טיוטה:הוצאות שבת חוזרות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הוצאות שבת חוזרות - היא הבטחה של הקדוש ברוך הוא לישראל המובאת בחז"ל, שהוצאות כספיות שאדם מוציא לצורך שבת ויום טוב, ועבור לימוד התורה של בניו, לא יבאו על חשבון הכסף שנגזר בראש השנה שיהיה לו, וכן שאם יצטרך ללוות כסף בשביל הוצאות שבת שמן השמים יפרעו לו.

מקור

"מאי 'כי חדות ה' היא מעוזכם' (ספר נחמיה, פרק ח', פסוק י"ג) אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בר' שמעון אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בני, לוו עלי וקדשו קדושת היום, והאמינו בי ואני פורע"

"כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים חוץ מהוצאת שבתות והוצאת י"ט והוצאת בניו לתלמוד תורה שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו"

עשה שבתך חול ואל תזדקק לבריות

בתלמוד בבלי במסכת פסחים[1] נאמר 'עשה שבתך חול ואל תזדקק לבריות' כלומר שיש לו לאדם להסתפק בדברים מועטים לצורך שבת, והעיקר שלא יזדקק לבריות, אמרה זו עומדת לכאורה בסתירה להבטחה שיש לאדם להלוות בשביל הוצאות השבת ויפרעהו מן השמים, תוספות[2] ביאר שמדובר שאין לו לפרוע את חובו, יש שפירשו[3] שכוונת תוספות שדווקא שיש לו משכונות להחזיר את הלוואתו מותר ללוות, אמנם יש שגרסו[4] בתוספות שמדובר שאין לו ממי ללוות, אבל שיש לו מי שילווה לו, לווה אף שאין לו להחזיר מכח הבטחה שיתברך בכסף.

פרטי הכלל

דעת הרב אלישיב שהוצאת שבת שחוזרים זה דוקא הצרכים שהם כבוד השבת ולא מותרות, וסבר שהוצאות גנרטור כדעת החזו"א גם בכלל[5]

הוצאות נוספות שחוזרות

במדרש[6] מובא שגם הוצאות על ראש חודש חוזרים, ובפסיקתא[7] נוסף גם הוצאות חול המועד, ויש כתבו[8] שגם הוצאות חנוכה ופורים חוזרות, ויש שאומרים[9] שגם הוצאות על שאר מצוות חוזרות.

בפולקלור

הפזמון החוזר של הפיוט שמרו שבתותי הוא המשפט: "ולוו עלי בני ועידנו מעדני, שבת היום לה'", המבוסס על הבטחה המוזכרת בתלמוד בבלי שמי שלווה עבור השבת, הקדוש ברוך הוא יפרע עליו את חובו, גם הבית הראשון בפיוט יום שבת קדש הוא עוסק בהבטחה המוזכרת ”יוֹם שַׁבָּת קוֹדֶשׁ הוּא אַשְׁרֵי הָאִישׁ שׁוֹמְרֵהוּ וְעַל הַיַּיִן זָכְרֵהוּ וְאַל יָשִׂים אֶל לִבּוֹ הַכִּיס רֵק וְאֵין בּוֹ יִשְׂמַח וְיִרְוֶה וְאִם לֹוֶה הַצּוּר יִפְרַע אֶת חוֹבוֹ”.


ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. דף קי"ב עמוד א'
  2. תוספות, מסכת ביצה, דף ט"ו עמוד ב' דה' לוו
  3. מהרש"ל ומהר"ם שם
  4. גירסת הגר"א שם
  5. ינאי, יאיר יששכר בן יהודא אריה, דעת החזון איש, תשס"ה, עמ' סא
  6. ויקרא רבה, פרשה ל'
  7. הובא בארבעה טורים, אורח חיים, סימן תי"ט
  8. דרשות מהר"ח אור זרוע פרשת עקב
  9. ריטב"א, מסכת ביצה, דף ט"ז עמוד א'