האפלה

כרזה מתקופת מלחמת העולם השנייה מארצות הברית, המזכירה לתושבים את חשיבות ההאפלה.

האפלה היא שיטה טקטית מתחום הלוחמה ההגנתית ומתחום ההגנה האזרחית אשר במסגרתה מצמצמים את כמות התאורה הנראית.

הצורך בשיטת לוחמה טקטית הגנתית זו נוצר בשנות ה-30 של המאה ה-20 עם תחילת השימוש במטוסי תקיפה למטרות הפצצה. תאורת הרחובות ותאורת הבתים, כמו גם אורות כלי הרכב הנוסעים ברחובות הערים סייעו למטוסי תקיפה לנווט ולהגיע למטרותיהם בשעות הלילה. בנוסף, בערי נמל תאורות הרחוב האירה את הספינות העוגנות בנמלים ואיפשה תקיפה של הספינות. האפלת תאורת הרחוב ותאורת הבתים הקשתה על מטוסי התקיפה לאתר את מטרותיהם (בהיעדר אמצעי ניווט אחרים).

שיטת האפלה כוללת כיסוי חלונות הבתים, כיבוי תיאורת הרחוב בצורה מוחלטת או צמצום התאורה על ידי צביעת החלונות והפנסים בצבעים כהים.

כבר במהלך מלחמת העולם השנייה פותחו שיטות הניווט עבור מטוסים, כגון ניווט באמצעו קרני מכ"ם. פיתוחים טכנולוגיים שפותחו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20, כגון אמצעי ראייה טרמיים (אמצעי ראיית חום) וניווט באמצעות לוויינים ניטרלו את היתרונות של ההאפלה.

יחד עם זאת - להאפלה יש תועלת גם כיום, כנגד תקיפה ימית התוקפת מטרות חופיות או אוניות העוגנות בנמלים, משאלה מטרות נעות (שאין להן מיקום קבוע שניתן לאתרו באמצעות ניווט לוויני) ומשתאורת החוף מאירה מטרות אלה ומקלה על הפגיעה בהן.