חרטומית חדת-זנב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןחרטומית חדת-זנב
חרטומית חדת-זנב, לאם פאק ביה, פצ'בורי, תאילנד
חרטומית חדת-זנב, לאם פאק ביה, פצ'בורי, תאילנד
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: חופמאים
משפחה: חרטומניים
סוג: חרטומית
מין: חרטומית חדת-זנב
שם מדעי
Gallinago stenura

חַרְטוֹמִית חַדַּת-זָנָב (שם מדעי: Gallinago stenura) היא מין של עוף מים ממשפחת החרטומניים. היא בעלת תפוצה נרחבת המתפרשת על-פני צפון רוסיה בקיץ ודרום ודרום-מזרח אסיה בחורף.

בישראל היא מזדמנת נדירה ביותר, עם כ-15 תצפיות עד היום. מרבית התצפיות התרחשו במהלך נדידת הסתיו (אוקטובר-נובמבר), ורבות מהן בעמק בית שאן, אך גם במקומות נוספים ברחבי הארץ.[1]

טקסונומיה ואטימולוגיה

המין ממוקם יחד עם 17 מיני חרטומיות אחרות בסוג Gallinago, שהוצג על ידי הזואולוג הצרפתי מטוראן ז'אק בריסון (אנ') ב-1760.[2][3] שם הסוג Gallinago הוא מלטינית עבור חרטומן או חרטומית, מ-gallina - "תרנגולת" והסיומת -ago - "דומה". שם המין הספציפי stenura הוא מיוונית stenos - "צר, דק", ו-ouros - "זנב".[4]

זהו מין מונוטיפי, כלומר לא הוגדרו תת-מינים שונים.[5]

תיאור

זוהי חרטומית באורך 25–27 ס"מ, כולל כ-6 ס"מ מהמקור. היא דומה לחרטומית הביצות, עם זנב קצר יותר ומקור קצר יותר וצהבהב במקצת. לבוגרים יש רגליים קצרות בצבע ירקרק-אפורה ומקור כהה ישר וארוך. הגוף חום מנומר מלמעלה, עם קווים בהירים לאורך הגב. הם בהירים מלמטה עם חזה צהבהב מפוספס ובטן לבנה. יש להם פס כהה העובר דרך העין, עם פסים בהירים מעליה ומתחתיה. הזוויגים דומים, והצעירים נבדלים רק בפרטי ניצוי קלים.

הכנפיים מעוגלות יותר משל חרטומית הביצות, וחסרות את שפת הזרימה הלבנה של אותו מין. הזנב הקצר יותר, תת-הכנף המפוספסת כולה, והמעוף השטוח והאיטי יותר כשהיא מוברחת בהפתעה עוזרים להבדילה מחרטומית ביצות בתעופה ביתר קלות.

בשדה קשה מאוד עד בלתי-אפשרי להבדילה מהמין המזרח-אסייתי חרטומית סיבירית (אנ') Gallinago megala. כשהיא מוחזקת ביד ניתן להבחין בצורת נוצות הזנב החיצוניות הייחודיות דמויות הסיכה, המעניקות למין זה את שמה.[6]

זכרים עורכים מצגי ראווה לעיתים קרובות בקבוצה, עם שירת "צ'קה" רמה החוזרת על עצמה המגיעה לקרשנדו של קולות רעש וזמזום, וגם רעשי שריקה ("תיפוף" (אנ')) המופקים במעוף באופן מכני על ידי נוצות הזנב החיצוניות דמויות הסיכה. הקריאות הרגילות הן "סקוויק" חלש.

תפוצה ובית גידול

החרטומית חדת-הזנב מקייצת בצפון רוסיה, ממורדות הרי אורל במערב ומזרחה עד לקמצ'טקה, צפונה - סמוך לים מזרח סיביר, ודרומה אל תוך מונגוליה.[6] היא מקננת החל מסוף מאי עד אוגוסט, ולאחר מכן היא נודדת בלהקות קטנות של 5–10 פרטים בחזית רחבה לאתרי החריפה בדרום אסיה מפקיסטן ועד אינדונזיה. זוהי החרטומית הנודדת הנפוצה ביותר בדרום הודו, סרי לנקה וחלק גדול מדרום-מזרח אסיה. המין גם חורף בקבוצות קטנות. היא מזדמנת לצפון-מערב וצפון אוסטרליה, ולקניה שבמזרח אפריקה.[7]

בית הגידול הקייצי שלה הוא ביצות לחות וטונדרה ברוסיה הארקטית והבוריאלית עד לגובה של 2,300 מטר מעל פני הים, על כרי אחו לחים לאורך עמקים ונהרות, בביצות עשב וטחב, יערות טייגה ביצתיים, ביצות כבולית וטונדרות משובצות שיחים וליבנה ננסי. פרטים באזורי החריפה שלהם משתמשים במגוון אזורי ביצות, כולל שדות אורז מוצפים, שטחי עשב רטובים, ביצות חלחול, לעיתים קרובות מחפשים מזון על קוי החוף הבוציים של ביצות ולאורך נחלים, לרוב עם חרטומיות ביצות, אך עשויים להימצא גם בבתי גידול יבשים יותר ממנה. היא מקננת במיקום מוסתר היטב על הקרקע בסבך צפוף.[7]

חרטומיות אלו תרות אחר מזון בבוץ או באדמה רכה, מגששות או מלקטות מזון מראיה. הן אוכלות בעיקר חרקים בוגרים וזחלים, רכיכות ותולעי אדמה, ולעיתים סרטנים, זרעים וחומרים צמחיים אחרים.[7]

סטטוס

למין זה טווח תפוצה נרחב ואוכלוסייה גדולה. מגמות האוכלוסייה העולמיות לא ידועות, אך בכל זאת המין אינו מוגדר כמתקרב לסף פגיעות, ומסווג ברמת סיכון "ללא חשש" על-ידי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN).[7]

האוכלוסייה העולמית מוערכת בכ-50,000–2,000,000 פרטים, כשמתוכה האוכלוסייה האירופית מוערכת בכ-4,000–10,000 פרטים בוגרים.[7]

גלריה

  • עומדת זקופה. בוריט, גילגיט-בלטיסטן, פקיסטן
    עומדת זקופה. בוריט, גילגיט-בלטיסטן, פקיסטן
  • תקריב ראש. פקיסטן
    תקריב ראש. פקיסטן
  • מסתווה היטב עם סביבתה. קוטנאד, פלקאד, קרלה, הודו
    מסתווה היטב עם סביבתה. קוטנאד, פלקאד, קרלה, הודו
  • חושפת את תת-הכנף המפוספסת כולה (לבנה אצל חרטומית ביצות). לאם פאק ביה, פצ'בורי, תאילנד
    חושפת את תת-הכנף המפוספסת כולה (לבנה אצל חרטומית ביצות). לאם פאק ביה, פצ'בורי, תאילנד
  • בתעופה. ניתן להבחין בכנף ללא שפת זרימה לבנה ופסי הגב החלשים
    בתעופה. ניתן להבחין בכנף ללא שפת זרימה לבנה ופסי הגב החלשים
  • עפה לצד חרטומית ביצות (למטה). ניתן לראות אצל החדת-זנב שהכנף ללא שפת זרימה לבנה, פסי הגב חלשים יותר וזנבה ומקורה קצרים יותר. קוטנאד, פלקאד, קרלה, הודו
    עפה לצד חרטומית ביצות (למטה). ניתן לראות אצל החדת-זנב שהכנף ללא שפת זרימה לבנה, פסי הגב חלשים יותר וזנבה ומקורה קצרים יותר. קוטנאד, פלקאד, קרלה, הודו
  • איור זנב של חרטומית חדת-זנב (מימין) לצד חרטומית סיבירית (G. megala). ניתן לראות את הנוצות החיצוניות דמויות הסיכה אצל הראשונה
    איור זנב של חרטומית חדת-זנב (מימין) לצד חרטומית סיבירית (G. megala). ניתן לראות את הנוצות החיצוניות דמויות הסיכה אצל הראשונה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חרטומית חדת-זנב בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Birds of Israel - The Database, www.israbirding.com
  2. ^ Brisson, Mathurin Jacques (1760). Ornithologie, ou, Méthode contenant la division des oiseaux en ordres, sections, genres, especes & leurs variétés (בצרפתית and לטינית). Vol. 5. Paris: Jean-Baptiste Bauche. pp. 298, 304.
  3. ^ Gill, Frank; Donsker, David; Rasmussen, Pamela, eds. (ביולי 2021). "Sandpipers, snipes, coursers". IOC World Bird List Version 11.2. International Ornithologists' Union. נבדק ב-22 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. p. 170, pp. 365. ISBN 978-1-4081-2501-4.
  5. ^ Pin-tailed Snipe, Gallinago stenura (Bonaparte, 1831), Birds of the world
  6. ^ 6.0 6.1 ד"ר יואב פרלמן, חרטומית חדת-זנב, Gallinago stenura, באתר מרכז הצפרות הישראלי
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 Pintail Snipe (Gallinago stenura) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36057775חרטומית חדת-זנב

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=חרטומית_חדת-זנב&oldid=2287925"