רבי חיים מרדכי אייזיק חדקוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חיים מרדכי אייזיק חדקוב
חדקוב (מימין) לצד הרבי מנחם מנדל שניאורסון
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה ד' בשבט ה'תרס"ב
פטירה ג' באייר ה'תשנ"ג (בגיל 91)

רבי חיים מרדכי אייזיק חדקוב (ד' בשבט ה'תרס"ב, 12 בינואר 1902 - ג' באייר ה'תשנ"ג, 24 באפריל 1993) היה ראש מזכירות רבי מנחם מנדל שניאורסון[1], יו"ר המרכז לענייני חינוך, הממונה על מערך שלוחי חב"ד מטעם הרבי מלובביץ', ויו"ר אגודת חסידי חב"ד העולמית. לפני מלחמת העולם השנייה שימש כממונה על החינוך היהודי מטעם משרד החינוך הלטבי[2], חבר אגודת ישראל ומנהל בתי החינוך "תורה ודרך ארץ" בלטביה[3].

תולדות חייו

נולד בעיירה בישנקוביץ לחוה טריינא ולרב שלום ישראל, נצר לחסידי חב"ד. בגיל שנתיים עברה משפחתו לריגה שבלטביה שם התחנך על ידי הרב יואל ברנצ'יק. בתקופת מלחמת העולם הראשונה ניהל את הארגון "תפארת בחורים", מייסודו של הרב ברנצ'יק.

בגיל 18 החל לנהל את בית הספר "תורה ודרך ארץ" בריגה, ופיתח את המוסד לרשת בתי ספר ברחבי לטביה. עבד יחד עם חבר הסיים הלטבי הרב מרדכי דובין. הפך את רשת המוסדות לרשת מוכרת ממשלתית, ונתמנה לעובד משרד החינוך הלטבי. שימש חבר הנהלת אגודת ישראל ונציגה כלפי ממשלת לטביה ואף התמנה לתפקיד הממונה על החינוך היהודי במשרד החינוך הלטבי.

בשלהי תשרי ה'תרפ"ח (אוקטובר 1927), עבר רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר מחב"ד, להתגורר בריגה. אז התקרב אליו הרב חדקוב. שם גם נקשר לחתנו, הרב מנחם מנדל שניאורסון. בזמן מלחמת העולם השנייה, יצא מאירופה יחד עם רבי יוסף יצחק אשר צירף אותו לקבוצה המצומצמת שבאה אתו לארצות הברית באדר ה'ת"ש, ומונה למזכירו של רבי יוסף יצחק. בשנת ה'תש"א (1941) הקים רבי יוסף יצחק את שלושת המוסדות המרכזיים של תנועת חב"ד בתחומי החינוך והשליחות: מרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל, וקה"ת ומינה את חתנו רבי מנחם מנדל לעמוד בראשם, ואת הרב חדקוב למנהל העובד תחתיו, וכן בגוף העל אגודת חסידי חב"ד.

לאחר התמנות רבי מנחם מענדל לתפקיד האדמו"ר מחב"ד מונה חדקוב ליו"ר המזכירות וליו"ר מרכז לענייני חינוך ואגודת חסידי חב"ד. שימש יד ימינו של הרבי בכל מגוון הפעילות הענפה שבוצעה על ידו. היה גם הממונה על מסירת תשובות הרבי לשואלים הרבים ומסדר ומתאם הפגישות האישיות ("יחידות") עם הרבי[4].  

שלוחי חב"ד ברחבי תבל נשלחו רשמית על ידי ה"מרכז לענייני חינוך", והרב חדקוב בתוקף תפקידו ניהל ופיתח את מוסד השליחות של חב"ד. כמו כן היה אחראי יחד עם הרב אליהו קווינט ויהודא קרינסקי על הניהול הפיננסי של שלושת המוסדות המרכזיים. לאחר שהתרבתה עבודת המזכירות הוא מינה לעוזרו את בנימין קליין שעבד במזכירות לצידו של לייבל גרונר.  

הדרכות פדגוגיות

מחנכים חסידי חב"ד, קיבלו מהרב חדקוב, הדרכות בתחומי ניהול ופיתוח מוסדות, הפדגוגיה והמתודה החב"דית, ומקובל בחב"ד שהוראות אלו באו על בסיס דברים של הרבי[5][6].

הדרכותיו פורסמו בשלושה פורמטים: רשימת הדרכות אל יחיאל מלוב, מפקח ברשת בתי הספר של חב"ד בישראל, פורסמה בשבועון בית משיח[7], ורשימת הדרכות למנהלים ומחנכים רוכזה בחוברת: "קובץ הוראות שהגיעו בשנים האחרונות ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א לרשת אהלי יוסף יצחק". ובפתח דבר מבהיר כי מדובר בהוראות שהגיעו באמצעות הרב חדקוב. לאחר פטירתו רוכזו הדרכות פדגוגיות ונוספות למחנכים חב"דיים מכל העולם, בספר "החינוך והמחנך" (קה"ת, תשנ"ה).

בנוסף היה ידוע כנואם וכובד לנאום באירועים מרכזיים בתנועת חב"ד בארצות הברית וגם באירועים של אגודת ישראל[8]. חלק מנאומיו פורסמו בכתבי עת שונים.

בג' באייר תשנ"ג נפטר ונקבר בבית הקברות מונטיפיורי בניו יורק[9]., בחלקת אגודת חסידי חב"ד בסמיכות לאוהל חב"ד לובביץ'. ממלאי מקומו בהנהלת המוסדות הם ניסן מינדל שנפטר מספר שנים  אחריו ויהודה קרינסקי.

משפחתו

  • אשתו, עטל צערנא שוחאט ילידת טלז, עבדה בהנהלת ארגון נשי ובנות חב"ד וחיברה ספרים ביידיש. נפטרה בכ' בסיוון ה'תשס"ו.
  • בנו שלום ישראל שימש כמשב"ק של הרבי מלובביץ'.
  • בתו חיה קרמר.
  • גיסו חיים יהודה בלוי, מהדיר כתבי יד הראשונים ומחבר ספרים רבים.

מספריו

  • חיים דיין, אליהו פרידמן (עורכים), החינוך והמחנך, תיעוד הדרכות פדגוגיות של הרב חדקוב, (קה"ת, תשנ"ה
  • יחיאל מלוב (עורך), קובץ הוראות שהגיעו בשנים האחרונות ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א לרשת אהלי יוסף יצחק - לקט הוראות פדגוגיות של הרב חדקוב, ישראל[10]
  • חודקוב, חיים מרדכי איזיק, השנה, ‏נ.י. תשט"ו, באתר היברובוקס

לקריאה נוספת

  • עטרת זקנים - תולדותיו ופועלו של הרב חדקוב לפי הוראות אדמו"רי חב"ד.
  • זושא וולף ימי תמימים, הוראות מהרבי מליובאוויטש, שהעביר הרב חודקוב לחב"ד בארץ הקודש, דרך הרב אפרים וולף.
  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים חלק ניו יורק, פרק טז-הרב חודקוב - תיעוד פועלו ותיאור תפקידיו כמזכיר ומנהל ארגוני חב"ד.
  • שלומי חסקי, הקטר של חב"ד - תולדות ר' שלמה מיידנצ'יק יו"ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל - תיעוד הקשר בין הרב חודקוב לר' שלמה מיידנצ'יק.
  • מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי, פרק המנהל שלי- תיעוד פועלו ותיאור תפקידיו כמזכיר ומנהל ארגוני חב"ד, ג' תמוז תשס"ט.
  • מענדי קורטס,  "הרב חדקוב", מוסף נושא (30 שנה לפטירת הרב חדקוב), שבועון כפר חב"ד, חג הפסח תשפ"ג  גליון 2004.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תפקיד חברי המזכירות היה להעביר הוראות מהרבי על ידי שליחת מכתבים וטלפונים לכל מקום בעולם, לאנשים שביקשו עצה מהרבי, לסדר פגישה (יחידות) עם הרבי ועוד
  2. ^ Rabbi Chaim Mordechai Aizik Hodakov (1902-1993) אתר בית חב"ד
  3. ^ מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי - פרק המנהל שלי. יוסף אשכנזי, אוצר החסידים חלק ניו יורק, פרק טז-הרב חודקוב
  4. ^ מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי - פרק המנהל שלי. ויוסף אשכנזי, אוצר החסידים חלק ניו יורק, פרק טז-הרב חודקוב
  5. ^ מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי - פרק המנהל שלי. יוסף אשכנזי, אוצר החסידים חלק ניו יורק, פרק טז-הרב חודקוב
  6. ^ בית משיח 1163 מוסף פסח - וקרבנו המקום לעבודתו
  7. ^ בית משיח 801 עמודים 24-29
  8. ^ מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי - פרק המנהל שלי. יוסף אשכנזי, אוצר החסידים חלק ניו יורק, פרק טז-הרב חודקוב
  9. ^ מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי - פרק המנהל שלי. ויוסף אשכנזי, אוצר החסידים חלק ניו יורק, פרק טז-הרב חודקוב
  10. ^ חסר שנת הו"ל



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0