חוות הדעת של בית הדין הבין-לאומי לצדק בנושא מדיניות ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים
חוות הדעת של בית הדין הבין-לאומי לצדק בנושא מדיניות ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים ניתנה ב-19 ביולי 2024, עקב החלטה של העצרת הכללית של האומות המאוחדות מדצמבר 2022 בה התבקש בית הדין לספק חוות דעת מייעצת. כותרת הדיון בבית הדין היא "השלכות משפטיות הנובעות ממדיניותה ופעולותיה של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים."
הכיבוש הישראלי ביהודה ושומרון וברצועת עזה נמשך מאז 1967, ונחשב לכיבוש הצבאי הארוך ביותר בעולם בהיסטוריה המודרנית. בית הדין הבין-לאומי לצדק דן בעבר בנושא חוקיות הכיבוש בשנת 2004 בנוגע לגדר ההפרדה, וקבע שמקטעים מהגדר שנבנו מעבר לקו הירוק נוגדים את החוק הבין-לאומי ויש להרוס אותם.
בינואר 2023 קיבל בית הדין את בקשת האו"ם למתן חוות דעת מייעצת בנושא מדיניות ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים. הדיונים החלו ב-19 בפברואר 2024 בהאג, בהשתתפות 52 מדינות ושלושה ארגונים בין-לאומיים. חוות הדעת המייעצת של בית הדין ניתנה ב-19 ביולי 2024, וקבעה כי הכיבוש המתמשך של ישראל בשטחים הפלסטיניים (כולל רצועת עזה ומזרח ירושלים), כמו גם הקמת התנחלויות וניצול משאבי טבע, מפרים את החוק הבין-לאומי[1].
רקע
הרשות הפלסטינית, בהיותה משקיפה בעצרת הכללית של האומות המאוחדות, ביקשה ב-11 בנובמבר 2022 לדון בחוקיות הכיבוש הישראלי והכינה מסמכי רקע בנושא זה. ההצעה התקבלה בדיוני הוועדה הרביעית של העצרת הכללית של האומות המאוחדות והועברה לעצרת הכללית של האו"ם[2]. ההצעה הוצגה על ידי ניקרגואה, מכיוון שהמשלחת הפלסטינית אינה חברה מלאה באו"ם.
ראש ממשלת ישראל יאיר לפיד פנה ל-50 מדינות וניסה למנוע את העברת ההצעה לדיון בעצרת הכללית של האו"ם[3], אך ללא הועיל. ב-30 בדצמבר 2022 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את החלטה A/RES/77/247. בעד ההחלטה הצביעו 87 מדינות, 26 נגד ו-53 נמנעים. ההחלטה התקבלה בקורת רוח על ידי הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, ריאד אל-מאלכי וגופים נוספים. שגריר ישראל לאו"ם, גלעד ארדן, תקף את הצעת ההחלטה לדון בסכסוך הישראלי-פלסטיני בבית הדין בהאג וכינה אותה "נשק להשמדה המונית במלחמה של הפלסטינים לדמוניזציה של ישראל"[4].
דיוני בית הדין
לבית הדין הוגשו 57 תצהירים של מדינות וארגונים, בהם הליגה הערבית, הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי והאיחוד האפריקאי.
בתצהיר של ישראל נכתב כי מדינת ישראל לא מכירה בסמכותו של בית הדין לדון בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ונושא זה צריך להיפתר במשא ומתן ישיר בין ישראל לרשות הפלסטינית. ביולי 2023 פורסם כי משרד החוץ ניסה לגייס תמיכה בעמדת ישראל[5].
מספר מדינות, בהן קנדה והממלכה המאוחדת, הפצירו בבית הדין להימנע ממתן חוות דעת מייעצת, מכיוון שישראל לא קיבלה את סמכותו של בית הדין לדון בעניין זה.
בתצהיר של צרפת נכתב כי היא מכירה באי-חוקיותו של הכיבוש הישראלי. מדינות נוספות תמכו אף הן בגישה זו.
הדיונים החלו ב-19 בפברואר 2024. משלחת של משרד החוץ נכחה בדיון אך לא השתתפה בו באופן פעיל[6]. בתחילה הציגה המשלחת הפלסטינית את טענותיה, ולאחריה עלו מדינות נוספות, שרובן תמכו בעמדה הפלסטינית.
הצהרת בית הדין הבין-לאומי לצדק
בית הדין הבין-לאומי לצדק הצהיר ב-19 ביולי 2024 כי הגיע למסקנה שהכיבוש הישראלי הוא בלתי-חוקי ויש לסיימו בהקדם. כמו כן על ישראל להימנע מהקמת התנחלויות חדשות ולפנות את אלו שכבר הוקמו.
בנוסף לכך, על ישראל לשלם פיצויים לפלסטינים שאיבדו רכוש או שטחי קרקע.
בהתייחס לאמנה בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית, בית הדין קבע שהחוקים המיישמים הפרדה פיזית או משפטית בין פלסטינים למתנחלים ביהודה ושומרון נוגדים את האמנה, שישראל חתומה עליה.
בית הדין קבע שפעולותיה של ישראל בשטחים הפלסטיניים מהוות הפרה של החוק הבין-לאומי, בהן פינוי תושבים, הריסת בתי מחבלים, הגבלות על מגורים ועל חופש התנועה, הקמת התנחלויות ביהודה ושומרון ומזרח ירושלים, אי-הגנה על פלסטינים מפני אלימות מתנחלים, הגבלות על גישה למים, ניצול משאבים ויישום החוק הישראלי ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים.
תגובות
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הגיב להצהרת בית הדין: "העם היהודי אינו כובש בארצו - לא בבירתנו הנצחית ירושלים ולא בנחלת אבותינו ביהודה ושומרון. שום החלטה שקרית בהאג לא תעוות אמת היסטורית זאת, וכך גם לא ניתן לערער על חוקיות ההתיישבות הישראלית בכל שטחי מולדתנו"[7].
מחמוד עבאס, נשיא הרשות הפלסטינית, אמר כי החלטת בית הדין היא "ניצחון לצדק", וקרא לקהילה הבין-לאומית "לחייב את ישראל ככוח כובש לסיים את הכיבוש ולסגת מהשטחים ללא שום תנאים". לפי עבאס, עיתוי ההחלטה, בצל הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, מפיחה תקווה בקרב העם הפלסטיני שהעתיד יהיה "ללא כיבוש וללא קולוניאליזם"[8].
ז'וזפ בורל, הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, אמר: "בעולם בו מתרחשות הפרות מתמשכות ומתגברות של החוק הבין-לאומי, חובתנו המוסרית היא לאשרר את מחויבותנו הבלתי-מעורערת לכל החלטות בית הדין הבין-לאומי לצדק, ללא קשר לסוגיה שעל הפרק". בהתייחסו לחוות הדעת אמר: "המשך הנוכחות של מדינת ישראל בשטח הפלסטיניים הכבושים היא בלתי-חוקית וצריכה להסתיים בהקדם האפשרי. על מדינת ישראל מוטלת החובה להפסיק לאלתר הקמת התנחלויות חדשות ולפנות את כל המתנחלים מהשטחים הפלסטיניים הכבושים"[9].
קישורים חיצוניים
- תקציר הפסיקה (באנגלית)
- הפסיקה המלאה בהאג נגד ישראל - חלק 1, באתר ynet, 20 בדצמבר 2024
- הפסיקה המלאה בהאג נגד ישראל - חלק 2, באתר ynet, 20 בדצמבר 2024
- הפסיקה המלאה בהאג נגד ישראל - חלק 3, באתר ynet, 20 בדצמבר 2024
הערות שוליים
- ^ איתמר אייכנר, בית הדין בהאג: ההתנחלויות לא חוקיות. ישראל צריכה לסגת מהגדה בהקדם האפשרי, באתר ynet, 19 ביולי 2024
- ^ Fourth Committee Hears Support for Referring Question of Palestine to International Court of Justice for Advisory Opinion - Press Release (GA/SPD/770), Question of Palestine, 10 בנובמבר 2022 (באנגלית)
- ^ אנה ברסקי, לפיד בפניה ליותר מ-50 ראשי מדינות: "פעלו מול הרשות הפלסטינית למניעת ההצבעה בעצרת האו"ם", באתר מעריב אונליין, 29 בנובמבר 2022
- ^ איום באו”ם: "נשק להשמדה המונית של הפלסטינים בדמוניזציה לישראל", באתר JDN, 10 בנובמבר 2022
- ^ אריאל כהנא, שירית אביטן כהן, רגע לפני הדיון בהאג על "מהות הכיבוש" - משרד החוץ גייס תמיכה משמעותית בעמדת ישראל, באתר ישראל היום, 26 ביולי 2023
- ^
חן מענית, בית הדין בהאג ידון בחוקיות השליטה בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, באתר הארץ, 18 בפברואר 2024
- ^ איתמר אייכנר, אלישע בן קימון, מורן אזולאי, נתניהו על האג: "עיוות האמת ההיסטורית". סמוטריץ': "ריבונות עכשיו", באתר ynet, 19 ביולי 2024
- ^ ג'קי חורי ונעה שפיגל, הנשיא הפלסטיני עבאס: החלטת בית הדין בהאג היא ניצחון לצדק, באתר הארץ, 19 ביולי 2024
- ^ EU Backs ICJ Ruling: Israel's Occupation of Palestinian Territories Is Illegal, msn, 21 ביולי 2024 (באנגלית)
39074523חוות הדעת של בית הדין הבין-לאומי לצדק בנושא מדיניות ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים