חילק ובילק
חילק ובילק הוא ביטוי ארמי המוזכר בתלמוד בבלי כמה פעמים, המשמש ככינוי של ביטול לשני אלמונים חסרי ערך, או לדברים חסרי משמעות.
כתיב וניקוד
רבי יצחק למפרונטי גורס 'הילק ובילק'[1], וכך הגרסה בחלק מכתבי היד. בדפוסי התלמוד הראשונים נכתב חלק ובלק[2] ולעיתים "חלק ובילק".
הביטוי נהגה חִילָק וּבִילָק[3] או חילֵק ובילֵק[3].
אזכורים בתלמוד
בתלמוד נעשה שימוש בביטוי פעמיים:
- במסכת סנהדרין אמר רב גידל בשם רב, שעם ישראל עתידים לאכול את השובע הגדול של ימות המשיח. רב יוסף הגיב על כך בתמיהה שהדבר פשוט ואינו צריך להאמר: ”אלא מאן אכיל להו? חילק ובילק אכלי להו?!”[4].
- במשנה במסכת חולין נחלקו רבי יוסי בר יהודה וחכמים בגבול מקום השחיטה בטבעת העליונה בראש הקנה. בברייתא הובאה דעה מקילה יותר של רבי חנינא בן אנטיגנוס שהשחיטה כשרה גם למעלה מן הטבעת, מהמקום הנקרא "שיפוי כובע" (בשר משופע שעל הקנה הדומה לכובע). רב נחמן פסק להלכה כשיטה זו, וכאשר רב חנן בר קטינא תמה עליו, שדבריו אינם כחכמים ולא כרבי יוסי בן יהודה, הגיב רב נחמן: ”אנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא אנא שמעתא ידענא”, כלומר - דברי רבי יוחנן שפסק הלכה כדעת רבי חנינא בן אנטיגנוס[5].
פירושים
במשמעות הביטוי חילק ובילק נאמרו מספר ביאורים:
- רב האי גאון כתב, שהוא כינוי לאנשים בורים ופחותי ערך[6].
- רבינו חננאל באר, שהוא כינוי לשני אנשים אנונימיים, כמו פלוני ואלמוני[7].
- רש"י מפרש, שזהו כינוי לשדים ומזיקים[8].
- פירוש נוסף מביא רש"י, שאלו שמותיהם של שני רשעים שהיו, לפי האגדה, שופטים בסדום[8].
- פירוש אחר נאמר, בהקשר לסוגיה במסכת חולין העוסקת בשחיטה, ש'חילק' הוא חיתוך וחלוקת רוחב הקנה לשנים, ו'בילק' הוא חיתוך של השחתת הקנה, מלשון מְבֻלָּקָה (מילה מקראית שמשמעותה חורבן[9])[10].
- באופן אחר מבאר רש"י, שאלו מילות סרק, כשהכוונה היא לדברים של סתם, כמו דא והא[11].
שימושים נוספים
בספרות הרבנית משמש הצירוף "חילק ובילק" ככינוי לפלפול של סרק. הראבי"ה כותב על פירוש רבו בסוגיה בהשוואה לפירושים אחרים: "ומורי יפרש בלא חילק ובילק"[12]. בדברי האחרונים נרמז בביטוי "חילק" לגלוג כנגד שיטת החילוקים שנחשבה לפלפול של הבאי. המהר"ם שיף מעיד על עצמו: "ואני למדתי כפשוטו ולא חילק ידענא"[13]. רבי יאיר בכרך כותב: "ואף אם אפשר לחדש סברות כאלה פלפולא בעלמא מתוך ההפיכה חילק ובילק לקשור על ידו הבל בהבל לחדודי"[14], ורבי יעקב עמדין מעיר לשואלו: "תמה אני על פקח כמותו יטפל בדברים כאלה הנאים לבעלי חילק ובילק דלא חשו לקמחייהו"[15].
בספרות העממית מופיע הביטוי במקום 'פלוני ואלמוני', 'אנשים סתם', או 'אנשים אנונימיים'[3]. ביידיש משמעות הביטוי היא 'גויים'[16]
לקריאה נוספת
קישורים חצוניים
ערך מילוני בנושא חילק ובילק בוויקימילון
הערות שוליים
- ^ הילק, פחד יצחק.
- ^ דקדוקי סופרים, סנהדרין צח ב; וראה בערוך המובא לקמן, הערה 1.
- ^ 3.0 3.1 3.2 ערכו במילון רב מילים.
- ^ מסכת סנהדרין, דף צ"ח עמוד ב'
- ^ מסכת חולין, דף י"ט עמוד א'
- ^ תשובת הגאונים אסף תרפ"ט עמוד 41, הובאה בספר הערוך ערך חלק ובלק
- ^ רבנו חננאל חולין דף יט עמוד א, הובא בספר הערוך ערך חלק ובלק
- ^ 8.0 8.1 רש"י, מסכת סנהדרין, דף צ"ח עמוד ב', ד"ה אלא חילק
- ^ ראו לדוגמה נחום, ב', י"א ומצודת ציון על ספר ישעיהו, פרק כ"ד, פסוק א'
- ^ רש"י, מסכת סנהדרין, דף צ"ח עמוד ב', ד"ה אלא חילק, רש"י ופירוש רבנו גרשום חולין דף יט עמוד א
- ^ רש"י, מסכת סנהדרין, דף צ"ח עמוד ב', ד"ה אלא חילק, רש"י, מסכת חולין, דף י"ט עמוד א', ד"ה לא חילק
- ^ ראבי"ה סימן תתקס"ב
- ^ מהר"ם שיף בבא מציעא דף יב עמוד א
- ^ שו"ת חוות יאיר סימן ה
- ^ שו"ת שאילת יעבץ חלק ב סימן כ
- ^ דוד קאהן, חילק, יידיש השפה הקדושה, באתר היברובוקס