מגדל האופרה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזיתו הצפונית של מגדל האופרה המקבילה לרחוב הירדן. צילום מצפון

מגדל האופרה
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
מגדל האופרה
מגדל האופרה
המגדל במבט מלמטה

מגדל האופרה הוא שמו של בניין שנבנה בשנת 1993, הכולל בית דירות ומרכז קניות הניצב בכיכר הכנסת בתל אביב ונושק לטיילת תל אביב-יפו, לרחוב הירקון, רחוב הירדן ורחוב אלנבי.

היסטוריה

בראשית שנות ה-30 נבנה במקום מלון סן רמו. ב-1945 נבנה במגרש הסמוך למלון בניין קולנוע קסם שתפקד כקולנוע עד 1948. במלחמת העצמאות שכן בבניין מטה חיל הים. הכנסת הראשונה פעלה בקולנוע 'קסם' למעלה מתשעה חודשים, מ-8 במרס עד 26 בדצמבר 1949.[1] ולכן זכתה הכיכר בשמה "כיכר הכנסת". לאחר שהכנסת עקרה לירושלים, עבר המבנה לרשותה של עיריית תל אביב-יפו שאף קיימה בו את ישיבות מועצת העיר. לאחר מכן איישו משרדי מס הכנסה את המבנה, וב-21 במאי 1958 השתכנה בו האופרה הישראלית. זו פעלה במבנה עד לשנת 1982 והעניקה לו את שמו ולכיכר את שמה העממי - כיכר האופרה.

בשנת 1971 נרכש המבנה על ידי משפחת קשפיצקי מגרמניה לאחר שקבלו הבטחה שיוכלו להרוס את מבנה הקולנוע לאחר נובמבר 1976 כדי להקים במקום מלון. אולם רק לאחר סגירת האופרה ב-1982 פונה המבנה ובשנת 1987 נחתם חוזה עם אלרוב על הקמת מגדל דירות במקום.[2] קולנוע קסם נהרס בשנת 1988, ועל איחוד המגרשים עליהם עמדו המלון והקולנוע, נבנה "מגדל האופרה" המשלב שלוש קומות של מסחר ועסקים ומעליהן קומות מגורים. המבנה עוצב על ידי אברהם יסקי. בנייתו של מגדל האופרה הסתיימה בשנת 1993.

בשנת 2011 רכש גבי אדרי את שטחי המסחר של המגדל,[3] ובמקומם מתוכנן להיפתח בית מלון.[4]

דגם של המבנה מוצג בפארק המיניאטורות מיני ישראל.

אדריכלות

המבנה מתנשא לגובה של 82 מטר ובו 23 קומות. תיכננו אותו האדריכלים אברהם יסקי ויוסי סיוון בסגנון שבאופן מובהק מזכיר את זרם האדריכלות הפוסטמודרני האמריקאי. שלוש הקומות הראשונות משמשות לייעוד מסחרי ובהן פעלו גם חמישה אולמות קולנוע. חזיתן של קומות אלה מעוצבת בצורת קשתות מחודדות, עיצוב המשמר את מראהו של קולנוע קסם המקורי שתוכנן על ידי האדריכל יוסף נויפלד. הקומות המסחריות משמשות כפלטפורמה למגדל המגורים שמעליהן ועל גגן פועלת בריכת שחייה. צורתו של מבנה המגורים בן 20 הקומות (אחת מהן כפולה) היא כשל האות "ר", והוא מעוצב כך ששטח קומותיו הולך ופוחת כלפי מעלה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגדל האופרה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מרדכי נאור, נבחרי העם בתל אביב, מתוך אריאל כתב עת לידיעת ארץ ישראל - 101 שנים לתל אביב : העיר העברית הראשונה, תשע"א - 2011, ע"מ 52
  2. ^ יצחק דנון, ‏מגדל האופרה: אלרוב תשלם לגרוזה קשפיצקי 2.7 מיליון ש', באתר גלובס, 18 באפריל 2005
  3. ^ מיכל מרגלית, ‏גבי אדרי רכש מאקירוב את שטחי המסחר במגדל האופרה, באתר גלובס, 21 ביוני 2011
  4. ^ מיכאל יעקובסון, מותו של קניון האופרה: הכישלון המהדהד של קו החוף הופך למלון, באתר Xnet‏, 8 באוגוסט 2017



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0