טיוטה:קינן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קינן
לידה שכ"ה
פטירה א'רל"ה
אב אנוש
צאצאים מהללאל (יש אומרים גם עדה וצלה)

קֵינָן (שכ"ה - א'רל"ה) הוא אישיות מהתנ"ך, הרביעי מבין עשרת הדורות מאדם הראשון עד נח. בנו של של אנוש, ואביו של מהללאל.

תולדותיו

נולד בשנת שכ"ה לבריאת העולם (3436 לפנה"ס) כבן בכור לאביו אנוש[1].

בספר הישר מסופר אודותיו:

ויגדל קינן ויהי בן ארבעים שנה, ויחכם וידע וישכל בכל חכמה. וימלוך על כל בני האדם, וידרך את בני האדם בחכמה ובדעת. כי היה האיש קינן חכם מאוד ומבין בכל חכמה, וימשול בחכמתו גם ברוחות ובשדים. וידע קינן בחכמתו, כי ישחית אלקים את בני האדם על חטאם בארץ, וכי יביא ה' עליהם את מי המבול באחרית הימים. ויכתוב קינן את העתיד להיות בימים ההם על לוחות אבן, ויתנם באוצרותיו. וימלוך קינן בכל הארץ, ויסב מבני האדם לעבוד את האלקים[2].

גם בספר יוסיפון מובא מכתב ששלח אלכסנדר מוקדון לאריסטו, ובו הוא מתאר:

כאשר באתי בארץ פרסיאקון, היא מדינת ארץ הודו, באתי באיי הים, ושם מצאתי בני אדם דומים לנשים, ואוכלים דגים חיים, ומדברים כלשון בני אדם בלשון יוונית. ויאמרו לי: ראה, כי בתוך זה האי קבר מלך קדמון, ושמו קינן בן אנוש, שהיה קודם המבול מולך על העולם כולו, והיה האיש ההוא חכם ומבין בכל החכמות, ומושל ברוחות ובשדים ובמזיקים, ויבן בחכמתו כי השם יתברך יביא מבול על הארץ בימי נח. ויכתוב את העתיד להיות מזה על לוחות האבן, והינם שם והכתב כתב עברי[3].

לפי עדויות אלו, קינן הוא המלך הראשון בהיסטוריה שידוע אודותיו.

נשא אשה קרוב לגיל שבעים, בגיל מוקדם יחסית לאבותיו[4]. שמה של אשתו היה מהוללאות[5], מחוללת[6][7], או מהללאית[8]. יש אומרים, שהיתה אחותו התאומה, בתו של אנוש[9].

בשנת שצ"ה, בהיותו בגיל 70, נולד לו בנו הבכור מהללאל[10]. כמו כן, נולדו לו בנים ובנות נוספים[11]. בספר הישר מובא, כי שמות בניו הנוספים היו עינן ומרד, ושמות בנותיו היו עדה וצלה שנישאו ללמך בן מתושאל[12]. בספר דברי הימים לירחמאל מובא, כי שמות בניו הנוספים היו התך מוכבו ולופא, ושמות בנותיו היו חנה וליבא[13].

במדרש תנא דבי אליהו מובא, כי היה מפרנס ומכלכל את אביו אנוש[14].

נפטר בשנת א'רל"ה לבריאת העולם, בגיל 910[15] - אורך החיים השישי באורכו בתנ"ך.

בספר הזוהר מובא, כי קינן היה תיקונו של קין[16]. רבי חיים ויטאל מבאר, כי קין היה מעורב מטוב ורע, וקינן היה מבחינת הטוב שבו[17]. רבי משה דוד ואלי מבאר, כי נקרא בשם זה לפי שהיה מטבעו ומשורשו של קין. רבי יצחק אברבנאל כותב, כי קינן שמו מלשון קנין, לפי שקנה שם טוב, קנה לעצמו דברי תורה [18].

הערות שוליים

  1. ^ ספר בראשית, פרק ה', פסוק ט'.
  2. ^ ספר הישר, פרשת בראשית, באתר אוצר החכמה.
  3. ^ ספר יוסיפון, פרק אחד עשר, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום). דבריו הובאו גם בפירושו של רבי יצחק אברבנאל על התורה, בראשית, פרק ה', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); בספר יוחסין, לרבי אברהם זכות, באתר אוצר החכמה; ובסדר הדורות לרבי יחיאל היילפרין, שנת שס"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  4. ^ רבי יצחק אברבנאל, בראשית, פרק ה', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  5. ^ מדרש כתב יד פארמא 327, הובא בילקוט מדרשים חלק ה', עמ' קפ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), וכן כתב רבי שמואל אלגאזי בספרו תולדות אדם, באתר אוצר החכמה.
  6. ^ מדרש כתב יד פרחי, הובא במאמרו של אברהם אליהו הרכבי, קובץ הפסגה, חלק א', עמ' 58, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) (רבי חיים קניבסקי בספרו למכסה עתיק, מזכיר מדרש זה פעמים רבות).
  7. ^ מדרש כתב יד שבסוף ספר מגן וחרב לרבי יהודה אריה ממודינא, הובא בחומש תורה שלמה של רבי מנחם מנדל כשר, בראשית, חלק ב', עמ' תקל"ב הערה כ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  8. ^ ספר היובלים, פרק ד', אות ט"ז.
  9. ^ ספר הקבלה לרבי יצחק ב"ר יוסף, בראשית פרק א' פס' כ"ב; ספר היובלים, פרק ד', אות ט"ז. ויש לזה משמעות בספר הזוהר, פרשת אחרי מות, דף ע"ז עמוד א', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), ובפירוש האבן עזרא פרשת בראשית, פרק ה' פס' כ"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  10. ^ ספר בראשית, פרק ה', פסוק י"ב.
  11. ^ ספר בראשית, פרק ה', פסוק י"ג.
  12. ^ ספר הישר, פרשת בראשית, באתר אוצר החכמה. אמנם, במדרש תנחומא, פרשת בראשית, מבואר לא כך, שאמרו שם שלמך הרג את קין ותובל קין, ומבואר שם שהיה זה קודם לידת שת, ואם כן היה זה קודם שנת ק"ל לבריאת העולם, ואילו קינן וילדיו חיו מאות שנים לאחר מכן.
  13. ^ דברי הימים לירחמאל, עמ' 118
  14. ^ תנא דבי אליהו, פרק ט"ז
  15. ^ ספר בראשית, פרק ה', פסוק י"ד.
  16. ^ ספר הזוהר, פרשת תרומה, דף קס"ח עמ' א', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  17. ^ שער הגלגולים, הקדמה ל"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  18. ^ רבי יצחק אברבנאל, בראשית, פרק ה', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).