טאוור רקורדס
 | |
| סניף טאוור רקורדס בסן פרנסיסקו ב-2006 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | קמעונאות, אתר אינטרנט |
| תקופת הפעילות | ? – 2006 (כחברה קמעונאית בארצות הברית) |
טאוור רקורדס (באנגלית: Tower records) היא חברה קמעונאית, שפועלת בשיטת הזכיינות, וחברת מסחר אלקטרוני המוכרת תקליטים ותקליטורים, שבסיסה בעבר היה בסקרמנטו, קליפורניה, ארצות הברית. בין השנים 1960–2006, "טאוור רקורדס" הפעילה רשת חנויות קמעונאיות בארצות הברית, שנסגרו כאשר היא הגישה בקשה לפשיטת רגל ופירוק (אך חנויות במדינות אחרות המשיכו לפעול). אתר האינטרנט Tower.com נרכש על ידי ישות נפרדת ולא הושפעה מסגירת רשת החנויות הקמעונאיות, אך נסגר גם כן אחר כך. ב-13 בנובמבר 2020, האתר חזר לפועל כחנות מקוונת[1].
היסטוריה
"טאוור רקורדס" הוקמה בשנת 1960, על ידי ראס סולומון, בבית המרקחת של אביו, לאחר שמכירת תקליטים משומשים במקום התגלתה כמוצלחת. החנות הראשונה הוקמה ליד תיאטרון טאוור בסקרמנטו, וממנו גם קיבלה את השם. בשנת 1962 נפתחה חנות נוספת בסקרמנטו, ברחוב וול (Wall), ושם אומץ לראשונה הסמל המוכר של טאוור רקורדס בצבעים אדום וצהוב. החנות זכתה להצלחה רבה בסקרמנטו ובסביבתה. ב-1968, נפתחה חנות נוספת, הפעם בסן פרנסיסקו, בשדרות סאנסט (Sunset strip), וגם זו זכתה להצלחה מרובה. בשנת 1970 נפתחה חנות נוספת בלוס אנג'לס[2].
במרוצת השנים התרחבה החברה בתוך ארצות הברית ופתחה סניפים רבים במדינה. ידוע במיוחד הסניף של הרשת בניו יורק, שהכיל 4 קומות עת פתיחתו, והיה לחנות התקליטים הגדולה ביותר בעולם. החברה התרחבה ופתחה חנויות, חלקם בזכיינות, ביפן, הממלכה המאוחדת, קנדה, הונג קונג, טאיוואן, סינגפור, דרום קוריאה, תאילנד, מלזיה, הפיליפינים, אירלנד, ישראל, איחוד האמירויות הערביות, מקסיקו, קולומביה, אקוודור וארגנטינה.
נוסף על תקליטורים וקלטות, מכרה הרשת תקליטורי DVD, גאדג'טים אלקטרוניים כמו נגני MP3, משחקי וידאו, אביזרים, צעצועים, ובחלק מהחנויות, נמכרו גם ספרים. בשיאה הייתה הרשת קמעונאית המוזיקה הגדולה בעולם, והפעילה יותר מ-250 חנויות ברחבי העולם.
פשיטת רגל
החל מתחילת שנות ה-2000 סבלה הרשת מקשיים, לאחר שגברה תופעת הורדות מוזיקה מהאינטרנט כקובצי-מחשב המהווים פזמונים ואף דיסקים שלמים (בצורה לא-חוקית בעיקר באתרי שיתוף קבצים), ופעילות נמרצת של רשתות קמעונות מתחרות שמכרו במחירים זולים יחסית אליה. בשנת 2002 מכרה החברה את החטיבה היפאנית שלה, שהייתה בעלת הביצועים הטובים ביותר, תמורת 129 מיליון. ובפברואר 2004, הגיש החברה-האם של הרשת (תאגיד MTS), הכוללת 14 חברות-בנות, בבקשה להגנה מפני נושים, אך הודיעה כי הקבוצה מקבלת סיוע בסך 100 מיליון דולר מחברת CIT (חטיבת אשראי לעסקים) ומאת מלווים אחרים, כדי לאפשר לה את המשך הפעילות, תוך כדי ארגון-מחדש[3].
באוקטובר 2006, נרכש תאגיד האם של הרשת, MTS, תמורת 134 מיליון דולר על ידי "גרייט אמריקן", חברה המתמחה ברכישת חברות ופירוקן, לאחר שהמכירה אושרה על ידי בית משפט לפשיטות רגל בארצות הברית[4], בהליך מכרז שנמשך יומיים[5]. "גרייט אמריקן" סגרה את כל חנויות הרשת בארצות הברית, מכרה את החנות המקוונת שהמשיכה לפעול עוד מספר שנים והמשיכה להפעיל חנויות מחוץ לארצות הברית באמצעות זכיינים (כולל הרשת בישראל שהמשיכה לפועל)[6].
חזרתה כחנות מקוונת
בנובמבר 2020, השיקה מחדש חנות מקוונת למכירת מוזיקה במדיה פיזית: תקליטורים ותקליטים. החנות מציעה תקליטים במגוון רחב של סגנונות עם קטלוג מגוון של תקליטים קלאסיים[1].
פעילות בינלאומית
אירלנד
טאוור רקורדס החלה לפעול באירלנד בשנת 1993. לאחר שהרשת בארצות הברית פשטה את הרגל רכשה חברה מקומית את הרשת במדינה, שממשיכה לפעול בזיכיון תחת המותג "טאוור רקורדס"[7]. נכון לשנת 2022 עדיין פועלות שתי חנויות באירלנד, שתיהן ממוקמות בדבלין, אחת ברחוב דוסון והשנייה ברחוב או'קונל. בנוסף מפעילה הרשת באירלנד חנות מקוונת[8].
הונג קונג
טאואר רקורדס פתחה חנויות בהונג קונג בשנות התשעים. נפתחו שתי חנויות, אחת בקומה השביעית של טיימס סקוור במפרץ קוזוויי, והשנייה בגבעת היהלומים. הם נסגרו ב-2001.
ישראל
החברה פתחה את הסניף ראשון שלה בישראל, עם שותפים מקומיים, בקומת הקרקע של מגדל האופרה בתל אביב, ב-8 בספטמבר 1993[9]. בהקמתו של הסניף הושקעו 1.5 מיליון דולר, הוא השתרעה על שתי קומות בשטח של 1,000 מ"ר, שטח גדול ביותר ביחס לחנויות מוזיקה אחרות בישראל, שמשך אליו חובבי מוזיקה רבים[9]. בשנת 1997 הפעילה הרשת חמישה סניפים וחתמה על הסכם עם המשביר לצרכן, לפיו תקים 18 חנויות שלה בתוך חנויות רשת המשביר[10].
בשנת 1998 נקנתה רשת "טאוור רקורדס" בישראל על ידי חברת התקליטים הישראלית הד ארצי[11], שהמשיכה להפעיל אותה בזיכיון תחת המותג "טאוור רקורדס" בחוזה לעשר שנים[12], בנוסף מיתגה מחדש את רשת החנויות הקיימת שלה, "טופ 10", תחת המותג "טאוור רקורדס"[13]. "הד ארצי" שילמה תמורת הזיכיון שיעור תמלוגים שנתי מסך המכירות, וכ-1.5 מיליון דולר כתשלום קבוע שנפרס על פני כל תקופת החוזה[14].
בשיאה, בשנת 2001, מנתה הרשת 42 סניפים בישראל, כולל סניף בשטח של כ-400 מ"ר שנפתח במרכז ירושלים[15]. באותה שנה גם פתחה תחנת רדיו ששידרה לסניפיה השונים ושיתפה פעולה עם תחנות הרדיו האזוריות, שהעבירו את שידוריה בשעות מסוימות. תחנת הרדיו הייתה יוזמה משותפת לרשת ולמכללת סאונד יואב גרא[16]. אולם את השנה סיימה בהפסדים כבדים, עקב ירידה גדולה בהכנסות ממכירת דיסקים, בגלל ריבוי הדיסקים המזויפים שנמכרו בישראל באותה עת, והמיתון הכלכלי בעקבות האינתיפאדה השנייה[17]. הרשת סגרה אחר כך, תוך מספר שנים מחצית מהסניפים שלה, עם זאת פתחה חנות עודפים גדולה בצומת ביל"ו[18].
בשנת 2006 נקלעה הרשת לסכסוך עם הרשת המתחרה "התו השמיני", שטענה כי "טאוור רקורדס" מחרימה תקליטים שיצאו בלייבל של "התו השמיני", ביניהם אלו של אריק איינשטיין, עמיר ביניון, מיכה שטרית, מני בגר, דן תורן, יעקב רוטבליט ואחרים[19]. באפריל 2007 חזרה "טאוור רקורדס" להפיץ את תקליטי "התו השמיני", לאחר שזו גם זכתה ברישיון ההפצה של חברת וורנר מיוזיק גרופ בישראל[20].
בשנת 2008 רכשה חברת התקליטים "NMC" את חברת "הד ארצי" כולל את רשת "טאוור רקורדס"[21]. בעלי החברה המאוחדת, משה אדרי, החל בקיצוצים נרחבים, כולל סגירת סניף הדגל במגדל האופרה[22], עד שבשנת 2012 נותרו 7 סניפים בלבד[23]. הסניף האחרון בישראל היה סניף רעננה, שנסגר בדצמבר 2015[24].
יפן
בשנת 1979, פתחה טאואר רקורדס סניף ראשון ביפן. בשנת 1981, הוקמה חברת הבת היפנית Tower Records Japan Inc. (TRJ).
באוקטובר 2002, רכשו מנהלי הרשת ביפן את חברת הבת TRJ. בנובמבר 2005, NTT דוקומו, מפעילת הסלולר הגדולה ביפן, רכשה נתח של כ-42% ב-TRJ תמורת כ-108.2 מיליון דולר[25]. פשיטת הרגל של טאואר רקורדס בארצות הברית ב-2006, לא השפיעה על TRJ מכיוון שהיא הייתה עצמאית לחלוטין.
נכון ל-1 באוקטובר 2014, TRJ מחזיקה 85 חנויות, כולל חנות בטוקיו, שנחשבת אחת מהחנויות המוזיקה הגדולות בעולם, ותופסות שטח של 5,000 מ"ר (9 קומות).
קנדה
טאואר רקורדס פתחה בקנדה בשנת 1995 חנות דגל במרכז איטון שבטורונטו. חנות זו נסגרה ב -2001. החנות השנייה נפתחה בטורונטו בסוף שנות התשעים ב- Empress Walk.
הממלכה המאוחדת
טאואר רקורדס החלה לפעול בממלכה המאוחדת בשנת 1984, שפתחה חנות ראשונה ברחוב הראשי של שכונת קנזינגטון בלונדון. בשנת 1986 פתחה את חנות הדגל שלה בכיכר פיקדילי מספר 1, חנות ענק בשטח של 2,300 מ"ר שעלות השכירות שלה הייתה כ-2.8 מיליון דולר לשנה[26]. בתחילת שנות ה-90 הרשת גדלה והקיפה מספר חנויות נוספות, כולל חנויות ענק שמוכרות גם סרטים, ספרים, מגזינים ומשחקים בברמינגהם ובגלאזגו, וכן מספר חנויות קטנות יותר שנרכשו מהקמעונאית האמריקאית המתחרה "סם גודי" כשעזבה את השוק הבריטי.
עם זאת, בעקבות תנאי המסחר הקשים בשוק הבריטי, כמו גם הקשיים של החברה בארצות הברית, החברה החלה בנסיגה מהשוק הבריטי[26]. החנויות הלונדוניות בפיקדילי ובקנסינגטון נמכרו לוירג'ין רקורדס ב-2003, בעוד החנויות האחרות נסגרו. לאחר מכן הן נרכשו ושם החנויות שונה ל-Zavvi, בספטמבר 2007. הם נסגרו סופית ב-14 בינואר 2009.
סרט תיעודי
בשנת 2015 הופק סרט תיעודי בשם "All things must pass: The rise and fall of Tower records" (אנ') בבימויו של קולין הנקס, המספר את סיפורה של החברה החל מימיה הראשונים ועד לקריסתה. בסרט מרואיינים אנשי מפתח רבים מהחברה, דוגמת המייסד, ראס סולומון, סטן גומן - בכיר בחברה העולמית ועוד רבים אחרים - מוזיקאים שפקדו את החנויות, ועובדים לשעבר[27].
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של טאוור רקורדס
טאוור רקורדס, ברשת החברתית פייסבוק
טאוור רקורדס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- אסנת כותן, מיזוג בין רשתות התקליטים טופ-10 וטאואר רקורדס, באתר גלובס, 25 בפברואר 1999
- מעיין כהן, שיתוף פעולה בין סלקום וטאואר רקורדס, באתר גלובס, 4 באפריל 2005
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 The legendary Tower Records returns as online store, NME, 6 באוקטובר 2020
- ^ דנית צמית, מייסד טאוור רקורדס ראס סולומון הלך לעולמו, באתר ynet, 6 במרץ 2018
- ^ רויטרס, טאואר רקורדס בקשיים: החברה האם MTS צפויה לבקש הגנה מפשיטת רגל, באתר TheMarker, 5 בפברואר 2004
רונן לב, טאואר רקורדס בפשיטת רגל, באתר גלובס, 9 בפברואר 2004 - ^ שירות בלומברג, טאואר רקורדס מוצעת למכירה בפשיטת רגל, באתר גלובס, 23 באוגוסט 2006
- ^ רויטרס, טאואר רקורדס פושטת הרגל נמכרה ב-134 מיליון דולר לחברה המתמחה בפירוק חברות, באתר TheMarker, 9 באוקטובר 2006
- ^ שירה חורש, הגברת השמנה כבר לא תשיר: טאואר רקורדס מחסלת את עסקיה, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2006
- ^ Tower Records celebrates 20 years of bringing music to Dublin, journal.ie, Aug 22nd 2013,
- ^ האתר של טאוור רקורדס אירלנד
- ^ 9.0 9.1 סמדר פלד, הסניף הישראלי הראשון של רשת התקליטים הבינלאומית "טאואר רקורדס' נפתח אתמול לקהל במגדל האופרה בתל אביב, חדשות, 9 בספטמבר 1993
- ^ מאת כתב גלובס, טאוואר רקורדס פותחת חנויות מוסיקה במשביר לצרכן, באתר גלובס, 12 ביוני 1997
- ^ הד ארצי - רכשה את טאוור רקורדס, באתר גלובס, 24 במאי 1998
- ^ הד ארצי - טופ 10 קיבלה הזכיון לטאואר רקורדס, באתר גלובס, 13 בספטמבר 1998
- ^ זהבה דברת, טופ 10 של הד ארצי וטאואר רקורדס התאחדו, באתר גלובס, 24 במאי 1998
- ^ רותם שטרקמן, הד ארצי עלולה לאבד זיכיון טאואר רקורדס, באתר TheMarker, 15 במרץ 2003
יצחק דנון, ביהמ"ש הטיל עיקול זמני בסך 692 אלף דולר על נכסי טופ-10 והד-ארצי, באתר גלובס, 19 בפברואר 2002 - ^ אלעזר לוין, טאואר רקורדס תשלם 36 דולר למ"ר לחודש ברחוב הלל במרכז ירושלים, באתר גלובס, 4 במרץ 2001
- ^ מיכל פלטי, רשת טאוור רקורדס תפתח תחנת רדיו בחודש הבא, באתר TheMarker, 21 בנובמבר 2001
- ^ הארץ, הד ארצי שוקלת למכור את רשת "טאוור רקורדס", באתר TheMarker, 1 בינואר 2002
- ^ תמר סוקניק, חנות עודפים ראשונה של טאוור רקורדס תיפתח בצומת ביל"ו, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2007
- ^ ארקדי מוחרם, באתר גלובס, 28 ביוני 2006
שירות גלובס, לאן נעלמת אריק איינשטיין?, באתר גלובס, 26 בפברואר 2006
עכבר העיר, רשת טאוור רקורדס מחרימה את ארקדי דוכין, באתר הארץ, 27 ביוני 2006 - ^ תמר סוקניק, התו השמיני חזרה לטאואר רקורדס, באתר הארץ, 30 באפריל 2007
- ^ עדי דברת, אן אמ סי רכשה את הד ארצי תמורת 4 מיליון שקל, באתר TheMarker, 30 בדצמבר 2008
אילנית חיות ורן רימון, אחרי בלוקבאסטר: NMC רוכשת את הד ארצי בכ-15 מיליון שקל, באתר גלובס, 30 בדצמבר 2008 - ^ נועם שרביט, מגדל האופרה בת"א תובע כ-3 מיליון שקל מטאואר רקורדס, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2008
- ^ אילנית חיות, 14 סניפי טאוור רקורדס נסגרו; בלוקבסטר הפסיקה לפעול, באתר גלובס, 6 במרץ 2012
- ^
דפנה ארד, נחשו מה הדיסק האחרון שנמכר בסניף האחרון של טאוור רקורדס, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2015
- ^ ליאון איצקר, NTT דוקומו תרכוש כ-42% מטאוור רקורדס יפאן תמורת כ-108.2 מיליון דולר , באתר TheMarker, 7 בנובמבר 2005
- ^ 26.0 26.1 דפנה מאור, טאואר רקורדס עלולה לסגור את חנות הדגל בלונדון בשל קשיים פיננסיים, באתר TheMarker, 23 בספטמבר 2001
- ^ איציק שאשו, עלייתה ונפילתה של טאוור רקורדס, באתר "ידיעות אחרונות", 1 בדצמבר 2016
33961774טאוור רקורדס