טיוטה:רבי אברהם חיים דנציגר
 | |||
| רבי אברהם חיים עם אחיו העקידת יצחק | |||
| לידה |
אלכסנדר  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
י' בתשרי ה'תש"ג מחנה ההשמדה טרבלינקה | ||
| מקום מגורים | ורשה | ||
| שם השושלת | אלכסנדר | ||
| אב | רבי שמואל צבי דנציגר | ||
| |||
רבי אברהם חיים דנציגר (שנות ה'תר"מ[1] - י' בתשרי ה'תש"ג) היה נשיא רשת ישיבות בית ישראל אלכסנדר, בנו הצעיר של האדמו"ר מאלכסנדר התפארת שמואל, ואחיו של האדמו"ר העקידת יצחק. נרצח בשואה.
ביוגרפיה
נולד באלכסנדר כבנו הצעיר של רבי שמואל צבי (ה'תפארת שמואל') האדמו"ר השלישי מאלכסנדר, ולשרה רבקה לבית גורמן.
לאחר פטירת אביו היה לחסידו של אחיו העקידת יצחק שהוכתר לאדמו"ר מאלכסנדר, הוא עמד לימינו בהנהגת החסידות[1], ובפרט בהקמת רשת הישיבות בית ישראל ברחבי פולין[2].
עם הקמת רשת הישיבות בית ישראל מינהו אחיו[3] לכהן כנשיא הישיבות. הוא דאג לכל העול הגשמי של הישיבה[4]. כדי לארגן את גביית הכספים עבור הישיבה הוא מינה עסקנים בכל רחבי פולין שפעלו למען הישיבה, הוא גם שלח בחורים בעלי כושר רטורי שנשאו נאומים נלהבים בשטיבלאך ובבתי המדרש בכל עיר ועיירה והלהיבו את ההמונים לתמוך בישיבה, כמו כן שיגר מכתבים לבעלי יכולת לתמוך בישיבה. הוא היה מעורב בנעשה בישיבות, אנשי הצוות[5] ותלמידי הישיבה התייעצו איתו בנוגע לניהול הישיבה. הוא דאג למחסורם הכלכלי של התלמידים, ללבושם ולאירוסיהם[6].
נחשב לסמכות העליונה של החסידות, אחר אחיו האדמו"ר, הן בקרב החסידים והן ביחסי חוץ[6]. נודע כאדם פיקח[2] וחביב[7] ואחיו היה שולח אותו למקומות שונים בהם התגלעו סכסוכים בין החסידים, בכדי שיתווך ביניהם[2]. אחיו גם שלח אליו לייעוץ חסידים שהוצרכו לקבל פטור מהצבא הפולני[2]. כשהעקידת יצחק לא שהה באלכסנדר לא התחילו להתפלל בבית הכנסת עד לכניסתו לתפילה והשליח ציבור המתין לסיום תפילת שמונה עשרה שלו[2]. מדי מוצאי שבת התכנסו חסידים בביתו לשמיעת סיפורי צדיקים[2]. ככלל עמד בקשר קרוב עם חסידי אלכסנדר והשתתף בשמחותיהם[6], ולעיתים שימש כנציגו של אחיו באירועים שונים[6]. כשנסע לערים שונות התקבל בכבוד רב על ידי חסידי אלכסנדר וערך טישים בהשתתפות חסידים[6]. הוא כתב ושיגר מכתבים רבים בענייני הנהגת החסידות ופוליטיקה כללית, ביניהם מכתבים על הסכסוך בין חסידות אלכסנדר לחסידות גור, בעניין כולל פולין, על הישיבות של החסידות ועוד[1].
עם פרוץ השואה נלקח לגטו ורשה, שם התקיימו מנייני תפילה בביתו[8]. בהמשך נלקח יחד עם רבי מאיר אלתר בנו של האמרי אמת מגור ועוד, למחנה ההשמדה טרבלינקה ובאקציה שהתקיימה ביום הכיפורים ה'תש"ג נרצח יחד עם בני משפחה נוספים.
משפחתו
- בנו רבי יחיאל ישראל שמשון, חתן רבי שאול ידידיה אלעזר ממודז'יץ. נרצח בשואה.
- בנו רבי יעקב ירחמיאל יחזקאל, שימש כראש חבורה בארגון "הרמת וחיזוק התורה" שפעלה בישיבות אלכסנדר. חתן אחיו רבי שרגא פייבל דנציגר מראדום. נרצח בשואה.
קישורים חיצוניים
- כרמנו, בני ברק: בטאון מרכז מוסדות חסידי אלכסנדר, תשמ"ח, עמ' 7, קובץ יח, באתר אוצר החכמה
- אחד-עשר מכתבים מרבי אברהם חיים דנציגר מאלכסנדר, באתר קדם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 אחד-עשר מכתבים מרבי אברהם חיים דנציגר מאלכסנדר, באתר קדם
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 כרמנו, בני ברק: בטאון מרכז מוסדות חסידי אלכסנדר, תשמ"ח, עמ' 7, קובץ יח, באתר אוצר החכמה
- ^ ישיבת צדיק, תפארת ישראל-עטרת תפארת ב, ירושלים: מכון נהור שרגא (אלכסנדר ארצות הברית), תשפ"ב, עמ' שצח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ כרמנו, בני ברק: בטאון מרכז מוסדות חסידי אלכסנדר, תשמ"ב, עמ' 18, גליון י"ד, באתר אוצר החכמה.
- ^ אגודה אחת, בני ברק: בני החבורות (אלכנסדר), עמ' מו, קובץ 14, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 כרמנו, בני ברק: בטאון מרכז מוסדות חסידי אלכסנדר, תשמ"ח, עמ' 8, קובץ יח, באתר אוצר החכמה
- ^ יצחק גרשטנקורן, זכרונותי על בני ברק, תש"ב - תש"ו, עמ' סג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ יהושע אייבשיץ, בקדושה ובגבורה, תשנ"ד, עמ' 112, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] [[קטגוריה:חסידות אלכסנדר]] [[קטגוריה:נשיאי ישיבות]] [[קטגוריה:רבנים שנספו בשואה]]