הנובר
 | |
| בית העירייה החדש של הנובר | |
| מדינה |
 גרמניה |
|---|---|
| מדינה פדרלית |
 סקסוניה התחתונה |
| שטח | 204.01 קמ"ר |
| גובה | 55 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 522,944 (2007) |
| ‑ במטרופולין | 1,128,543 (2007) |
| קואורדינטות | 52°22′00″N 9°43′00″E / 52.3666666666667°N 9.71666666666667°E |
| http://www.hannover.de | |
הנובר או האנובר (בגרמנית: Hannover, להאזנה (מידע • עזרה), ההטעמה על ההברה האמצעית; נהגה "הנופר") היא עיר גרמנית המהווה את בירתה של מדינת סקסוניה התחתונה.
אוכלוסייתה מונה, נכון לשנת 2015, כ-532,000 נפשות. הנובר היא העיר ה-11 בגודלה בגרמניה, היא המרכז התעשייתי והמסחרי העיקרי של צפון גרמניה, ומשמשת גם כמרכז קונגרסים וכנסים בינלאומיים. זוהי עיר תעשייתית ומסחרית משגשגת ועשירה, שאינה נחשבת כעיר תיירותית, ואין בה ריבוי אתרי תיירות.
מדי שנה בחודש אפריל מתקיימת בעיר תערוכת הנובר המציגה טכנולוגיות חדשניות של מיכון תעשייתי, בהשתתפות כ-60 מדינות. תערוכה חשובה יותר כיום היא תערוכת סביט לטכנולוגיה שהתפצלה מתערוכת הנובר ומשתמשת באותם המתקנים ומתקיימת מדי חודש מרץ.
בעבר הייתה הנובר בירת ממלכת הנובר הגרמנית, והיא המקור לבית הנובר שבמשפחת המלוכה הבריטית.
הנובר נהרסה כליל בהפצצות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, ושוחזרה על ידי הממשל הגרמני לפרטי פרטים.
היסטוריה
העיר הנובר נוסדה בימי הביניים על גדת הנהר ליינֶה (משמעות השם המקורי, Honovere הייתה ככל הנראה "גדה גבוהה", אף כי הנושא נתון לוויכוח). הנובר הייתה כפר קטן של מפעילי מעבורת ודייגים, והפכה לעיר גדולה יחסית במאה ה-13. במאה ה-14 נבנו הכנסיות העיקריות של העיר, וכן הוקמה חומת העיר ולה שלושה שערים לאבטחת העיר.
בעקבות הרפורמציה, ב-1535 הדיחו הפרוטסטנטים בעיר את הממשל והאליטה הקתוליים, על האוכלוסייה הלא-פרוטסטנטית נאסר להתגורר בתוך תחומי חומת העיר, והכנסיות בעיר הוסבו לפרוטסטנטיות. קתולים ויהודים רבים עזבו, בין היתר לעיר הסמוכה הילדסהיים, שהייתה סובלנית יותר.
בשנת 1636 החליט הנסיך הבוחר של קלנברג להעביר את מקום מגוריו להנובר. השושלת שינתה את שמה כאשר ראש בית מונה לאלקטורט של הנובר (בית הנובר), אשר צאצאיו יהפכו מאוחר יותר למלכים של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה (ולאחר 1801 - מלכי הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד). הראשון שבהם היה ג'ורג' הראשון, שעלה אל כס המלכות הבריטי ב-1714. שלושה מלכי בריטניה היו באותו זמן גם אלקטורטים של הנובר.
בשנים 1714–1837, כשהתקיימה האוניה הפרסונלית עם בריטניה, ביקר המלך בעיר לעיתים רחוקות (יוצא דופן בכך היה ג'ורג' הראשון). למעשה, במהלך תקופתם של שלושת המלכים המשותפים האחרונים (1760-1837) נערך רק ביקור אחד - של ג'ורג' הרביעי ב-1821. בדרך כלל יוצג המלך בהנובר על ידי משנה למלך.
במהלך מלחמת שבע השנים ב-26 ביולי 1757, התרחש הקרב על האסטנבק סמוך לעיר. הצבא הצרפתי הביס את צבא המשקיפים ההנוברי, והדבר הוביל לכיבושה של הנובר.
לאחר שנפוליאון כפה את ועידת ארטלנבורג (ועידת אלבה) ב-5 ביולי 1803, הוצבו בהנובר כ-30 אלף חיילים צרפתים. הוועידה גם קבעה כי צבאה של הנובר יפורק, וכתוצאה מכך היגרו חיילים רבים מהנובר לבריטניה והקימו שם את הלגיון הגרמני של המלך, שהיה הצבא הגרמני היחיד שנלחם במלחמות נפוליאון נגד הצרפתים. מאוחר יותר הם מילאו תפקיד חשוב בקרב ווטרלו ב-1815.
בקונגרס וינה ב-1814 שודרג האלקטורט של הנובר למעמד של ממלכה, ממלכת הנובר, והחזיר אותה לשליטת בית הנובר. הנובר, עיר הבירה, הורחבה גם לצדו המערבי של הנהר ליינה והיא המשיכה לגדול. בשנת 1837 הגיעה לסיומה האוניה הפרסונלית עם בריטניה, כאשר ויליאם הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת, הוריש את כסאו בממלכה המאוחדת לאישה, המלכה ויקטוריה, ואילו כתר ממלכת הנובר יכול היה לעבור בירושה רק לזכרים על פי החוק הסאלי. הנובר עברה לאחיו של ויליאם הרביעי, ארנסט אוגוסט כממשיך השושלת, והממלכה שרדה עד 1866, כאשר הנובר, למרות ניצחונה בקרב לנגנסאלזה נגד פרוסיה, סופחה לפרוסיה. תושבי הנובר התנגדו לסיפוח למשטר הפרוסי, ולמרות זאת המשיכה העיר לגדול.
במלחמת העולם השנייה הופגזו וחרבו כשני שלישים משטחה של העיר בהפצצות בעלות הברית. לאחר המלחמה הפכה העיר לחלק מאזור הכיבוש הבריטי של גרמניה, אשר חידשה בה ממלכה עצמאית לתקופה קצרה, וב-1946 הפכה העיר הנובר לבירתה של מדינת סקסוניה התחתונה, כחלק מהרפובליקה הפדרלית של גרמניה.
אישים מפורסמים
סופיה מהנובר, אשר צאצאיה הוכרזו כממשיכי שושלת המלוכה הבריטית בתחילת המאה ה-18.
גוטפריד וילהלם לייבניץ, מתמטיקאי אשר התמקם בעיר ב-1676 בהזמנת בית בראונשוויג (ברונסוויק).
גיאורג לודוויג, הוא ג'ורג' הראשון, מלך בריטניה.
ברנהרד רימן, מתמטיקאי אשר למד בתיכון (גימנסיום) בעיר באמצע המאה ה-19.
גרהרד שרדר, מנהיג הSPD וקנצלר גרמניה.
חנה ארנדט, פילוסופית יהודיה, גדלה בהנובר עד לימי האוניברסיטה. כיום קרויים על שמה כיכר ורחוב בעיר.
הרשל גרינשפן, גדל בעיר ללא אזרחות, כיהודי פולני. בעקבות האנשלוס ב-1938 גורשה משפחתו באקציה הפולנית. בתגובה גרינשפן התנקש בשליש הגרמני בפריס, אירוע ששימש כהצדקה הנאצית לליל-הבדולח. בית הכנסת של הנובר נשרף כליל בליל הבדולח, וכיום קיימת אנדרטה במקום.
כלכלה
העיר האנובר היא ביתן של חברות גדולות בהן חברת קונטיננטל AG והחטיבה המסחרית של רכבי פולקסוואגן אשר בין היתר מפעילות תחנת כוח פחמית, ומעסיקות את מספר העובדים הגדול ביותר באזור.
גני הרנהאוזן
גני הרנהאוזן בעיר הנובר נחשבים לקומפלקס הגנים הגדול ביותר בגרמניה. גנים אלה קישטו בעבר את מעון הקיץ של המלכים לבית הנובר. הגן המרכזי, המכונה "הגן הגדול" (Großer Garten) הכולל פארק בסגנון צרפתי, תיאטרון פתוח, מבוך ומזרקת המים מרשימה בגודלה, המתיזה מים לגובה של 82 מטרים. בגני הרנהאוזן נמצאים גם גנים בוטניים (Berggarten), בהם נמצאת חממה שנבנתה כבר בשנת 1666 עבור החצר הנסיכותית. בגני הבוטניים של גני הרנהאוזן נמצאים יותר מ-2,500 סוגים של סחלבים וקקטוסים. אחד הגנים המפורסמים הנוספים הוא גן גיאורג (Georgengarten) שנוצר במאה ה-19 בשיטה של הגנים הרומנטיים האנגליים. במרכז הגן נמצא ארמון ואלמודן (Wallmoden), שבו נמצא מוזיאון המוקדש לתערוכת קריקטורות ולאיורים של חלוץ הקריקטורות, וילהלם בוש, יוצר סיפורי "מקס ומוריץ", שהתגורר בהנובר.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הנובר |
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל גרמניה | ||
23415193הנובר