הפרעה טורדנית-כפייתית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף טורדנות כפייתית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD)
Obsessive–compulsive disorder
קישורים ומאגרי מידע
InfoMed הפרעה טורדנית-כפייתית
DiseasesDB 33766
MedlinePlus 000929
סיווגים
DSM-5 300.3
ICD-10 F42

טורדנות כפייתית, או הפרעה טורדנית-כפייתית (בלעז: Obsessive–compulsive disorder או בקיצור: OCD) היא הפרעה נפשית (ישנו מיעוט שמגדיר אותה כהפרעה של תפקוד המוח[1]) המתאפיינת במחשבות פולשניות וטורדניות, וכן בביצוע פעולות טקסיות שוב ושוב במטרה לגרש מחשבות טורדניות הגורמות סבל. הסובלים מההפרעה מדווחים כי המחשבות הטורדניות גורמות להם חרדה, והם מסוגלים רק בקושי להסיח את הדעת מהן. הפעולות הטקסיות מפחיתות את החרדה, אולם לזמן קצר, ולעיתים הן גורמות סבל וטרחה כשלעצמן. הימנעות מהפעולות הטקסיות מעצימה מאוד את תחושת החרדה ויוצרת תחושת דיכאון.

חולה בהפרעה זו ירגיש לעיתים רבות כי הוא התגבר על המחלה, וכי הוא התרפא, אך לאחר תחושת הקלה בטווח קצר, ישוב החולה לסבלו של החולי בטווח ארוך, ועל כן התמודדות יעילה עם הפרעה זו לעיתים יכולה להיות מושגת דרך טיפול התנהגותי טיפול התנהגותי קוגניטיבי,[2] טיפול תרופתי או שילוב של שניהם.[3]

סיבוכיות נפוצה בהפרעה זו היא שתרופות שהחולה ממציא כמגננה נגד המחלה, אך מהרה הופכות להיות חלק ממנה.[2] סובלים מההפרעה לא יפסיקו לייצר את התרופה האולטימטיבית עבורם דרך טקסים, ברכות, עצות, חיזוקים מחברה או ממשפחה אך דרך כל אלה, ישיגו הקלה לטווח קצר בלבד.

במדריכי האבחנות הפסיכיאטריים הרשמיים סווגה ההפרעה בעבר כהפרעת חרדה, אך במהדורות החדשות של מדריכים אלו שונה הסיווג. במדריך DSM-5 של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה, הופרדה קבוצת ההפרעה הטורדנית הכפייתית וההפרעות המקורבות לה לקבוצה נפרדת, הכוללת גם את הפרעת האגירה, הפרעת גוף דיסמורפית, טריכוטילומניה, דרמטילומניה (פציעת העור העצמית הטורדנית), וההפרעות הטורדניות-כפייתיות הנגרמות על ידי מחלות "גופניות", תרופות או סמים וכו'.[4] במדריך ICD-10 סווגה ההפרעה בתוך הקטגוריה "הפרעות נוירוטיות, תלויות-דחק וסומטופורמיות". ההפרעה מקוטלגת על פי רוב בתוך הקטגוריה הרחבה של הפרעות נפשיות, אך בשנים האחרונות התחילו מספר מומחים להגדיר אותה בתור הפרעה של תפקוד המוח.[5]

השם בשפה האנגלית של הפרעה זו Obsessive Compulsive Disorder, ידוע גם בראשי התיבות OCD. שם זה מתורגם לעברית באופן רשמי כ"הפרעה טֵירדונית כפייתית" ("טירדון" הוא התרגום הרשמי ל"אובססיה"), אולם בציבור מקובל הרבה יותר השם "טורדנות כפייתית".

היסטוריה

פרויד, אבי הפסיכואנליזה, תיאר את ההפרעה בפירוט רב בספרו "פעולות כפייתיות וטקסים דתיים" (1907). בספר זה, הנחשב לאחד החיבורים החשובים בחקר הדת ובפסיכולוגיה המודרנית, משווה פרויד בין ההפרעה לבין התנהגות דתית. הוא מצביע על הדמיון בטקסים המחזוריים העוזרים להפחתת חרדות, אולם גם על השוני המתבטא בכך שטקסים דתיים הם על-פי רוב פומביים, בעוד התנהגות כפייתית נעשית באופן פרטי, והחולה מסתיר אותה מהזולת. פרויד נמנה עם הראשונים שעמדו על תפוצתה הרבה של המחלה, אף כי קשה לזהות חולים הסובלים ממנה, כיוון שהם מסתירים אותה בצורה יעילה.[6]

אבחנה

לפי DSM-5, פסיכיאטר יאבחן אצל אדם הפרעה טורדנית כפייתית אם יתקיימו התנאים הבאים[4]

א. נוכחות של כפייתיות או טקסים או שניהם. אובססיות מוגדרות על ידי סעיפים 1+2

  1. מחשבות החוזרות על עצמן בקביעות שתוכנן דחפים או תמונות שנחוות לפחות בחלק מהזמן כפולשניות ובלתי רצויות והגורמות למרבית בני האדם לחרדה ומצוקה.
  2. האדם מנסה להתעלם מהמחשבות או להדחיק אותן או להפוך אותן לטבעיות בעזרת מחשבה או פעולה (כלומר - מבצע פעולה כלשהי בעלת משמעות טקסית).

קומפולסיות (טקסים) מוגדרות על ידי סעיפים 1+2 להלן:

  1. התנהגויות חוזרות (למשל שטיפת ידיים, בדיקות חוזרות) או פעולות מנטליות (למשל ספירה בלחש) שהאדם חש צורך חזק לבצע כתגובה לאובססיה, או בהתאם לחוקים שחייבים להתקיים באופן נוקשה.
  2. ההתנהגויות או הפעולות שמטרתן להפחית את החרדה או המצוקה, או למנוע התרחשות אירוע או מצב מחריד. עם זאת פעולות אלה אינן מתיישבות עם הדרך הריאליסטית לפתור בעיות אלה או למנוע אותן. (ילדים עשויים להתקשות לתאר פעולות אלו).

ב. האובססיות או הקומפולסיות הם גוזלי זמן (לוקחות יותר משעה אחת ביום), או שהן גורמות למתח ניכר ולמצוקה ולפגיעה בתפקוד החברתי המשפחתי התעסוקתי או כל תפקוד אחר המשמעותי לאדם.

ג. לא ניתן להסביר את האובססיות והקומפולסיות על ידי מצב רפואי לרבות שימוש בסמים או תרופות.

ד. ההפרעה אינה ניתנת להסבר טוב יותר על ידי מצב נפשי זמני הנובע מנסיבות חיים (דאגה בעקבות משבר מסוים). כמו כן היא אינה ניתנת להסבר על ידי אבחנת הפרעה נפשית אחרת כמו הפרעת חרדה מוכללת, עיסוק מתמשך בגוף עקב הפרעת גוף דיסמורפית, או הפרעת חיטוט בעור, או אגירה כפייתית תנועות סטריאוטיפיות כתוצאה מהפרעת תנועות סטראוטיפיות, טקסים הנוגעים לאוכל כתוצאה מהפרעות אכילה, עיסוק מרובה בהתנהגות בעקבות התמכרות אליה (למשל הימורים), עיסוק באפשרות של מחלה בעקבות חרדת מחלה (היפוכונדריה), הפרעות פסיכוטיות מספקטרום הסכיזופרניה, הפרעות הספקטרום האוטיסטי ועוד.

חומרת ההפרעה לפי תובנה

  • עם תובנה טובה או סבירה (האדם מבין שקיימת בעיה).
  • עם תובנה נמוכה (האדם בקושי מבין שקיימת בעיה).
  • ללא כל תובנה / עם אמונות שווא (האדם חושב שאין בעיה / שהטקסים עוזרים).

שכיחות ואפידמיולוגיה[4]

שכיחות לאורך 12 חודשים של OCD עומדת בארצות הברית על 2.3%, השכיחות בכלל העולם נעה בין 1.1% ל 2.3%. נשים מושפעות מההפרעה מעט יותר מאשר גברים בגילאי הבגרות. בקרב ילדים - ההפרעה שכיחה יותר אצל בנים.

שכיחות לפי תת-סוגים של ההפרעה ורמת חומרתה

ישנן שתי קבוצות של ההפרעה: בקבוצה הראשונה "עם טיקים" המחלה פורצת לפני גיל ההתבגרות, יש בה ייצוג מוגבר של בנים, תורשה משפחתית ושכיחות מוגברת של "טיקים". שכיחותה בין הלוקים ב-OCD היא כ-30%. בקבוצה השנייה המחלה פורצת בדרך כלל בגיל ההתבגרות, בשיעור דומה בשני המינים, ושכיחים פחות תורשה משפחתית ו"טיקים". ל 90% מהאנשים עם הפרעה יש גם אובססיות וגם מעשים כפייתיים; כשני שלישים מדווחים על יותר מאובססיה אחת ממנה הם סובלים. כ-20%-25% מהלוקים בהפרעה סובלים "מהעלאת גירה אובססיבית", שהיא אובססיה חוזרת ונשנית ללא כפייתיות התנהגותית כלשהי. השכיחות של ההפרעה עם תובנה גרועה היא בערך 15-36% או בערך רבע מהמקרים. המקרים עם חוסר תובנה מהווים 4% או פחות.[4]

גורמי סיכון פרוגנוסטיים[4]

אישיות: סימפטומים מופנים, רגשות שליליים ועכבות התנהגותיות בילדות הם גורמי סיכון אפשריים של ההפרעה

סביבה: התעללות נפשית ופיזית בילדות ואירועים טראומטיים אחרים נקשרו לסיכון גדל להתפתחות ההפרעה. אצל ילדים מסוימים תופיע ההפרעה פתאום. הופעה כזו כנראה קשורה לשילוב של גורמים סביבתיים לא ידועים עד כה.

גנטיקה ופיזיולוגיה: השכיחות של OCD בקרב אנשים שיש להם קרוב משפחה עם ההפרעה, גבוהה בערך פי שניים מאשר באוכלוסייה הכללית. השיעור גבוה פי עשרה כשמדובר בקרובים מדרגה ראשונה (אח, בן וכדומה).[7][8]

מהלך ההפרעה

בארצות הברית הגיל החציוני להופעת OCD הוא 19.5 וכ-25% מהמקרים מתחילים בגיל 14. גיל ההתחלה אצל גברים נמוך יותר מנשים. בערך 25% מהבנים מפתחים את ההפרעה לפני גיל 10.

אם ההפרעה אינה מטופלת היא במקרים רבים כרונית ומתאפיינת בתקופות של החמרה והקלה בעוצמת התסמינים ותדירותם. לחלק מהאנשים יש מהלך הפרעה אפיזודי כלומר כזה שמתאפיין בהתקפים שביניהם יש רגיעה יחסית. למיעוט מהאנשים עם ההפרעה יש מהלך של הידרדרות (כלומר החמרה של התסמינים) עם הזמן. ללא טיפול שיעור הרמיסיה (נסיגת תסמיני ההפרעה) היא כ־20%. הופעת ההפרעה בילדות יכולה לגרום לכך שההפרעה תישאר לכל החיים. האפיזודות של OCD מושפעות מקיום של הפרעות נלוות. בשל האופי החיצוני שלהן הקומפולסיות מאובחנות מוקדם יותר מאשר האובססיות.

התמונה הקלינית[4][9]

המרכיב האובססיבי בטורדנות הכפייתית הוא המחשבות המציקות, והמרכיב הקומפולסיבי הוא המעשים שבאים בעקבותיהן. לדוגמה, אדם אשר שוב ושוב מציק לו החשש שלא סגר את כל דלתות הבית – סובל מאובססיה. כאשר פעם אחר פעם הוא יסובב את המפתח, תהיה פעולתו קומפולסיה, הבאה לשכך את החרדה שעורר החשש. בדרך כלל, אם כי לא תמיד, מלווה האובססיה בקומפולסיה. אנשים עם הפרעה זו ידווחו על צורך עז לבצע את הטקס, אלא שפעמים רבות הטקס מלווה בתחושה שזה לא בדיוק זה, ולכן האדם עם ההפרעה חוזר על הטקס שוב ושוב כדי לקבל תחושת וודאות שהפעולה בוצעה בהצלחה מלאה. רק ביצוע מושלם של החזרות ללא הפרעה כלשהי יתן לאדם עם ההפרעה את תחושת הוודאות שהוא זקוק לה. מגוון האובססיות והקומפולסיות הקיימות הוא גדול מאוד ונוגע כמעט לכל שטח של החיים. אצל אנשים דתיים עשויות האובססיות להיקשר לעיתים סביב תחושת טומאה, חשש ממחשבות זרות או חרדה שטקס דתי לא בוצע כהלכה. אובססיות הנפוצות בקרב כלל הציבור נסובות סביב נושאים של היגיינה ומחלות (כגון פחד מופרז מחיידקים, שמביא לשטיפת ידיים כפייתית, פחד לנקוב בשמה של מחלה כמו סרטן או מחלה אחרת), אובססיות הקשורות בתאוות שונות, צבירה אובססיבית של חפצים, אובססיות סביב מערכות יחסים ועוד.

בחלק מהמקרים עשויים אנשים עם ההפרעה לחוש בושה. הבושה הנובעת מההבנה שמעשיהם אינם רציונליים. יחד עם הקושי להסביר את התנהגותם ה"מוזרה" לכאורה לסביבה - וברוב המקרים אף לעצמם - מביאים לכך שרבים מהסובלים מהפרעה זו מסתירים את בעייתם. עקב כך רבים מהם אינם מודעים כלל לעובדה שהיא נובעת מהפרעה נפשית מוכרת, ואינם מגיעים לטיפול. לעיתים קרובות הם גם מצליחים לשמור על תפקוד יומיומי תקין.[10] כתוצאה מכך נחשבה ההפרעה בעבר כנדירה, אולם עם התקדמות המחקר התגלה כי היא דווקא נפוצה מאוד (אם כי לא בהכרח בעוצמה המפריעה לתפקוד תקין). אחד הראשונים שתיארו את ההפרעה, ועמדו על הפער שבין תפוצתה הרבה לבין מיעוט המודים בקיומה, היה זיגמונד פרויד. בקרב ילדים, מדובר בפעולות טקסיות כמו מצמוץ ונשימות, ללא מחשבות טורדניות.[6] חשיבה אובדנית יכולה להיות קיימת אצל חלק מהאנשים (כ 50%), והוא משמעותית בעיקר כשההפרעה מתלווה להפרעת דיכאון מז'ורי.[4]

אנשים רבים נוהגים לעיתים בצורה אובססיבית-קומפולסיבית, אך התנהגויות אלה מוגדרות כהפרעה נפשית אך ורק אם הן מפריעות באופן משמעותי לתפקוד היומיומי. הסובלים מההפרעה מדווחים על סבל רב, גופני ונפשי, ועל קושי רב לקיים חיי חברה תקינים. שני הקריטריונים האלה - הפרעה לתפקוד היומיומי ותלונות על סבל רב - הם המבדילים בין המחלה לבין התנהגות אובססיבית-קומפולסיבית בלתי מזיקה.

תחלואה נלווית[4]

אבחנה מבדלת[4][9]

פוביות: פוביות מפני חיידקים למשל. יכולות להראות דומות מאוד לאובססיות.

דיכאון קליני: יש תוכניות אובססיביות אצל אנשים עם דיכאון. בדיכאון החשיבה האובססיבית יותר קרובה לתבנית של רומינציות. (מחשבות מעגליות וחוזרות עול אותם נושאים שוב ושוב). ההבדל הוא שאובססיות קשורות לטקסים ותלויות בהן. רומינציות עומדות בפני עצמן.

אוטיזם קלאסי: אנשים עם אוטיזם יכולים לבטא נוקשות מחשבה, היקבעות וכן סטראיוטיפיות.

סכיזופרניה: תסמינים כפייתיים יכולים לבוא לידי ביטוי גם בסכיזופרניה, מצב המכונה Schizo-Obsessive במקרים כאלו מתקיימים התנאים לשתי האבחנות.

הפרעות אובססיביות קומפולסיביות אחרות: הפרעות אחרות (טריכוטילומניה, חיטוט בעור, הפרעת גוף דיסמורפית), מצטמצמות לעיסוק בגוף בעיקר.

הפרעות אכילה: בהפרעות אכילה העיסוק המרכזי הוא סביב המשקל.

טיקים בהפרעות שונות: טיקים הם תנועות חוזרות (כמו מצמוץ של עין) או קולות. טיקים הם בעלי אופי סטריאוטיפי ואין להם מטרה מסוימת.

התנהגויות קומפולסיביות אחרות: בחלק מהמקרים התנהגויות כמו הימורים יכולות להתבטא כקומפלסיות.

הפרעת אישיות טורדנית כפייתית: למרות השם הדומה יש הבדלים גדולים בין שתי ההפרעות. בהפרעת אישיות טורדנית כפייתית אין מחשבות חודרניות, תמונות או דחפים כפי שיש בהפרעה טורדנית כפייתית. הפרעת אישיות טורדנית כפייתית יותר מתאפיינת בדפוסי אישיות לא גמישים עם פרפקציוניזם ועוד.

טיפול

פניה לעזרה נדרשת כאשר המחשבות הטורדניות אינן מרפות וחוזרות על עצמן בתדירות גבוהה, עד מספר פעמים ביום. לרוב המחשבות מלוות בחרדה, בדופק לב מהיר, בזיעה, בהתכנסות האדם בעצמו, בהתנתקות לחלוטין מאנשים ובמיוחד בעשיית טקסים בשביל רגיעה זמנית.[9] הטיפול הוא טיפול משולב תרופות ופסיכותרפיה.

טיפול תרופתי: שימוש בנוגדי דיכאון מסוג 'מעכבי ספיגה חזרה של סרוטונין' (SSRI) לעיתים בשילוב של נוגדי פסיכוזה לא טיפוסיים, כדי לקבל אפקט של אוגמנטציה (העלאת רמת נוגד הדיכאון בדם בלי להגדיל את מנת התרופה שהאדם מקבל).[12]

פסיכותרפיה: ישנן עדויות להצלחה של טיפול קוגניטיבי התנהגותי.[13][14]

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מתחלק לארבעה שלבים[15]:

  1. ריאיון אבחוני - נועד לאשר את האבחנה של ההפרעה הטורדנית-כפייתית והפרעות או בעיות רפואיות אחרות. בעת הריאיון ייווצר הקשר עם המטופל וייאסף מידע מפורט לגבי ההפרעה והתפתחותה לאורך ציר הזמן. יש לשים דגש מיוחד על איסוף מידע מפורט על הגירויים למחשבות הטורדניות, תדירותם ומשכם, התוצאה מעוררת המצוקה והתגובות למחשבות הפולשניות.
  2. פסיכו-חינוך- כולל מתן ידע כללי לסובל מההפרעה אודות ההפרעה. הידע יכלול את המודלים הקיימים המסבירים את ההפרעה, גורמים המשפיעים על פריצתה וההמשכיות שלה, התופעות הנצפות שלה ושכיחותה.
  3. חשיפה ומניעת תגובה - בשלב זה ייחשף הסובל מההפרעה באופן הדרגתי לאותם גירויים אשר מעוררים אצלו מצוקה, מבלי לאפשר לו לבצע פעולות וטקסים אשר מנטרלים את המצוקה. לאחר תרגול חוזר ונשנה של שלב זה יפנים הסובל מההפרעה כי לטקסים אותם מבצע אין כל חשיבות וניתן להתקיים גם בלעדיהם.
  4. מניעת הישנות - לאחר שהטיפול הגיע לקיצו יש לשמר את הקיים ולבצע פגישות תקופתיות במסגרתם ייבדק האם חלה רגרסיה מסוימת בקרב המטופל. כמו כן, בפגישות אלה יינתנו כלים למטופל שיאפשרו לו להמשיך וליישם בחיי היומיום את אשר למד בטיפול גם גם ובפרט במצבי קיצון (מצבי רוח, חולי, לחץ כללי)

למעטפת החברתית והמשפחתית ישנה חשיבות גדולה מאוד בעת ההתמודדות של הסובל מההפרעה. עליהם להימנע מלהגיב כאשר האדם מבצע טקסים, על מנת שלא יחוש בושה.[16] אין לשתף פעולה עם הטקסים אותם מבצע הסובל מההפרעה. יש להתנהג באופן רגיל לחלוטין וזה במטרה להוכיח לסובל מההפרעה כי ניתן לחיות ללא חשש גם ללא ביצוע טקסים ולמעשה בכך ניתן לשבור את ההתניה האופרנטית הקיימת בין מחשבתו של הסובל לתגובתו.[17]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יוסף זוהר (editor) Obsessive Compulsive Disorder: Current Science and Clinical Practice, John Wiley-Blackwell 2012
  • Sarah J. Egan, Tracey D. Wade, Roz Shafran, and Martin M. Antony, Cognitive-Behavioral Treatment of Perfectionism, Guilford Press, 2016
  • Jonathan S. Abramowitz, Getting Over OCD: Second Edition: A 10-Step Workbook for Taking Back Your Life, Guilford Press
  • Paul L. Hewitt, Gordon L. Flett, and Samuel F. Mikail, Perfectionism: A Relational Approach to Conceptualization, Assessment, and Treatment. Guilford Press, 2017
  • Simon A. Rego. Treatment Plans and Interventions for Obsessive-Compulsive Disorder. Guilford Press, 2016

ספרי יעץ ועזרה עצמית בעברית

  • רות דין, הפרעה טורדנית-כפייתית: סיפור התמודדות אישי, הוצאת אח, 2013.
  • ברוס מ' היימן, טרוי דופרנה, התמודדות עם הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) : אסטרטגיות פרקטיות לחיים טובים עם הפרעה טורדנית-כפייתית, הוצאת אח, 2011.
  • כריסטין פורדון, דייוויד א. קלארק, להתגבר על מחשבות טורדניות : כיצד להתגבר על הפרעה טורדנית כפייתית, הוצאת אח, 2009.
  • פול ר. מנפורד, להתגבר על ניקיון כפייתי : שחררו את נפשכם מהפרעה טורדנית כפייתית OCD), הוצאת אח, 2008.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: OCD
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: TOC

הערות שוליים

  1. ^ המרכז הישראלי לטיפול ב OCD - מיתוסים על OCD, באתר www.ocdcenter.org.il
  2. ^ 2.0 2.1 האתר של המרכז הישראלי לOCD בו מצוין שCBT הוכח כטיפול יעיל, באתר www.google.com
  3. ^ Kaplan and Sadock's Synopsis of Psychiatry: Behavioral Sciences/linical Psychiatry, 11th Edition, p. 425
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 4.7 4.8 American Psychiatric Association., Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5), 5, WDC: American Psychiatric Association., 2013, עמ' 235-242
  5. ^ האתר של המרכז הישראלי לOCD, באתר www.google.com
  6. ^ 6.0 6.1 פרויד, זיגמונד, תרבות, דת ויהדות, תל אביב: רסלינג, 2008
  7. ^ David L. Pauls, Amitai Abramovitch, Scott L. Rauch, Daniel A. Geller, Obsessive-compulsive disorder: an integrative genetic and neurobiological perspective, Nature Reviews Neuroscience 15, 2014-06-01
  8. ^ David L. Pauls, Amitai Abramovitch, Scott L. Rauch, Daniel A. Geller, Obsessive-compulsive disorder: an integrative genetic and neurobiological perspective, Nature Reviews Neuroscience 15, 2014-06-01, עמ' 410–424 doi: 10.1038/nrn3746
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 חנן מוניץ (עורך), 13. הפרעה טורדנית כפייתית - עדכון, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, דיונון, 2016, עמ' 349-360
  10. ^ אביגדור בנש"ק, "כפייתיות וחרדה על רקע דתי", 2001
  11. ^ Sheppard, B., Chavira, D., Azzam, A., Grados, M. A., Umaña, P., Garrido, H., & Mathews, C. A. (2010). ADHD Prevalence and Association with Hoarding Behaviors in Childhood-Onset OCD. Depression and Anxiety, 27(7), 667–674.
  12. ^ David Veale, Sarah Miles, Nicola Smallcombe, Haben Ghezai, Atypical antipsychotic augmentation in SSRI treatment refractory obsessive-compulsive disorder: a systematic review and meta-analysis, BMC Psychiatry 14, 2014-11-29, עמ' 317 doi: 10.1186/s12888-014-0317-5
  13. ^ Bunmi O. Olatunji, Michelle L. Davis, Mark B. Powers, Jasper A. J. Smits, Cognitive-behavioral therapy for obsessive-compulsive disorder: A meta-analysis of treatment outcome and moderators, Journal of Psychiatric Research 47, 2013-01-01, עמ' 33–41 doi: 10.1016/j.jpsychires.2012.08.020
  14. ^ Lars-Göran Öst, Audun Havnen, Bjarne Hansen, Gerd Kvale, Cognitive behavioral treatments of obsessive–compulsive disorder. A systematic review and meta-analysis of studies published 1993–2014, Clinical Psychology Review 40, 2015-08-01, עמ' 156–169 doi: 10.1016/j.cpr.2015.06.003
  15. ^ Peter E. Nathan, Jack M. Gorman, A Guide to Treatments That Work, Oxford University Press, 2015-06-26. (באנגלית)
  16. ^ רות דיין, הפרעה טורדנית כפייתית - סיפור התמודדות אישי, הוצאת אח, 2013
  17. ^ היימן, ברוס מ., התמודדות עם הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) : אסטרטגיות פרקטיות לחיים טובים עם הפרעה טורדנית-כפייתית,, אח, 2011
  18. ^ האתר מנוהל על ידי "אנטיתזה גלגל", מתמודדת עם OCD שמטרתה להעשיר את הידע על ההפרעה. המאמרים המקצועיים שתורגמו לעברית, קיבלו אישור לתרגום על ידי כותביהם.


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32648656הפרעה טורדנית-כפייתית

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הפרעה_טורדנית-כפייתית&oldid=1906348"