חקר התרגום
חקר התרגום או מחקר התרגום (באנגלית: Translation Studies) הוא ענף בין-תחומי במסגרת מדעי התרבות, המשתמש בתאוריות ובשיטות מחקר מתחומים שונים בסמיוטיקה, במחקר התרבות, בסוציולוגיה, בפסיכולוגיה, בחקר הספרות, בבלשנות ועוד. מטרתו של "חקר התרגום" היא תיאור התרגום כתופעה חברתית, ותיאור האסטרטגיות שהמתרגמים נוקטים בהן כדי ליצור תרגומים.
ניסיונות לתאר את אסטרטגיות התרגום ואת תהליך התרגום נעשו בעבר בעיקר לשם הדרכת מתרגמים. למעשה, עד אמצע המאה ה-20 המחקר בתחום היה נורמטיבי, כלומר נעשה על-מנת להנחיל נורמות לאנשים העוסקים בתרגום. מחקר נורמטיבי שנועד לשמש בסיס להכשרת מתרגמים עדיין קיים, אולם בצדו התפתח "חקר התרגום" כתחום משיק, שעוסק בתיאור התופעה, בשאיפה לפתח תאוריה שתתאר את התרגום כתופעה תרבותית, פסיכולוגית וחברתית.
מטרות מחקר התרגום
הסוגיות שעומדות במוקד חקר התרגום הן:
- מתי נחשב טקסט כתרגום ומתי כטקסט מקורי (ראו עוד להלן)?
- מאפיינים לשוניים ואחרים של תרגומים לעומת טקסטים מקוריים.
- היחס לתרגומים בחברה נתונה.
- אילו אנשים יכולים להיחשב כמתרגמים בחברה נתונה?
- מהן שיטות התרגום (אסטרטגיות התרגום) והאם הן זהות לגבי כל השפות שמהן נעשה התרגום לשפה נתונה?
- התהליך שעובר טקסט הכתוב בשפה זרה עד שהוא מיתרגם במלואו לשפת היעד, וחלקו של המתרגם בתהליך הזה.
- איך מתמודדים עם בעיות בתרגום, לדוגמה: איך מתרגמים טקסט הנחשב קדוש, איך מתגברים על פערים תרבותיים שמקשים על הבנת התרגום, איך מתרגמים טקסט ערוך במשקל או בחריזה, וכדומה.
שאלה נוספת שנדונה בעיקר בתחום מדעי המחשב אך קשורה בחקר התרגום היא: האם ייתכן "תרגום מכונה", כלומר, תרגום באמצעות מחשב (Machine Translation).
התפתחות התחום וחוקרים מרכזיים
חקר התרגום פותח במזרח אירופה, ובין חלוציו היו חוקרים השייכים לקבוצה המכונה "הפורמליזם הרוסי" (יורי טיניאנוב, בוריס אייכנבאום, רומאן יאקובסון). במערב קידמו את המקצוע חוקרים כמו יוג'ין ניידא (Nida), יירז'י לוי (Jiři Levy), ז'ורז' מונן (Mounin), קאטפורד (Catford) ואחרים.
חוקר הנתפס כאחד מאלה שתרמו למיסוד התחום במערב היה ג'יימס ס' הולמס (James S. Holmes) שניסה לפתח את המקצוע כמקצוע מחקרי במחלקה למדע הספרות באוניברסיטת אמסטרדם בהולנד. ב-1972 הציע בהרצאתו "השם והאופי של חקר התרגום" (The Name and Nature of Translation Studies) כיווני מחקר בתחום התרגום ואת הקטגוריות שלו, וכן גם הציע שם באנגלית לתחום החדש. ההרצאה פורסמה כמאמר ב-1988, כשנתיים לאחר מותו. הולמס נקט יוזמות ארגוניות רבות, כגון ייסוד ביטאון בינלאומי למחקר התרגום (בשם TRANSST; לאחר מותו קיבל את עריכת הביטאון לשנים אחדות גדעון טורי), פתיחת דיאלוג עם חוקרים ממזרח אירופה (שגם הוא ראה אותם כמתקדמים יותר בתחום מהמקובל במוסדות האקדמיים במערב), ובעיקר עם אנטון פופוביץ' מברטיסלאבה וקבוצת המחקר שלו. הוא אף סייע, ביחד עם איתמר אבן-זהר, בקיום הכנס המכונן של מחקר התרגום החדש, שאורגן באוניברסיטת לוון בבלגיה על ידי הנדריק ואן חורפ וז'וזה לאמברט בשנת 1976.
בישראל נעשה ניסיון למסד את המקצוע בידי פרופ' איתמר אבן-זהר, שכתב בתחום זה את עבודת הדוקטור שלו (1972) וקיים במשך שנים אחדות בשנות ה-70 מסלול לחקר התרגום בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב. תלמידו, פרופ' גדעון טורי, שכתב את עבודת הדוקטור שלו בנושא "נורמות של תרגום לעברית" (יצא בדפוס בשנת 1977), המשיך לפתח את מחקר התרגום המכוון לתרבות היעד (Target-Oriented Translation Research) ב-1995, בספרו "המחקר התיאורי של התרגום ומעבר לו" (Descriptive Translation Studies and beyond), ותרם בכך למיסוד התחום. שיתוף הפעולה בין החוקרים הישראלים לחוקרים מהולנד ומבלגיה: ג'יימס הולמס, ז'וזה לאמברט (Lambert), אנדרה לפבר (Lefèvere) ואחרים, יצר מומנטום המתואר על ידי היסטוריונים אחדים כ"נקודת מפנה". מפנה זה מקושר לראיית התרגום כפעילות דינמית בתרבות, ורוב החוקרים מקשרים בין ראייה זו לתאוריית הרב-מערכת.[1].
הבחנות שנובעות מהתפתחות המחקר
חקר התרגום הביא להבחנות מעניינות. להלן כמה מהן, בזיקה לשאלות הנזכרות לעיל:
- לא כל טקסט שנחשב כתרגום, אכן נכתב במקורו בשפה זרה. יש טקסטים שנכתבים, במודע או שלא במודע, כך שייראו כאילו הם תרגומים. תופעה זו מכונה "פסידו-תרגום". מנגד, יש טקסטים שתורגמו בעבר משפה זרה, אולם קוראי הטקסטים אינם מודעים לכך, ותופסים את התרגום כחלק בלתי נפרד משפתם ומתרבותם. כך למשל תרגום המלך ג'יימס של התנ"ך לאנגלית, נתפס בקרב חלק מדוברי האנגלית כטקסט אנגלי מקורי. תופעה זו הביאה לאימוץ תרגומי שאילה רבים מעברית מקראית לאנגלית מודרנית (למשל הביטוי "by the skin of his teeth" הוא בעצם גלגול של הביטוי העברי "בעור שיניי" מספר איוב, פרק י"ט פסוק כ').
- השפה המשמשת בתרגומים שונה במידה ניכרת מהשפה המשמשת בטקסטים מקוריים, עד כדי כך שיש מילים וביטויים המופיעים רק או בעיקר בתרגומים. בעברית ישראלית, למשל, המילה "ברנש" מופיעה כמעט אך ורק בתרגומים ישנים מאנגלית, כתרגום למילה guy (המחזמר Guys and Dolls תורגם לעברית כ"ברנשים וחתיכות"). בימי הביניים תורגמו חיבורים יהודיים פילוסופיים מערבית לעברית, תוך שאילת מבנים תחביריים ערביים אל תוך הטקסט העברי.
ההבחנות לעיל באות לתאר את תופעת התרגום ומאפייניה, ואין בהן ניסיון לשפוט מהו תרגום טוב או מהי הדרך הנכונה לתרגם. מבחינת החוקרים השימוש במילה "ברנש", כתרגום למילה guy, בתרגומים מאנגלית לעברית היא אחת התופעות בתחום התרגום הראויה למחקר ולניתוח תאורטי, וכן להשוואה לתופעות דומות בסביבות לשוניות אחרות. גם העובדה כי המילה הזו נעלמת בהדרגה מטקסטים מתורגמים ומוחלפת במילים מן העברית היומיומית המדוברת היא תופעה הראויה למחקר. היבט זה של חקר התרגום התיאורי, הפנומנולוגי, מבדיל אותו ממחקרי תרגום שנעשים לצרכים יישומיים (הכשרת מתרגמים, ביקורת תרגומים וכדומה).
מחקר התרגום חוקר גם גישות שונות בביקורת התרגום ומנסה לעמוד על המקורות התרבותיים ועל השינויים החברתיים שנמצאים ברקע הגישות האלה. גישה פופולרית לתרגום גורסת כי תרגום טוב משכיח מלב הקורא את העובדה שהוא קורא טקסט מתורגם ולא טקסט מקורי, וכי למעשה מתרגם טוב כותב מחדש את הטקסט המקורי בשפת היעד. גישה זו עומדת בניגוד לגישה הגורסת כי טקסט מתורגם צריך לשמור על "זרותו", כלומר הוא צריך לשמר מאפיינים של שפת המקור, אף אם הם אינם קיימים או אינם מקובלים בשפת היעד (לוקליזמים, תרגומים מילוליים ועוד), כיוון שהקורא צריך להיות מודע לכך שהוא קורא טקסט זר. שתי הגישות קיימות ואופן היישום שלהן הוא נושא מחקר בתחום חקר התרגום, כמו גם השאלה איזו גישה מקובלת יותר בתרבויות מסוימות ובתקופות מסוימות.
לגבי השפה העברית, חקר התרגום עוסק בשאלה, איך השתנו נורמות התרגום עם הפיכתה של העברית משפה כתובה לשפה מדוברת, ובאיזה אופן הדבר השפיע על תהליך התרגום לעברית וממנה.
מחקר ולימודים בישראל
מחקר התרגום באוניברסיטת תל אביב נוסד על ידי פרופ' איתמר אבן-זהר בתחילת שנות ה-70 של המאה העשרים, וקודם על ידי פרופ' גדעון טורי, שהיה גם העורך של כתב העת הבינלאומי למחקר התרגום "Target". המחקר התנהל בעיקרו במסגרת הקתדרה לתאוריה של התרגום ע"ש ברנשטיין, שהוקמה ב-1973 (המופקד הראשון על הקתדרה היה פרופ' א' אבן-זהר; המופקד השני היה פרופ' גדעון טורי, שנפטר ב-4 באוקטובר 2016). לימודים לקראת תארים אקדמיים במחקר התרגום יש רק באוניברסיטת בר-אילן. באוניברסיטת תל אביב קיים מסלול ללימודי תעודה לבעלי תואר ראשון במסגרת בית הספר למדעי התרבות.
לקריאה נוספת
- לא על המילה לבדה: סוגיות יסוד בתרגום (2007), ד"ר רחל ויסבורד (זמין כולו לצפייה כאן)
- Baker, Mona ed. (2001). Routledge Encyclopedia of Translation Studies. New York & London: Routledge.
- Catford, J.C., (1965). A Linguistic Theory of Translation. London.
- Gentzler, Edwin (1993). Contemporary Translation Theories. London & New York: Routledge
- Holmes, James S. (1972/1988). "The Name and Nature of Translation Studies." In: James S. Holmes, Translated! Papers on Literary Translation and Translation Studies, Amsterdam: Rodopi, pp. 67–80.
- Levy, Jiři (1967). "Translation as a Decision Process." In To Honor Roman Jakobson. The Hague: Mouton, II, pp. 1171-1182.
- Levy, Jiři (1969). Die literarische Übersetzung: Theorie einer Kunstgattung’'. Frankfurt am Main-Bonn.
- Mounin, George (1963). Les problèmes théoriques de la traduction. Paris.
- Toury, Gideon (1995). Descriptive Translation Studies and beyond. Amsterdam / Philadelphia: John Benjamins.
- Venuti, Lawrence (1995). The Translator's Invisibility: A History of Translation. London & New York: Routledge.
- Ларин,Б.A. ed. (1962). Теория и практика перевода. Ленинград
קישורים חיצוניים
- גדעון טורי, בין שתי נקודות עובר יותר מקו (לאו-דווקא ישר) אחד: איתור תחנות ביניים והאפשרות לשחזר תהליכי תרגום, מאמר המסביר את עקרונות חקר התרגום
- האתר של גדעון טורי, אוניברסיטת תל אביב (באנגלית)
- גליונות של TRANSST באתר של גדעון טורי
הערות שוליים
- ^ ראה בעיקר פרק 5 בחיבורו של Gentzler, וכן Baker ו-Venuti.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] חקר התרגום21721899