טיוטה:דרשות הרמב"ן
| ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מכלול היצירה היהודית" של המכלול והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה! |  |
 | |
| צילום שער של דרשות הרמב"ן על מגילת קהלת. | |
| קישורים חיצוניים | |
|---|---|
| היברובוקס | מגילת קהלת |
דרשת הרמב"ן הן ארבעה דרשות המיוחסות לרמב"ן, אותן מסר הרמב"ן בהזדמנויות שונות, א' "דרשה לחתונה", ב' "דרשת תורת ה' תמימה", ג' "דרשות לראש השנה", ד' "דרשה על מגילת קהלת".
דרשה לחתונה
הדרשה נמסרה בפני רבותיו כיון שנטל מהם רשות לדבר כמופיע בוכן הדרשה, הדרשה נמסרה בפני קהל מצומצם כך נראה מתוכן הדרשה[1], הדרשה ככל הנראה נאמרה בחתונה כך נראה מהקשר הדברים,[2][3]
תוכן הדרשה
בתחילה נוטל רשות מרבותיו כדי שלא יהיה מרבה כבוד עצמו וממעט כבוד רבותיו, לאחר מכן הוא מכריע את מחלוקתם של רבי אליעזר ורבי יהושע היכן חכמת האדם בראש או בלב, ומבאר את ההקשר בין הלב לחכמה ואיך זה מתקשר לחכמת התורה, לאחר מכן מבאר את השגת החכמה על ידי לימוד התורה ולצורך כך הוא מונה את ל"ב נתיבות החכמה. לאחר מכן מבאר את צורת יצירת העולם ומבאר את סדר העולם הזה לפי מה שנברא למעלה, לאחר מכן הוא משוה את גוף האדם לעולם קטן וכך גם את נפש האדם וכך גם צורת האותיות. וכך מבאר איך על אדם שמתחתן לנהוג בכדי שיהיה בצורה שמתקיימת על פי צורת הבריאה.
דרשת תורת ה' תמימה
דרשת תורת ה' תמימה דרש הרמב"ן בבית הכנסת של ברצלונה ובה דיבר על מעלת התורה כמה שהיא מאירת עיניים.
מאפיינים
בדרשה מופיע תמצית מרעיונותיו של הרמב"ן אבל אין איזכור בדרשה זו לשאר כתביו של הרמב"ן אמנם על פי הדברים הכתובים יש להניח כי זה נכתב לאחר כתיבת חידושיו לתורה[4] וכיון שאת חידושיו לתורה כתב בעת זקנותו יש המניחים[5] כי היא נדרשה בויכוח ברצלונה.
רקע
 |
ראו גם – ויכוח ברצלונה |
בשנת 1263 נערך בברצלונה ויכוח בין הנוצרים ליהודים המועמד היהודי היה הרמב"ן ושופט הויכוח היה המלך, וכאשר הרמב"ן ניצח את פראי פול איש יריבו רצה המלך לבוא שוב להתווכח עמו בשבת בבית הכנסת וכך נמשך הוויכוח לשבת הבאה[6], ולכך מיוחסת דרשה זו לשבת ההיא, על פי הנראה זה היה בפרשת ואתחנן ולכן רומז בתוך הדרשה את עניין עשרת הדברות[7], ולכך גם מסיים את הדרשה במילים:
כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות
— מיכה פרק ז' פסוק ט"ו
הוכחה לכך שנדרשה בשבעה דנחמתא.
דרשות לראש השנה
רקע
דרשה זו דרש הרמב"ן לאחר עלייתו לארץ ישראל[8] הדרשה נמצאת בכתב יד ברומי ובמינכן הדרשה התפרסמה בעבר בתוך חוברת "הצופה מארץ גר" והודפס בשנת ה'תש"מ על ידי הרב משה שטרנבוך.
באחד מכתבי הרמב"ן הוא כותב שזה נמסר בעכו הרבה קטעים מתוך הדרשה נמצאים בחידושי הרמב"ן השונים ובפירוש הרמב"ן על התורה וכן בשער הגמול.
מאפיינים
הדרשה מצטיינת בסגנון בהיר וצח כדרכם של הראשונים, והוא מסתמך רק על מדרשים ודברי הראשונים, הדרשה כתובה בצורה המליבה את הלב לפחד מאימת הדין ולקיים את כל מצוות היום.
הוא מתחיל בפירוש הפסוקים ומעיר על זה שהתורה לא כתבה טעם ומהות למצוות ראש השנה, אלא לזה שהוא יום הזיכרון וחל בחודש בו יש גם את יום הכיפורים וזה מעיד על כך שהוא יום דין.
עוד הוא מבאר על כך שכל ימי השבוע אין להם תואר מצד עצמם אלא הם נקבעו על יום השבת, הוא מציין כך שלפי דרך המשנה כתוב יום ראשון בשבת[9], כך הוא גם מסביר את שמות החודשים שאין להם שום מקור בתורה אלא הם שמות פרסיים, וכך הם נכתבו בגלות בבל[10][11]
דרשה למגילת קהלת
רקע
דרשה זו דרש הרמב"ן בבית הכנסת בגירונה כשנדר שהוא יעלה לארץ ישראל[12] דרשה זו נאמרה סמוך לעזיבתו את ספרד[13],
תוכן
בדרשה זו מבאר הרמב"ן האם כדאי וראוי להנות מתענוגות העולם ומה השיעור המתאים להנות מהתענוגות על פי מה שכתב שלמה המלך במגילת קהלת,
עוד הוא מסביר כמה שאין במעשה האדם שום תועלת ושרק הדברים הרוחניים שעשה האדם ילוו אותו בהמשך חייו.
הערות שוליים
- ^ שם לא היסס לדבר על דברים מספר היצירה
- ^ אך לא ידוע איזה חתונה
- ^ הפרטים מהקדמה לדרשות הרמב"ן בספר כתבי הרמב"ן בהוצאת מוסד הרב קוק
- ^ כיון שחלק ניכר מהדרשה מזכיר את הרעיונות שפירש בתורה
- ^ מבוא לדרשת תורת ה' תמימה מוסד הרב קוק
- ^ לאחר שהתעכב שם עוד שמונה ימים
- ^ ולא בפרשת יתרו כך מוכח מתוכנם של הדברות
- ^ הרב משה שטרנבוך במבוא לספר דרשות הרמב"ן
- ^ וכן הלאה
- ^ שהיתה בפרס
- ^ עוד הוא מוסיף ששמות החודשים נשארו כדי להזכיר לנו את היותינו בגלות
- ^ כך רשום בראשה של הדרשה בכתב יד
- ^ מתוך זה שהסביר להם שעיקר קיום המצוות היא בארץ ישראל
| רמב"ן | ||
|---|---|---|
| כתביו | פירוש הרמב"ן לתורה • חידושי הרמב"ן • מלחמות ה' • תורת האדם • השגות לספר המצוות לרמב"ם • דרשות הרמב"ן • איגרת הרמב"ן • אגרת הקודש • איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת • דברי הרמב"ן בסוף פרשת בא | 
|
| אירועים בולטים | ויכוח ברצלונה • פולמוס הרמב"ם | |
| רבותיו | רבי יהודה בר יקר • רבי נתן בן מאיר | |
| חבריו | רבי עזרא ורבי עזריאל בני שלמה • בן בלימה • רבי יונה גירונדי | |
| מתלמידיו | רא"ה • רשב"א • רבי שמואל הסרדי • רבי יצחק דמן עכו • רבי יצחק בן טודרוס • רבי ששת דסמרקדיל • רבי יצחק בן אברהם מנרבונה • רבי דוד בונפיד • רבי מאיר בן שמעון המעילי • רבי נתן בן יוסף • רבי משה דאשקולה גירונדי | |
| אתרים על שמו | בית כנסת הרמב"ן (הרובע היהודי) • בית כנסת הרמב"ן (קטמון) • מערת הרמב"ן • קבר הרמב"ן • רחוב רמב"ן (ירושלים) • רחוב רמב"ן (תל אביב) | |
קטגוריה:כתבי רמב"ן קטגוריה:רמב"ן קטגוריה:המכלול: טיוטות ערכים שנוצרו במכלול