טיוטה:אריכות ימים
אריכות ימים הוא מושג המתייחס לאורך-הימים המקסימלי אליו מגיע אדם, שהיא תקופת חיים הגדולה בהרבה מתוחלת החיים האנושית בלידה. מושג זה נוגע גם לחשיבה על שיטות להארכת תוחלת זו. ההתייחסות אליו אינה רק בתחומי הקהילה המדעית אלא גם בספרות, מיתוסים על אריכות ימים מוקצנת קיימים גם בהווה. עם זאת, קיים קושי רב באימות אורך החיים האנושי הארוך ביותר אי פעם, בשל סטטיסטיקות לידה לא מדויקות בעבר. האדם המבוגר ביותר שגילו אומת בוודאות באופן אמפירי היא הצרפתייה ז'אן לואיז קלמנט שהלכה לעולמה בשנת 1997 בגיל 122 שנה ו-164 יום.
לאורך השנים ריתקה האפשרות של הגעה לגיל מופלג אנשים רבים. ארגונים רבים מוקדשים לחקר הסיבות להזדקנות, דרכים למניעת הזדקנות, ודרכים להפוך את תהליכי ההזדקנות. חלקם אף רואים זאת כטרנס הומניזם ומרדף אחר האלמוות (למשל, כת הראלים). לעומתם, ישנם ארגונים המתנגדים ל"אנטי אייג'ינג", בטענה שאינה טבעית או מוסרית. אפילו בקרב אלו אשר אינם רוצים חיי נצח, אריכות ימים רצויה כיוון שהיא מאפשרת הנאה רבה יותר, או נתינה גדולה יותר למען האנושות.
אריכות ימים במקורות
בתנ"ך מוזכרים בני אדם רבים שהגיעו לגילאים מופלגים, עד קרוב לאלף שנים. יש מהמפרשים המסיקים מכך כי תוחלת החיים הייתה בתחילת הבריאה ארוכה בהרבה מאשר בימינו[1], אלא שבמהלך הדורות חלה ירידה מתמדת, בתוחלת החיים, עד שהגיע לממוצע של 70 - 80 שנה; ויש שסבורים כי אף אלו המוזכרים בתנ"ך שהגיעו לגילאים מופלגים הם חריגים, ושאר אנשי דורם לא התקרבו לתוחלת חיים זו[2].
ערב המבול אמר ה': ”לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה”[3]. רוב הראשונים ביארו את כוונת הפסוק לומר כי ה' האריך את אפו שלא להביא את המבול אלא רק לאחר המתנה של 120 שנה, ואין לכך כל קשר לעניין תוחלת החיים האנושית[4], אמנם כמה ממפרשי התורה הסבירו את הפסוק על קיצור תוחלת החיים האנושית[5].
מהפסוק בספר תהילים, פרק צ', פסוק י' ”ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה”, נראה שהגיל המקסימלי בזמן חיבור המזמור היה בין 70 ל-80 שנה.
סגולות לאריכות ימים
במקרא
מצוות כיבוד אב ואם היא סגולה לאריכות ימים, כמו שכתוב "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ"[6]; וכן מצוות שילוח הקן, כמו שכתוב "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים"[7]
בחז"ל
קריאת פרשת השבוע שנים מקרא ואחד תרגום היא סגולה לאריכות ימים[8]
גדולי ישראל בדורות האחרונים שהאריכו ימים במיוחד
ראו גם
הערות שוליים
- ^ רמב"ן, בראשית, פרק ה', פסוק ד'.
- ^ רמב"ם, מורה נבוכים, חלק ב', פרק מ"ז.
- ^ ספר בראשית, פרק ו', פסוק ג'.
- ^ תרגום אונקלוס; תרגום ירושלמי; תרגום יונתן; רש"י; אבן עזרא; רד"ק; רמב"ן; חזקוני ועוד.
- ^ "יש אומרים" באבן עזרא (אך דחה דבריהם); אברבנאל; מלבי"ם.
- ^ ספר שמות, פרק כ', פסוק י"א
- ^ ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק ז'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ח' עמוד ב'