חוק הרשויות המקומיות (בחירות)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ״ה–1965
פרטי החוק
תאריך חקיקה 21 ביולי 1965
תאריך חקיקה עברי כ"א בתמוז תשכ"ה
גוף מחוקק הכנסת החמישית
חוברת פרסום ספר החוקים 465, עמ' 246
משרד ממונה משרד הפנים
מספר תיקונים 54
נוסח מלא הנוסח המלא

חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ״ה–1965 הוא החוק המסדיר את הבחירות לרשויות המקומיות (עיריות ומועצות מקומיות, אך לא מועצות אזוריות) בישראל.

היסטוריה חקיקתית

החוק אושר בכנסת החמישית ב-21 ביולי 1965. מאז אישורו תוקן החוק 54 פעמים.

בנובמבר 2008 אושר בכנסת תיקון מס' 39 לחוק,[1] שאותו יזם חבר הכנסת יורם מרציאנו, קבע שחבר ועדה קרואה מנוע מלהתמודד בבחירות שייערכו באותה רשות מקומית לראשונה לאחר מינויו[2]. דברי ההסבר להצעת החוק נימקו הגבלה זו: "מי שמונה לוועדות כאמור ממלא תפקידי מפתח ברשות המקומית בלי שנבחר לכך. כדי למנוע עדיפות לא הוגנת לאותם אנשים בבחירות הראשונות המתקיימות לאחר מינוים, וכדי להבטיח ניהול מקצועי של ענייני הרשות המקומית על ידי מי שמונה כאמור ללא צורך בהתחשבות בשיקולים פוליטיים, מוצע להגביל את התמודדותם בבחירות הראשונות לרשות המקומית שייערכו לאחר מינוים לוועדה."[3]

ביולי 2023 אושר בכנסת תיקון מס' 53 לחוק,[4] שנחקק ביוזמת חברי הכנסת עמית הלוי, אביחי בוארון, ששון גואטה ומשה גפני. התיקון מבטל את השינוי שנעשה בתיקון מס' 39, ומאפשר לחבר ועדה קרואה להתמודד בבחירות לרשות המקומית. דברי ההסבר להצעת החוק נימקו שהגבלת זכותו של ראש ועדה קרואה להיבחר "חמורה מדי הן כלפי המבקשים להתמודד והן כלפי ציבור הבוחרים שעשוי לבקש לבחור בהם, אינה נותנת משקל ראוי לזכות היסוד לבחור ולהיבחר, ומונעת מאנשים המכירים את הרשות המקומית ותרמו לה בתפקידם בוועדה הממונה להתמודד על תפקיד נבחרי הציבור באותה רשות מקומית."[5] עם זאת, התיקון לחוק מכונה באמצעי התקשורת "חוק טבריה", משום שנועד, על פי ההערכות, לאפשר לראש הוועדה הקרואה בטבריה, בועז יוסף, להתמודד לראשות העירייה בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות.[6] נגד תיקון זה הוגשו עתירות אחדות לבג"ץ, שפסק שהחוק לא יהיה תקף לגבי הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, ותקפותו תחל מהבחירות הבאות.[7]

הוראות החוק העיקריות

מועצה של רשות מקומית תיבחר בבחירות כלליות (לכל תושבי הרשות המקומית הבוגרים נתונה זכות לבחור ולהיבחר), ישירות, שוות (לכל תושב קול אחד בלבד, השווה לכל קול אחר), חשאיות ויחסיות. זכאי להצביע בבחירות ברשות מקומית מסוימת מי שרשום בפנקס הבוחרים של אותה רשות מקומית. לכל בחירות יוכן פנקס בוחרים שיכלול כל אדם שיום הולדתו ה־17 חל לא יאוחר מיום הבחירות והיה רשום הוא ומענו במרשם האוכלוסין כתושב של אותה רשות מקומית ביום שליפת הפנקס, למעט מי שבתוך 18 החודשים שקדמו ליום הבחירות היה רשום כבוחר בפנקס הבוחרים של רשות מקומית אחרת, לרבות מועצה אזורית, ובאותה רשות התקיימו בחירות בתקופה האמורה.

מועד הבחירות

הבחירות לכל המועצות יקוימו מדי חמש שנים, ביום ג' השלישי לחודש חשוון; אולם אם הייתה השנה הרביעית שלאחר הבחירות האחרונות שנה מעוברת, יקויימו הבחירות ביום ג' הראשון לאותו חודש.

במספר מקרים תיתכן הקדמתן של הבחירות או דחייתן:

  • לשר הפנים נתונה הסמכות לדחות את הבחירות ברשות מקומית מסוימת, אם נוכח כי עקב נסיבות מיוחדות לא ניתן לקיימן במועדן. לשר נתונה גם הסמכות לפזר מועצה ולהדיח ראש רשות שאינם מתפקדים, ולהחליט האם למנות במקומם ועדה קרואה או לקבוע מועד לבחירות חדשות.
  • במקרה של איחוד רשויות מקומיות, רשאי שר הפנים, באישור הממשלה ובהתייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע מועד לבחירות ברשות המאוחדת. ככלל, על מועד זה להיות לפחות שלוש שנים לאחר הבחירות שנערכו לרשויות הנפרדות, ואולם באישור ועדת הפנים ניתן לקבוע גם מועד מוקדם יותר.

מועמדים

זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר כחבר מועצה מי שנתקיימו בו כל התנאים הבאים:

(1) שמו רשום בפנקס הבוחרים לאותה מועצה.
(2) ביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בן 21 שנה ומעלה;
(3) מקום מגוריו הקבוע ביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בתחום אותה רשות מקומית;
(4) הוא אינו פסול לפי חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר), תשכ״ד–1964;
(5) הוא אינו שופט, דיין או קאדי;
(6) הוא לא הוכרז פסול דין לפי סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב–1962;
(7) הוא לא הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל, 1936, ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי הפקודה האמורה או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו של פושט הרגל שולמו במלואן – עברו שנתיים ממועד תחילתו.

כל זאת בהסתייגויות הבאות:

  • מי שכיהן כמנהל הכללי של רשות מקומית שלושים חודשים לפחות, אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר לחבר המועצה בבחירות שייערכו באותה רשות מקומית במהלך כהונתו ובבחירות כאמור שייערכו בשנתיים שמיום סיום כהונתו.
  • אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר המועצה מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לשאת את עונש המאסר בפועל, ובית המשפט קבע שיש בעבירה קלון. כאשר בית המשפט לא עסק בשאלת הקלון, רשאי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לקבוע שאין בעבירה קלון.
  • אדם יכול להיות מועמד לבחירות ברשות מקומית אחת בלבד.

רשאיות להגיש רשימת מועמדים אחת בלבד כל קבוצת בוחרים המונה 200 איש או שני אחוזים ממספר הבוחרים שפנקס הבוחרים (הקטן מבין השניים), וכן כל סיעה של הכנסת, כל מפלגה וכל סיעה של המועצה היוצאת. אדם יוכל להיות מועמד ברשימת מועמדים אחת בלבד; מי שהסכים להכללת שמו בשתי רשימות מועמדים או יותר, ימחק מנהל הבחירות את שמו מכל הרשימות.

רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לרשויות המקומיות אם יש במטרותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:

(1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי;
(2) שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה;
(3) הסתה לגזענות.

תעמולת הבחירות

הצבעה וספירת הקולות

תוצאות הבחירות

אחוז החסימה אותו נדרשות הרשימות המתמודדות בבחירות לעבור כדי להיבחר למועצה, מחושב לפי הנוסחה הבאה:

לדוגמה, אם יש 1500 קולות כשרים ו-15 חברי מועצה, הרי שהמודד למנדט הוא 100 קולות, ואחוז החסימה שעומד על 75% מהמודד למנדט יהיה 75 קולות.[8]

לאחר קביעת אחוז החסימה, נוטלים את קולות הרשימות שעברו אותו, ומחלקים אותם שוב במספר חברי המועצה, כשהתוצאה משמשת כ"מודד למנדט". המנדטים מחולקים בין רשימות אלו, באופן יחסי לגודלם, ובהתאם למספר המנדטים שניתן להשלים במספר קולותיהם. בדומה לבחירות לכנסת, רשאיות הרשימות להתקשר ביניהן בהסכם עודפים, כשהסכמים אלו תקפים רק כאשר שתי הרשימות המסכימות עברו את אחוז החסימה.

במקרה בו לאחר חלוקת הקולות למנדטים, ולאחר שנבדקה האפשרות למימוש הסכמי העודפים, עדיין לא הושלמו מספר חברי המועצה, מוענקים עודפי הקולות שעברו את אחוז החסימה לרשימה לה חסר מספר הקולות הנמוך ביותר, וכן הלאה עד להשלמת מספר חברי המועצה. במקרה בו ראש הרשות הנבחר עומד בראש רשימה שלא נבחרה למועצה, נחשב ראש הרשות כחבר נוסף במועצה.

הצבעה במקומות מיוחדים

פרקים אחדים עוסקים בהצבעה במקומות מיוחדים:

(1) מנהל בחירות או סגן מנהל בחירות;
(2) עובד מדינה שנבצר ממנו להצביע בקלפי באזור מגוריו בשל מילוי תפקיד ביום הבחירות לצורך ניהולן;
(3) מזכיר ועדת קלפי המכהן בקלפי ברשות מקומית שאינו תושב שלה;
(4) חבר ועדת קלפי המכהן בקלפי ברשות מקומית שאינו תושב שלה, ושימש בתפקידו ביום הבחירות שש שעות רצופות לפחות;
(5) שוטר שנבצר ממנו להצביע בקלפי באזור מגוריו בשל מילוי תפקיד ביום הבחירות לצורך ניהולן.

עבירות ועונשים

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שלבי החקיקה של הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 39), התשס"ט-2008, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  2. ^ חבר הכנסת מרציאנו מצא עצמו לימים מועמד לראשות עיריית לוד בה כיהנה באותם ימים ועדה קרואה, אך לבסוף ניצח בלוד יאיר רביבו
  3. ^ הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 39) (הגבלת הזכות להיבחר), התשס"ט–2008, ה"ח הכנסת 259 מ-27 באוקטובר 2008
  4. ^ שלבי החקיקה של חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 53), התשפ"ג-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  5. ^ הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 54) (הזכות להיבחר), התשפ"ג–2023, ה"ח הכנסת 966 מ-26 ביוני 2023
  6. ^ בנצי רובין, ‏לפני הבחירות המקומיות: "חוק טבריה" אושר סופית, באתר "סרוגים", 5 ביולי 2023
  7. ^ בג"ץ 5119/23 התנועה לטוהר המידות נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב־30 ביולי 2023;
    ברוך שפירא, ‏דרמה: בועז יוסף סירב להמלצת בגצ, שפסל התמודדותו לרה"ע טבריה, באתר JDN‏, י״ב באב ה׳תשפ״ג
  8. ^ חוק הרשויות המקומיות (בחירות) – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36813962חוק הרשויות המקומיות (בחירות)