חוק להסדרת הפיקוח על כלבים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק להסדרת הפיקוח על כלבים
Emblem of Israel.svg
פרטי החוק
תאריך חקיקה 29 בדצמבר 2002
תאריך חקיקה עברי כ"ד בטבת תשס"ג
גוף מחוקק הכנסת החמש עשרה
תומכים 44
מתנגדים 1
נמנעים 2
חוברת פרסום ספר החוקים 1884, עמ' 216
הצעת חוק ממשלתית
משרד ממונה משרד החקלאות ופיתוח הכפר
מספר תיקונים 5
נוסח מלא הנוסח המלא
בישראל כל כלב מעל גיל שלושה חודשים חייב ברישיון שניתן לאחר חיסון כנגד כלבת, סימון באמצעות שבב ותשלום אגרה. אם מבקש הרישיון עבר עבירות שבגינן אינו ראוי להחזיק כלב, כגון עבירות על חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), רשאי הווטרינר העירוני לסרב לתת לו רישיון.
שורת הגבלות חמורות ישנן על כלבים מסוכנים, ביניהם הגבלות על אחזקה, יבוא, ריבוי, מכירה ומסירה. לדוגמה כל המטייל ברשות הרבים עם כלב מסוכן ללא זמם, עלול להיקנס בסכום של אלף שקלים.

חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002 הוא חוק ישראלי שנועד להסדיר את החזקתם של כלבים בישראל. החוק נחקק בישראל בשנת 2002, בעקבות הצעת חוק מטעם משרד החקלאות.

החוק קובע את המסגרת הכללית של החזקת כלבים בארץ. חובת הרישיון לכלבים, צורת הרישיון, הגדרת כלב מסוכן, הקמת מרכז רישום ארצי, סמכויות תפיסת כלבים של הרשויות ועוד.

עד לחקיקת חוק זה, החוק היחיד שהתייחס למעמדם של כלבים היה פקודת הכלבת, 1934.

רישיון

החוק קובע כי כל כלב שגילו מעל לשלושה חודשים חייב ברישיון. הרישיון יינתן לאחר תשלום אגרה, חיסון כנגד כלבת וסימון הכלב באמצעות שבב אלקטרוני תת-עורי.

תוקף הרישיון הוא לשנה אחת. במקרה שכלב בעל רישיון עובר בעלים, חלה חובת רישוי מחדש.

בחוק נקבע כי שר החקלאות רשאי להתנות רישוי של כלב מסוכן בביטוח צד ג' כנגד פגיעות גוף ורכוש, אך חובה כזו לא נקבעה בתקנות.

הרופא הווטרינר העירוני רשאי לסרב לתת או לחדש רישיון לפי שיקול דעתו, מסיבות שונות ובכללן עבירות שעבר בעל הכלב.

אם בוטל רישיונו של הכלב בעליו חייב למסור אותו בתוך 24 שעות לידי –

  • אדם בעל רישיון
  • מתקן מוגן
  • מאורת הרשות - שהוא מתקן שקבעה רשות מקומית, באישור המנהל, לאחזקת כלבים

מרכז רישום ארצי

יוקם מרכז רישום ארצי לכלבים במשרד החקלאות ובהם פרטי הכלבים. במרכז הרישום יתנהל רישום של כלבים שנשכו וכן רישום של בעלים שהחזיק שני כלבים או יותר שנשכו. הרופא הווטרינר העירוני ידווח למרכז הרישום על כלבים שסומנו על ידו, רישיונות שנתן או ביטל, ופעילות תוקפנית של כלב שהובאה לידיעתו. יקבעו נהלים למסירת מידע לציבור.

החזקת כלב

המחזיק כלב חייב לשמור עליו בחצריו. יש לסמן את החצר בשלט "זהירות כלב". אם הכלב יוצא לרשות הרבים הוא חייב להיות מוחזק ברצועת הולכה בידי אדם שיכול לשלוט עליו. אורך רצועה מקסימלי לכלב רגיל נקבע בתקנות 2005 עד חמישה מטרים. לכלבים המוגדרים "כלבים מסוכנים" קיימת הגבלת רצועה לשני מטרים והם מחויבים במחסום על פיהם גם בבית אם בבית נמצא ילד שגילו עד 16 שנים.

אף כי בחוק הסדרת הפיקוח הוגדרה רק מידה מקסימלית לאורך הרצועה, בשנת 2009 חוקקו לחוק צער בעלי חיים תקנות הקובעות בין היתר גם מינימום נדרש של אורך רצועה ושל שטח חצר עבור כלב הקשור בחצר. התקנות קובעות גם חיוב לספק לכלב מים, מזון, צל ותנאי מחיה אחרים, וכן את החיוב להוציאו לטיול, לפי צרכיו. עבירה על תקנות אלה דינה מאסר.

תפיסה

אם לכלב אין רישיון בר תוקף או שהוא מוחזק שלא על פי התקנות, רשאי הרופא הווטרינר העירוני או המפקח העירוני לתופסו ולהעבירו למאורת הרשות. בסמכות הווטרינר העירוני גם לבטל את רישיונו של הכלב (אם קיים רישיון כזה) עם התפיסה. אם פנה בעל הכלב למאורת הרשות בבקשה להחזירו, רשאי הרופא הווטרינר העירוני, על פי שיקוליו, להחזיר את הכלב ולהנפיק לו רישיון, או להתנות תנאים לקבלת הכלב והרישיון. אם תוך עשרה ימים מקבלת הודעת התפיסה, לא פנה בעל הכלב, רשאי הרופא הווטרינר העירוני למסור את הכלב לכוחות הביטחון או לכל גורם אחר. אם לא ניתן למוסרו לגורם כלשהו, רשאי הרופא הווטרינר העירוני להורות על המתתו ולהשית את הוצאות המתתו על בעלי הכלב.

כלב מסוכן

כלב מסוכן מוגדר:

  • כלב שגילו מעל שלושה חודשים שנשך ונשיכתו גרמה לחבלה או להריגה.
  • כלב מגזע מסוכן, כלומר גזע שהשר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קבע לגביו בתוספת לחוק, שהוא מסוכן.
  • כלב שבא מהכלאה של גזע מסוכן עם גזע אחר, כשקיים דמיון בין דפוסי התנהגותו ותכונותיו הפיזיות לבין דפוסי התנהגותו ותכונותיו הפיזיות של הגזע המסוכן.

בהכנת רשימת גזעי הכלבים שהוכרזו כמסוכנים בישראל, נלקחו בחשבון שתי תכונות עיקריות של הכלב: מידת תוקפנותו ומידת הנזק שהוא עלול לגרום. שמונה גזעי כלבים מוגדרים כ"כלב מסוכן" בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, והם:

  1. אמריקן סטאפורדשייר טרייר (אמסטף)
  2. בול טרייר (אנגלי)
  3. דוגו ארגנטינו (ארגנטינאי)
  4. טוסה אינו (יפני)
  5. סטאפורדשייר בול טרייר (סטאף אנגלי)
  6. אמריקן פיט בול טרייר (פיטבול)
  7. פילה ברזילרו (מסטיף ברזילאי)
  8. רוטוויילר
תמונות מפורטות של כל שמונת גזעי הכלבים המסוכנים, באתר משרד החקלאות

עונשים

  • המחזיק כלב ללא רישיון בר תוקף, והמאפשר יציאתו של כלב מחוץ לחצריו - דינו ששה חודשי מאסר.
  • המחזיק כלב מסוכן בניגוד להוראות או המוסר מידע כוזב בפרט מהותי - דינו שנת מאסר.

תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים

תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (יבוא והחזקה של כלבים מסוכנים), התשס"ה-2004 הותקנו מכוח החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002. התקנות נועדו לקבוע את זני הכלבים המסוכנים ולהטיל שורת הגבלות על זני כלבים מסוכנים והדומים להם.

רק בשנת 2004, לאחר שורת תקיפות חמורות של אנשים בידי כלבים מסוכנים, ומותה של ילדה בת ארבע מתקיפת כלב אמסטף שהיה מעורב בקרבות כלבים,[1] התקין שר החקלאות את תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ה-2005 ובהן שורה של הגבלות על יבוא, גידול והחזקה של כלבים מסוכנים.

יבוא

בחוק אושר יבוא כלב מסוכן תחת שורת הגבלות חמורות. ובהן דרישה כי:

  • גיל בעליו של הכלב עולה על 18 שנה.
  • הכלב מסורס או הכלבה מעוקרת.
  • הכלב הוחזק בידי בעליו לפחות שנה וחצי קודם למועד יבואו.

ריבוי

החוק אוסר להרבות כלבים מסוכנים בישראל. יש לעקר או לסרס כלב מסוכן בהגיעו לגיל חצי שנה ואילך. אם יש אישור שלא לעקרו או לסרסו עקב סכנת חיים לכלב, יש למנוע ממנו הזדווגות.

החזקה

על החזקת כלב מסוכן יש שורה של הגבלות, ובהן:

  • החזקת כלב מסוכן מותרת רק בידי בני 18 ומעלה.
  • החזקת כלב מסוכן ברשות הפרט חייבת להיות באופן שלא יוכל לצאת מהמתחם הסגור, תוך הצבת שלטי אזהרה, ושימת זמם בכל מקרה שיש בסביבה אדם מתחת לגיל 16.
  • החזקת כלב מסוכן ברשות הרבים הוגבלה לידי אדם בוגר מגיל 18. הכלב חייב להיות מוחזק ברצועה שאורכה לא יעלה על שני מטרים, ושפיו חסום בזמם.

מכירה ומסירה

קיים איסור למכור או למסור כלב מסוכן לזולת למעט מסירה לכוחות הביטחון, לווטרינר עירוני, מכלאה שאישר רופא וטרינר עירוני או לאדם אחר שאישר הרופא הווטרינר העירוני לאחר שהשתכנע שלא ניתן למסור את הכלב המסוכן למערכת הביטחון ושאין בכך כדי לפגוע במטרות החוק.

קנסות

ב-20 בספטמבר 2007 נכנס לתוקף חוק המאחד את הקנסות ברחבי הארץ. עד אז כל רשות עירונית קנסה לפי חוקי העזר שלה. חלק מהקנסות מתייחס לכלל כלבים וחלק מהם מתייחס לכלבים מסוכנים בפרט. הקנס על טיול עם כלב מסוכן ללא זמם הוא 1,000 שקלים. יבוא כלב מסוכן לארץ ללא היתר הקנס יעמוד על 10,000 שקלים.

בעקבות התקנות

התקנות שהופעלו ב-2004, עוררו התנגדות רבה בקרב מגדלי הכלבים, ובמיוחד אצל אלו שמגדלים את הזנים המפורטים. ב-1 בספטמבר 2005 אשרר בית המשפט העליון את החוק ודחה עתירה של תנועת 'תנו לחיות לחיות' והתאחדות הכלבנות הישראלית, כנגד מימוש החוק בידי משרד החקלאות.[2]

תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ה-2005

בתקנות אלו נוספו פרטים שונים שהחוק המקורי לא התייחס אליהם או לא פירטם.

החזקת הכלב

  • אורך רצועה מרבי של כלב רגיל ברשות הרבים יהיה 5 מטר.
  • חיוב על שימת שלט "זהירות כלב" בחצר, וקנס של 3,000 שקלים על עובר תקנה זו.

רישוי וסימון

  • תנאים שבהם הרופא הווטרינר העירוני רשאי לא לתת או לא לחדש רישוי לכלב (ובהם כלב שמהווה סכנה לציבור או שאחזקתו גורמת לסיכון בריאות הציבור, כלב שהפך למסוכן וגילו של בעל הרישיון פחות מ-18, בעל הכלב הפר תנאי ברישיון לגבי כלב שהיה ברשותו, או הורשע בעבירה לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) או לחוק העונשין).
  • פרטי הסימון בשבב. ובהם כלב שכבר מסומן בשבב, לא יוחלף בשבב חדש.
  • מחיר אגרות (לכלב מסורס ולכלבה מעוקרת אגרה מופחתת), הצמדתן למדד, פטורים מאגרות (בעל כלב נחייה וארגונים לטיפול בבעלי חיים).

מרכז הרישום לכלבים

  • פרטי הרישום המלאים שיש להעביר על כלבים ובעליהם ל"מרכז לרישום כלבים".
  • פרטי המידע של המרכז לרישום כלבים שפתוחים לציבור הרחב.
  • מימון מרכז הרישום. כל רשות מקומית תעביר 5 שקלים מהתשלום שהיא גובה עבור הרישיון לכלב לידי מרכז הרישום לכלבים אחת לחודש לצורך תפעולו.
  • חובת דיווח על תקיפה. רופא מחוזי חייב לדווח על כל התנהגות תוקפנית של כלב למרכז הרישום. מרכז הרישום חייב לדווח לרופא הווטרינר העירוני שבתחומיו גר בעל הכלב, ולרופא הווטרינר הממשלתי על כל תקיפה או נשיכה של כלב.
  • רישום כלבים אובדים. מרכז הרישום ינהל מידע על כלבים אובדים וידווח לבעל הכלב ולרופא הווטרינר העירוני.
  • לפני רישום במרכז הרישום על כלב שהפך למסוכן, בעל הכלב יקבל הודעה על כך, ותנתן לו האפשרות להתגונן בפני הרופא הווטרינר העירוני.

חקיקה בנושא כלבים במדינות אחרות

בחקיקת החוק הצטרפה ישראל למדינות מערביות שבהן ישנן הגבלות חמורות על גידול כלבים מסוכנים. בבריטניה נחשבים ארבעה גזעים למסוכנים: פיט בול טרייר, טוסה אינו, דוגו ארגנטינו, פילה ברזילרו; וכן כל הכלאה של פיט בול. צריך רישיון מיוחד להחזקתם, שמותנה בסירוס וביטוח מתאים. בגרמניה[3] קיים משנת 2001 איסור על יבוא ארבעה גזעים שנחשבים למסוכנים: פיט בול, אמסטף, סטפורדשייר בול-טרייר ובול טרייר; החוק גם אוסר יבוא כלבים מהכלאות הכוללות זנים אלו. בצרפת, בהולנד ובספרד ישנם חוקים במיוחד כנגד פיטבול. באירלנד ישנם חוקים הקשורים לשליטה של בעל הכלב מזנים מסוכנים בשטח ציבורי. בארצות הברית ישנם חוקים שונים לפי מדינות; שתים עשרה מדינות אוסרות על גידול כלבים מזנים מסוימים. במדינת דלאוור החוק מאפשר להרוג כלב מכל סוג התוקף בעל חיים או אדם בשעת התקיפה. חוק דומה קיים בבריטניה המתיר לבעל משק חי להרוג כלב שמפחיד את בעלי החיים שלו בתקיפה או במרדף. בעקבות ביקורת ציבורית ומקצועית חריפה[4][5] על הבעייתיות בשימוש בגזע ככלי עיקרי לסיווג מסוכנות כלבים בעיני החוק, רשויות ברחבי העולם[6] החלו בחקיקת חוקים המגבילים אחזקת כלבים מסוכנים המשתמשות בהגדרות שאינן כוללות את גזעו של הכלב (ואף אוסרות על שימוש בגזע כקריטריון).

סטטיסטיקה

עד סוף שנת 2006, רשומים במרכז הרישום 222,295 כלבים. מתוכם 112,101 זכרים ו-109,732 נקבות. מספר הכלבים מזן מסוכן עומד על 4,837 שהם 2.2 אחוז מתוך כלל הכלבים. כאשר 20% מהכלבים הזכרים מזן מסוכן מסורסים ו-49% מנקבות הכלבים מזן מסוכן מעוקרות. בשנים 2004–2006 דווחו 2,185 נשיכות של כלבים, מתוכן 82 נשיכות של כלבים מזן מסוכן. מעיון בדוח עם זאת שניכרת מגמת עליה בנשיכות של כלבים שאינם מסוכנים ומגמת ירידה בנשיכות של כלבים מסוכנים, עדיין ב-2006, מספר הנשיכות של כלבים מסוכנים עומד באחוז אחד יותר למספרם באוכלוסיית הכלבים הכללית (3.2%).

לפרטים מלאים ניתן לעיין במסמך הבא: נתונים סטטיסטים במרכז רישום הכלבים שנקלטו עד ליום 31/12/2006(הקישור אינו פעיל, 15.11.2018)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המשטרה: הוריה של אביבית חשודים ברשלנות, באתר ynet
  2. ^ עדי הגין, "החלטה גזענית": בג"ץ דחה היום את עתירתם של "תנו לחיות לחיות" והתאחדות הכלבנים הישראלית נגד רשימת הכלבים המסוכנים שהוצאו מחוץ לחוק, באתר nrg‏, 1 בספטמבר 2005
  3. ^ Restrictions on Dangerous Dogs - חוק הכלבים בגרמניה (אנגלית), באתר שגרירות גרמניה בארצות הברית(הקישור אינו פעיל, 15.11.2018)
  4. ^ http://www.adoa.org/index.php?option=com_content&task=view&id=300&Itemid=31(הקישור אינו פעיל, 15.11.2018)
  5. ^ http://www.americancaninefoundation.com/effectivecaninelegislation.html(הקישור אינו פעיל, 15.11.2018)
  6. ^ חוק הכלבים המסוכנים של מדינת קליפורניה http://www.understand-a-bull.com/BSL/GoodDangerousdoglaws/CaliforniaDDLaw.pdf (הקישור אינו פעיל, 15.11.2018)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0