חוג יום ראשון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ארגון ריקה. חוג יום ראשון (בהונגרית: Vasárnapi Kör, בגרמנית: Sonntagskreis) או אגודת יום ראשון היה חוג חברים, שנוצר סביב בלה באלאז' וג'רג' לוקאץ' במהלך מלחמת העולם הראשונה וההגירה לווינה. חברי החוג התכנסו ושוחחו בנושאים אסתטיים-פילוסופיים שונים בדירתו של באלאז' בימי ראשון. הפגישות התקיימו עד להגירה לווינה לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. חברי קבוצה זו הקימו את "בית הספר החופשי למדעי הרוח" בתחילת 1917, שם הרצו כמעט אך ורק חברים בחוג יום ראשון, למעט ארווין סבו ואלק בולגר.
אירועים מקדימים
היו הרבה אירועים מקדימים להקמתו של חוג יום ראשון, כגון כתב עת פילוסופי שכותרתו "הרוח", בעריכתם של לאיוש פילפ וג'רג' לוקאץ'. כתב עת זה משנת 1911 הצליח "לשרוד" שני גליונות. כתבו בו לאיוש פילפ, ג'רג' לוקאץ', שנדור הבשי, קארוי (קרל) מנהיים, בלה באלאז' והמנוח בטרם עת בלה זלאי.
אף על פי שבביקורו של ארנסט בלוך בבודפשט בשנת 1912, השיחות שלו עם בלה באלאז' וג'רג' לוקאץ' התקיימו כבר ברמה הרוחנית של חוג יום ראשון, הרעיון ליצור חוג לסוגיות אסתטיות ופילוסופיות עלה רק בשנת 1913. בלה באלאז' ולאיוש פילפ רצו תחילה ליצור מגזין ספרותי-אסתטי, אך לאחר שניסיונותיהם כשלו החליטו לבסוף להצטרף לקבוצת חברים, שהדחיפה המכריעה להקמתה הייתה חזרתו של ג'רג' לוקאץ' מהיידלברג. לוקאץ' כנראה ניסה להציל משהו מהאווירה הרוחנית שהשאיר בהיידלברג - אולי הייתה חסרה לו הקהילה כדי לדון בבעיות הגדולות של העולם. השערה זו זה אושרה על ידי אחד מחברי החוג, ארנולד האוזר היסטוריון אומנות כותב בזיכרונותיו: "... בערך התחיל העניין כאשר ג'רג' לוקאץ' חזר הביתה מהיידלברג, גרמניה, במהלך פרוץ מלחמת העולם הראשונה. כשאולי התאספו תריסר צעירים שאפתנים אך לא מוכנים, ובאתי במגע עם ידידי מנהיים, שהיה עמית במכללה."
לטענת האוזר, חוג גלילאו וארווין סבו, שהיו האידיאל של רבים, מילאו תפקיד מרכזי בהקמת החוג, והעובדה כי "לוקאץ' הביא מגרמניה את האווירה הרוחנית שיצרה את האווירה הסוציולוגית בגרמניה באותה תקופה נוצרה, בהשפעת מקס וובר וורנר זומבארט."
במהלך הרפובליקה הסובייטית ואחריה
אף כי ג'רג' לוקאץ' טען מאוחר יותר כי חוג יום ראשון היה " לא אספה קדם-בולשביקית", בכל זאת כל חברי החוג היו פעילים, פרט לאיוש פילפ ואמה ריטוק, בתקופת הרפובליקה והיגרו לווינה לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. אדית גימראי לודוביק, ארנולד האוזר, אנה לסנאי וארנה לורשי השתתפו בעבודת הקומיסריאט העממי לחינוך ציבורי, ואילו פרידייש אנטל ואחרים השתתפו בהלאמת אוצרות אמנות וקארוי (קרל) מנהיים מונה לפרופסור באוניברסיטה. לוקאץ' פעל ברפובליקה לא רק כקומיסר העם לעניין התנועה התרבותית, אלא גם כקומיסר העם לעניינים צבאיים.
חברים
בחוג יום ראשון, כהגדרתו של ארנולד האוזר: "כל מי שרצה יכול היה להיות חבר בחוג. לא נדרש שום אישור, שום רקורד בעבר, שום אמונה, שום קבלת תורה כלשהי, שום קבלת כתביו של לוקאץ'." הפגישות נערכו בימי ראשון בדירתו של בלה באלאז' ברחוב נאפהגי. מעניין שחברי החוג לא נפגשו רק בימי ראשון, אלא גם בימי חול בבתי קפה שונים. אי אפשר להרכיב את רשימת חברי החוג במדויק, מכיוון שבכינוסים היו משתתפים שונים בדירתו של בלה באלאז', שלא סווגו אחר כך על ידי כל האנשים כחברים בחוג.
מייסדי החוג
מתוך עשרת מייסדי החוג שבעה היו יהודים.
- ג'רג' לוקאץ',
- בלה באלאז',
- בלה פוגרשי,
- פרידייש אנטל ,
- ארנה לורשי, [1]
- אמה ריטוק,
- אדית האיוש,
- שלמדינגר / אנה המוואשי[2]
- קרל מנהיים וארנולד האוזר.[3]
- Lukács György,
- Balázs Béla,
- Fogarasi Béla,
- Antal Frigyes,
- Lorsy Ernő,[4]
- Ritoók Emma,
- Hajós Edit,
- Schlamadinger/Hamvassy Anna,[5]
- Mannheim Károly és Hauser Arnold.[6]
חברים נוספים
- אנה לסנאי
- לאיוש פילפ
- יוליה לאנג
- Lesznai Anna
- Fülep Lajos
- Láng Júlia
חברים לא קבועים
- אימרה קנר
- רנה שפיץ
- סטפני אלזה
- ינה ורגה
- שאנדור וריאש
- יאנוש וילדה
- Kner Imre
- Spitz René
- Stephani Elza
- Varga Jenő
- Varjas Sándor
- Wilde János
מצטרפים בשנת 1918
- טיבור גרגיי
- ג'רג' קאלדור
- לאסלו רדוואני [7]
- קארוי טולנאי
- אדית גימראי לודוביק
- ארווין שינקו
- Gergely Tibor
- Káldor György
- Radványi László[7]
- Tolnay Károly
- Rényi (Gyömrői) Edit
- Sinkó Ervin
לדברי כמה חוקרים, מיכאל פולני, גזה רווס (מקודם רוטהאוז), בלה בארטוק, זולטאן קודאי ואחרים אינם יכולים להיחשב כ"חברים" אף על פי שהם נכחו בכינוסים מדי פעם.
ספרות
- A Vasárnapi Kör. Dokumentumok. Összeállította, a bevezetőt és jegyzeteket írta Karádi Éva, Vezér Erzsébet. Budapest, 1980, Gondolat Kiadó.
- Novák Zoltán: A Vasárnapi Társaság. Budapest, 1979, Kossuth Könyvkiadó. מסת"ב 963 09 1245 7
מקורות
- Magyar Könyvszemle, 115. évf. 1999. 1. szám
- A Vasárnapi Kör. Dokumentumok. Összeállította, a bevezetőt és jegyzeteket írta Karádi Éva, Vezér Erzsébet. Budapest, 1980, Gondolat Kiadó.
- Novák Zoltán: A Vasárnapi Társaság. Budapest, 1979, Kossuth Könyvkiadó. מסת"ב 963 09 1245 7
- Bendl Júlia: Lukács György élete a századfordulótól 1918-ig. Budapest, 1994, Scientia Humana Társulás.
הערות שוליים
- ^ Nem állandó, csak alapító tagja a társaságnak
- ^ Balázs Béla második felesége
- ^ Őket, mivel az 1890-es évtizedben születtek, "knábáknak", azaz fiúknak hívták a Kör idősebb tagjai.
- ^ Nem állandó, csak alapító tagja a társaságnak
- ^ Balázs Béla második felesége
- ^ Őket, mivel az 1890-es évtizedben születtek, "knábáknak", azaz fiúknak hívták a Kör idősebb tagjai.
- ^ (1900-1978) filozófus
