חנוך ריגל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חנוך ריגל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1977
ה'תשל"ז
פטירה 17 באפריל 2020 (בגיל 43 בערך)
כ"ג בניסן ה'תש"פ
עיסוק סופר ביוגרף ועורך
תחום כתיבה גדולי ישראל ועוד
יצירות בולטות 'אתהלך', 'נר המערבי'.

חנוך העניך יוסף ריגל (ה'תשל"ז 1977כ"ג בניסן ה'תש"פ (17 באפריל 2020)) היה סופר ביוגרף ועורך חרדי חסיד גור.

ביוגרפיה

חנוך נולד בחיפה לאביו שלמה זלמן ריגל צאצא למשפחות קפלושניק ושווירץ ממייסדי השטיבל הגוראי בעיר[1] ולאימו שרה אסתר.

בבחרותו למד בישיבת גור בחיפה.

נשא לאשה את חיה רייזל מלונדון והתגורר שם במשך שנה לאחר חתונתו, לאחר מכן שב לישראל, התגורר בבית שמש, והיה מעסקניה הבולטים של קהילת גור בעיר, בין תפקידיו היה פעיל בקופת 'אהבת חסד', וכולל 'לומדים'.

שימש כסופר וכתב ספרי הגיוגרפיה על גדולי ישראל, כמו כן השתתף בכתיבת ספרים כגון 'אתהלך' (אהרן מרגלית), 'לירות ולראות' – (יוסף שרבר)[2] ויחד עם רבי משה גולדשטיין ראש ישיבת שערי יושר למד את נושא האמונה והוציא ספר בשם 'שיחות נפש - עם צעירים מבקשי אמונה'.

היה חסיד גור ומקורב לרבי דוד חי אבוחצירא, בעשרים שנותיו האחרונות היה נוסע כל שבוע לנהריה ומתייחד עם הרב. בעידודו, הוציא לאור את הספר 'אביר יעקב' ביוגרפיה על תולדות משפחת אבוחצירא.

היה פעיל בארגון ציר חמד שם סייע לזוגות רבים לזכות בזרע של קיימא. יחד עם אשתו פתחו את 'ריגל הפקות' שמפיקה בכל שנה דרמה מוזיקלית מקורית על בסיס מחזי-זמר ידועים. כשההכנסות ממכירת הכרטיסים להצגות אלו וכן ממכירת הדיסקים נתרמות לארגון ציר חמד.

בי"ד בניסן ה'תש"פ (8 באפריל 2020) שרף את החמץ במרפסת ביתו, בעקבות הוראות הרבנים ומשרד הבריאות בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל שלא לשרוף במקומות ציבוריים, השרפה התפשטה והוא נכווה במצב קשה. הוא אושפז בבית חולים שיבא, שם הידרדר מצבו, עד שנפטר בכ"ג בניסן (17 באפריל 2020)[3], בהיותו בן 43[4].

הותיר אחריו אשה ושלושה יתומים (בן ושתי בנות).

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים