בישיבת רבי אליעזר דוד גרינוולד בצהעלים ובווישאווא ואצל רבי שמואל רוזנברג באונסדורף. הוסמך להוראה על ידי רבו הרב גרינוולד. בימי מלחמת העולם הראשונה גוייס לצבא. בה'תרע"ט, לאחר המלחמה נשא את חוה לאה, בת דודו רבי ישי הכהן לווינשטיין מבעלעד. לאחר נישואיו התגורר בבעלעד, שם למד בישיבת רבי יואל פלנר ובמקביל לימד תלמידים בישיבת דודו רבי בנימין ברגר. התקרב לחסידות והיה לחסידו של רבי חיים אלעזר שפירא. היה מיודד עם רבי שבתי שפטיל וייס[1].
בתחילה לא רצה לקבל על עצמו משרות רבניות, אך לאחר שאבד את מקור פרנסתו[2], בהוראת רבו הרב גרינוולד, בה'תרפ"ו קיבל את המינוי לראש בית הדין של קאפאוואר. מצב היהדות בעיר הייתה בכי-רע ורוב תושביה היו מחללי שבת, ולמרות שהקהילה התנתקה מהניאולוגים והשתייכה לאורתודוקסים שלטו החילונים בקהילה היהודית[2]. הוא הקים שם ישיבה ועמד בראשה. הוא גם ביסס את התלמוד תורה המקומי שמצבה הרוחני היה קשה. פעולות אלו גררו התנכלויות מצד תושבי העיר החילונים. שימש גם כשוחט ומוהל[3] בעיר.
במרץ 1944, עם פלישת הנאצים לעיר סגר את הישיבה. בי"ז בתמוז ה'תש"ד גורש יחד עם יהודי קאפאוואר למחנה ההשמדה באושוויץ. הוא, אשתו וילדיהם אליעזר דוד, רחל, חנה, מנחם עזריה וחיה נרצחו בי"ז בתמוז ה'תש"ד.
משפחתו
- בנו, רבי יצחק שלמה, שסייע לאביו ברבנות בקאפאוואר בימי חליו, שרד את השואה, עלה לישראל ובה'תשכ"ב הקים את ישיבת מחנה אברהם על שם אביו ואת קהילת חוג חתם סופר. הוא לא השאיר אחריו בנים, ממלא מקומו בהנהגת הקהילה הוא הרב יוסף מאיר אלטמן.
- בנו, רבי שמואל אפרים זלמן (י"ב באדר ה'תרפ"ד - ט"ו בתשרי ה'תשס"ג), בימי השואה ברח לבוקרסט, שם התקרב לרבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא, בהמשך עבר להתגורר בשיכון סקווירא, ולאחר פטירת רבי משה ניישלאס התמנה לראב"ד בשיכון סקווירא.
- חתנו הרב נחמן יחיאל מיכל שטיינמץ, דומ"ץ סקווירא בורו פארק ומחבר ספרי שו"ת משיב נבונים.
- בנו, רבי ישעיה יואל, משב"ק אדמו"רי סקווירא.
- חתנו הרב יוסף ישראל אייזנברגר דומ"ץ שיכון סקווירא הנוכחי ומחבר ספרי שו"ת שבטי ישראל
- בנו, רבי יחיאל מיכל, ר"מ בישיבת פאפא בוויליאמסבורג.
- חתנו, רבי אהרן יקובוביץ', אב"ד וואדקערט.
ספרו
- מחנה אברהם, חידושים על מסכת מקואות וביצה.
קישורים חיצוניים
- מעשי אבות סימן לבנים, ספר היובל, בני ברק: קהילת חוג חתם סופר, תשע"ד, עמ' 16, באתר אוצר החכמה
- יהושע קופמן, מראש צורים אראנו, קובץ מחנה אברהם, בני ברק: ישיבת חוג חתם סופר, תשמ"ח, עמ' צז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- רבי אברהם צבי אונגר, באתר תורתך לא שכחתי
- אשכול אודותיו, באתר אייוועלט (ביידיש)
- מחנה אברהם (מסכת ביצה), באתר היברובוקס
- מחנה אברהם (מקוואות), באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ עיתון המבשר, המבשר תורני, תשע"ב, עמ' לח, באתר אוצר החכמה.
- ^ 2.0 2.1 יתד נאמן, מוסף שבת קודש, תשע"ו, עמ' 5, פרשת מצורע, באתר אוצר החכמה.
- ^ שמואל קול, רעיונות ומסרים לפרשת השבוע, תשנ"ז, עמ' 73, פרשת ויקרא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
[[קטגוריה:רבנים הונגרים]] [[קטגוריה:הונגריה: אבות בתי דין]] [[קטגוריה:ראשי ישיבה הונגרים]] [[קטגוריה:נספים במחנה ההשמדה אושוויץ]] [[קטגוריה:רבנים בשואה]] [[קטגוריה:מוהלים]] [[קטגוריה:שוחטים]]