משה אדרי (קולנוען)
לידה |
1 באוגוסט 1951 (גיל: 73) טנג'יר, מרוקו |
---|---|
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-1970 |
משה אדרי (נולד ב-1 באוגוסט 1951) הוא מפיק, מפיץ ובעל בתי קולנוע ישראלי, מבכירי תעשיית הקולנוע הישראלית, ממקימי ומבעלי "יונייטד קינג", יושב ראש דירקטוריון ובעלי חברת " NMC יונייטד". חתן פרס ישראל למפעל חיים לשנת ה'תשפ"ד (2024).
ביוגרפיה
אדרי נולד בטנג'יר שבמרוקו ב-1951 לקלרה ואברהם אדרי. בשנת 1961, בגיל 10, עלה ארצה עם הוריו וארבעת אחיו ואחיותיו. המשפחה הגיעה לדימונה והשתקעה שם. מגיל צעיר נהג אדרי יחד עם אחיו הגדול ושותפו, לאון, להתגנב לבתי קולנוע ולצפות בסרטים. בגיל 15 החל לעבוד באחד מבתי הקולנוע בעיר.
עד מהרה החל להגיע לתל אביב מטעם בית הקולנוע לצורך רכישת סרטים להקרנה. בהמשך חבר לבעלי קולנוע אחרים בדימונה, ורכש יחד עם שותפיו את בית הקולנוע "אילת" בעיר.
אדרי הקים יחד עם אחיו ושותפיו את חברת ההפצה "יונייטד קינג" ועבר לפעול באזור המרכז. הלהיט הראשון שהפיצה החברה היה "סופרמן" בשנת 1978.
אדרי רכש בתי קולנוע ברחבי הארץ, ובהם "מקסים" ו"אופיר" בתל אביב.
החברה בבעלותו נכנסה לענף הפצת סרטים זרים ולהפקות סרטים ישראליים ולאחרונה אף הפיקה החברה סדרות ותפיק את סדרת המקור ראשונה של נטפליקס בישראל. החברה מפיקה כ10-20 סרטים בשנה.
בתחילת שנות ה-2000 פתחה החברה במתחם גלילות שברמת השרון את מתחם בתי הקולנוע סינמה סיטי. כיום נמצאים בבעלות הרשת מתחמים נוספים במערב ראשון לציון, ירושלים, כפר סבא, נתניה ובאר שבע וישנם עוד מתחמים אשר נמצאים בשלבי תכנון ובנייה.
חברת סרטי יונייטד קינג בבעלותו של אדרי מחזיקה בספרייה הגדולה ביותר של סרטים ישראליים ובהם הזכויות לסרטיו של אפרים קישון.
בשנת 2007 ניסתה החברה לרכוש נתח מחברת קשת, אך כשלה. החברה היא גם הבעלים של חברת המוזיקה אן אם סי.
בשנת 2010 הוענק למשה אדרי ולאחיו לאון אדרי פרס הוקרה על מפעל חיים בפסטיבל ירושלים.
משנת 2014 ערוץ הקולנוע הישראלי של yes מופק על ידי החברה.
ב-2019 זכה בפרס עמית כבוד של מוזיאון ישראל בירושלים עבור "תרומתו לתעשיית הסרטים המקומית והקולנוע הישראלי".
בשנת 2021 הוענק לאדרי פרס מפעל חיים מפסטיבל הסרטים בחיפה. באותה שנה הוכרז כזוכה פרס איגוד אמי למפעל חיים.
באפריל 2024 הוכרז כי יקבל את פרס ישראל למפעל חיים.[1][2]
אדרי הוא יו"ר אגודת הידידים של עמותת "אור למשפחות" לתמיכה בהורים שכולים ובעבר היה גם יו"ר בית הספר לתסריטאות מיסודה של עידית שחורי.
אדרי נשוי לפנינה אדרי, מנכ"לית NMC, אב לארבע בנות וסב לנכדים.
פעילותו הקולנועית
אדרי עם שותפים הפיק את סדרת הטלוויזיה "זינזאנה". למרות הצלחת הסדרה, הרי שבהיבט הכספי נחלו המשקיעים כישלון כלכלי צורב. למרות זאת החליט אדרי להיכנס להפקת סרטי איכות ישראליים. הוא הפיק יחד עם המפיק דודי זילבר וחברת "מטרו תקשורת" את "סימה וקנין מכשפה", ואחריו את "ללכת על המים" ו"סוף העולם שמאלה", שהגיע לצפיית שיא של כ-450,000 צופים, ובכך הפך לסרט הישראלי הנצפה ביותר מאז שנות ה-80. על סרט זה אמר אדרי:
אדרי היה שותף גם להפקת סרטים אחרים, כ"אהבה קולומביאנית", "כבוד", "הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן", "פנסיון פראכט", "אנשים כתומים", "אביבה אהובתי", "לרדת מהעץ", "לב שקט מאוד", "טוביאנסקי", "תיקון", "הקפות","הבועה", "בופור" ו"ההילולה". במאי בופור, יוסף סידר, אמר עליו כי:[3] ”מה שחסר בתעשיית הקולנוע שלנו זו התלהבות, רצון, צורך להצליח, זוהר. אדרי הוא מפיק כמו שמפיק צריך להיות. הוא גרנדיוזי, הוא לארג' והוא גדול מהחיים, וזה מה שהתעשייה הזו הייתה צריכה.”
אדרי היה שותף להפקת סרט הקומדיה "זוהי סדום" בשיתוף עם ארץ נהדרת. בשנת 2011 זכה בשיתוף פעולה יחד עם סידר במספר פסטיבלים בישראל ומחוצה לה על סרטו "הערת שוליים". אדרי תכנן להפיק גם את סרט ההמשך ל"גבעת חלפון אינה עונה", והשקיע חצי מיליון שקלים בתסריט, אך מותו של ישראל פוליאקוב ב-2007 שם קץ לתוכניותיו.[4]
הפיק את הסרט "לצוד פילים", ועשרות סרטים נוספים, בדגש על היצירה הישראלית, שבו אדרי היום נחשב למפיק, והמפיץ המרכזי של סרטים אלו.
קישורים חיצוניים
- קישור לווידאו - המושכים בחוטים - תוכנית על משה אדרי ששודרה בטלוויזיה החינוכית
- קישור לווידאו - שיחת נפש עם יורם יובל - האחים משה ולאון אדרי מספרים על סיפור חיהם - שודר בטלוויזיה החינוכית, סרטון באתר יוטיוב
- רונית אדלר, "רק קולנוע אני אוהב", באתר גלובס, 22 בפברואר 2006
- גל אוחובסקי, מיסטר סינמה, באתר nrg, 9 במאי 2008
- מתן שירם, "סרטים הם השקעה טובה יותר מנדל"ן", באתר גלובס, 2 באוגוסט 2010
- עמיר קורץ, אורות, מצלמה, אדרי!, באתר כלכליסט, 23 בפברואר 2012
- מיה מנע, משה אדרי צוחק אחרון: "אמרו שנחזור לדימונה בטרמפים", באתר nrg, 1 ביוני 2012
- יובל אברמוביץ', רגעי קסם, באתר ישראל היום, 31 ביולי 2015
- נירית אנדרמן, האם משה אדרי הוא המלאך המושיע של הקולנוע הישראלי – או מונופול אימתני שמשתלט עליו?, באתר הארץ, 4 בפברואר 2016
- תלם יהב, "למה לעשות סרטים שפוגעים במדינה? אתה מקבל ממנה כסף ויוצא נגדה?", באתר "ידיעות אחרונות", 29 בנובמבר 2016
- יעקב אילון, משה אדרי: הכסף שלי לא יממן סרט נגד חיילי צה"ל, באתר וואלה!, 24 במאי 2018
- דיאנה בחור ניר, משה אדרי: "אני מת ללכת לקבר של לאון ולהגיד אלף פעם: סליחה, אחי, טעיתי", באתר כלכליסט, 31 במאי 2018
- נירית אנדרמן, "בסרט כזה לא היינו. אני מסתובב באולמות בדמעות. אבל אנחנו נילחם", באתר הארץ, 11 במאי 2020
הערות שוליים
- ^ קדרי־עובדיה, שירה (2024-04-10). "זוכי פרס ישראל למפעל חיים: ח"כ לשעבר עדנה סולודר, שמתה אתמול, והקולנוען משה אדרי". הארץ. נבדק ב-2024-04-10.
- ^ עוז ישראל שוורץ, חתן פרס ישראל למפעל חיים: משה אדרי, באתר "סרוגים", 10 באפריל 2024
- ^ גל אוחובסקי, מיסטר סינמה, באתר nrg, 9 במאי 2008
- ^ רז שכניק, "יש חגיגה", מוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות, 21 במאי 2010
משה אדרי (קולנוען)38435873Q6981740