חוק
עיינו גם בפורטל פורטל חוק ומשפט הוא שער לתחום המשפטים במכלול. הפורטל מציג מושגי יסוד ומונחים בתחום, וסוקר מספר נושאים בהם ענפי המשפט, שיטות המשפט, חוקים, פסקי דין ועוד. |
חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה), הוא הוראה רשמית מחייבת, מנוסח בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייב את כלל התושבים וניתן לאכיפה. חוקים נחקקים על ידי הגוף המחוקק במערכת השלטון במדינה, על מנת לשמור ולהגן על שלום הציבור ורווחתו, להסדיר את החיים בחברה ואת יחסי החברה-שלטון, וכדי שמוסדות השלטון יוכלו לנהל את המדינה בצורה מיטבית. בחוק מפורטים איסורים והיתרים בנוגע להתנהגות הפרט וכן חובות וזכויות האזרח. החוק הוא נורמה משפטית מחייבת לדפוסי התנהגות, כללים ויחסים בין-אישיים. כל אדם חייב לציית לחוק (כולל מוסדות השלטון).
כל חוק תקף מרגע שנחקק ואושר על ידי המוסדות השלטוניים ואינו זקוק לאישור או להסכמת מרכיבי החברה על מנת שיהיה תקף. במדינות שונות, יש סמכות למוסד העליון של הרשות השופטת לקבוע שחוק מסוים איננו תקף מסיבות שונות.
החוק מהווה את הבסיס לפעילות השלטון. כמעט ולא התקיימו מצבים היסטוריים, שבהם שלטון חדל מלהתקיים בלא שינוי בחוקים הנוגעים.
ברוב המדינות, פועלים גופים לאכוף ציות לחוק תוך ענישה המוטלת על הפרתו, על ידי הרשות השופטת. שימוש בענישה זו מכונה אכיפת החוק, והוא חוקי ומקובל.
ברוב המדינות ישנם חוקים האוסרים גניבה, רצח ושוד. איסורים אלו והעונשים הנלווים להם מסדירים התנהגות מיטבית מבחינת השלטונות והחברה.
סדר חברתי מבוסס על מערכת החוקים שבחברה, ובציות לחוקים. לולא הייתה קיימת מערכת חוקים הייתה החברה חיה באי-סדר חברתי.
מבחינה משפטית טכנית "חוק" הוא חלק מן הדין. ה"דין" הוא מערכת כלל הנורמות המשפטיות החלות במערכת משפטית מסוימת, וכולל לדוגמה גם את התקדים המחייב, שנקבע על ידי בית המשפט הרלוונטי, או את המנהג המחייב, ושניהם שונים באופן מהותי מן החוק.
תהליך יצירתו של החוק קרוי חקיקה[1].
התחום העוסק בחוק ובשפיטה מכונה משפטים.
חקיקה פרסונלית
חוק מייצג נורמה כללית, הרלוונטית לציבור כולו או לחלק ניכר ממנו. לעיתים נחקק חוק, שאף שהוא מנוסח בצורה כללית, גלוי וידוע שהוא בא להתמודד עם מקרה ספציפי, הנוגע לאדם יחיד או לגוף יחיד. חוק כזה קרוי חקיקה פרסונלית, ונחשב כשימוש לא ראוי במנגנון החקיקה[2][3] חוקת ארצות הברית והמגנה כרטה אוסרות חקיקה פרסונלית[4].
דוגמה לחקיקה פרסונלית בישראל: בשנת 2001 תוקן בישראל חוק שחרור על-תנאי ממאסר[5] ונקבע בו, שוועדת השחרורים לא תמליץ על קציבת עונשו של אסיר עולם שהורשע ברצח ראש הממשלה עקב מניע פוליטי-אידאולוגי ולא תמליץ על מתן חנינה לאסיר כזה. בעת חקיקת תיקון זה היה בישראל רק אדם אחד שהתיקון רלוונטי לגביו - יגאל עמיר, למרות שהכלל הוא שאין חקיקה רטרואקטיבית, החוק יחול עליו היות שהוא עוסק בשלב החנינה שהוא עתידי. דוגמה אחרת לחקיקה שנבעה ממקרה ספציפי היא "חוק דרומי", שנחקק לאחר פרשת שי דרומי, שירה למוות במסיג גבול.
פעמים רבות, חוק שנחקק בחקיקה פרסונלית מכונה על שם האדם שאליו כוון החוק. דוגמה לכך הוא חוק שלילת תשלומים מחבר הכנסת ומחבר הכנסת לשעבר בשל עבירה[6], המוכר בשם "חוק בשארה", משום שהאדם היחיד שהחוק רלוונטי לגביו בעת חקיקתו הוא חבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה.
החוק בישראל
- ערך מורחב – החקיקה בישראל
בישראל, החוקים נחקקים על ידי הכנסת. לאחר קבלת החוק בכנסת נחתם החוק בידי יושב ראש הכנסת, ראש הממשלה, השר האחראי על הנושא ונשיא מדינת ישראל, והחוק מתפרסם ברשומות. החוק נקרא בשם שנקבע בכנסת, ובשם השנה בה חוקק, לדוגמה: חוק התכנון והבנייה, תשכ"ט-1969.
בכך שונה ה"חוק" מן הדינים הבאים:
- חוקה, שעדיין לא כוננה בישראל.
- חוק יסוד, שהוא פרק מפרקי החוקה אותו מחוקקת הכנסת בתפקידה כאספה מכוננת מעת לעת.
- פקודה, שהיא נורמה שנקבעה על ידי גוף שאינו נבחר – הנציב העליון בזמן המנדט הבריטי או מועצת המדינה הזמנית מיד לאחר קום המדינה.
- צו, כללים או תקנות, שהם חקיקת משנה הנחקקת על ידי זרוע מזרועות הרשות המבצעת, אם המדובר במשרד ממשלתי, רשות עירונית, או כל גוף אחר שהוסמך בחוק לחוקק חקיקת משנה.
לכל אחד מדינים אלו תוקף שונה, אם הם סותרים זה את זה. מבחינה עקרונית המדובר בפירמידה שבראשה ה"חוקה" ומתחתיה ה"חוק" כשמתחתיו חקיקת המשנה, (כאשר מבחינת הכמות החוקה היא מסמך קצר לרוב, ומספר התקנות והצווים בחקיקת המשנה הוא גדול בהרבה ממספר החוקים) ובמקרה של סתירה יחול הדין העליון בפירמידה (כך שהחוקה תחול במקרה של סתירה עם החוק, והחוק יחול במקרה של התנגשות עם חקיקת משנה).
הוראת שעה
- ערך מורחב – הוראת שעה
החוק, על־פי מהותו כקביעה של נורמה, נחקק בדרך כלל ללא הגבלת זמן, והוא בתוקף עד לשינויו או לביטולו. לעיתים נוצר צורך בקביעת נורמה זמנית, באמצעות חוק שתוקפו לתקופה קצובה, למשל שנה. חוק כזה קרוי הוראת שעה. הצורך בהוראת שעה נובע משתי סיבות עיקריות:
- מענה לצורכי השעה, למשל הטלת מס זמני למימון הוצאה גדולה ובלתי מתוכננת, כגון מלחמה.
- יצירת נורמה שהמחוקק איננו משוכנע בנכונותה, ולכן קובע אותה לתקופת ניסיון קצובה מראש, שבסופה יפקע החוק, אלא אם יוחלט אחרת, כלומר יוחלט להאריך את תקופת הניסיון לתקופה נוספת או להפוך את ההוראה לחוק קבוע, לעיתים תוך שינויים הנובעים מהניסיון שנצבר.
כן נחקק לעיתים חוק, או שינוי בחוק, על מנת לקבוע מאורע מיוחד או לפתור בעיה מיוחדת. דוגמה לכך הוא תיקון בחוק שנועד לפזר את הכנסת מוקדם מהקבוע בחוק הרגיל.
ראו גם
לקריאה נוספת
- חיים כהן, המשפט, מוסד ביאליק, 1991, פרק רביעי: החוק, עמ' 152–191
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ציטוטים בוויקיציטוט: חוק |
- Masterful Inactivity Could Be the Solution Everybody Runs Round in Circles to Find - הסבר של David Porter על הסכנות שבחקיקת חוקים כמענה ללחץ ציבורי לעשיית מעשה, ללא בחינה מעמיקה של השלכותיהם העתידיות.
הערות שוליים
- ^ חדשות קו עיתונות, ההיסטוריה של החוק,16.3.17
- ^ סוזי נבות, עזמי בשארה ויגאל עמיר נכנסים לחוקה, באתר ynet, 20.12.2007.
- ^ יוחנן בדר, חוקים השוברים את החוק, חרות, 7 ביולי 1950
- ^ משה גורלי, זכויות היסוד של האדם שורדות בכלא, באתר הארץ, 19 בינואר 2004
- ^ חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון), התשס"ב-2001, ס"ח 1817 מיום 30.12.2001
- ^ חוק שלילת תשלומים מחבר הכנסת ומחבר הכנסת לשעבר בשל עבירה, התשע"א-2011, ס"ח 2277 מיום 17 בפברואר 2011
חוק ומשפט | ||
---|---|---|
ענפים עיקריים | משפט ציבורי • משפט חוקתי • משפט מנהלי • משפט פלילי • דיני חיובים • דיני חוזים • דיני נזיקין • דיני עשיית עושר ולא במשפט • דיני קניין • דיון אזרחי • דיון פלילי • משפט בינלאומי פומבי • דיני היושר | |
תחומים נוספים | משפט ימי • דיני חדלות פירעון • דיני תאגידים • דיני הגבלים עסקיים • משפט בינלאומי פרטי • דיני הגנת הצרכן • דיני משפחה • דיני ירושה • קניין רוחני • דיני עבודה • משפט צבאי • דיני מיסים • דיני נאמנות | |
מקורות המשפט | חוקה • חוק • תקנות • צו • תקדים • קודקס • מנהג • פקודה • אסדרה | |
שיטות משפט | משפט קאנוני • המשפט המקובל • המשפט הקונטיננטלי • המשפט הרומי • משפט עברי • שריעה • יאסה • השיטה האינקוויזיטורית • השיטה האדברסרית | |
תורת המשפט | פוזיטיביזם משפטי • פורמליזם משפטי • ריאליזם משפטי • הגישה הביקורתית למשפט • משפט הטבע • משפט השוואתי • הגישה הפמיניסטית למשפט • ניתוח כלכלי של המשפט • מחשבה מדינית | |
מוסדות ובעלי תפקידים | רשות מחוקקת • הרשות השופטת • רשות מבצעת • שופט • עורך דין • בוררות |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.