רנה שפיץ

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. רנה שפיץ (1887, וינה - 1974, דנוור) היה פסיכואנליטיקאי אמריקאי ממוצא אוסטרי.

תרומתו העיקרית של שפיץ היא בפיתוח והוספה לשלבי התפתחות הילד שקבע זיגמונד פרויד. שפיץ טיפל בילדים קטנים וגזר את עבודתו מניסיונו איתם. בשנות ה-50 של המאה העשרים הוא כתב את התאוריה שלו, לאחר שצילם והסריט ילדים רבים שבהם טיפל. שפיץ הוסיף את מושג המארגנים (organizators), שהם סימנים המעידים על שלבים חיוניים בהתפתחותו הנפשית של התינוק:

חיוך להורים - מארגן ראשון. התינוק מגיב להוריו בחיוך. משמעות החיוך היא היציאה מהעולם הסגור שלו והתחברות לעולם החיצוני. התינוק מבדיל בינו לבין העולם החיצוני. שלב זה אמור להופיע בגיל חודשיים.
חרדת זרים - מארגן שני. התינוק מפחד ובוכה בתגובה לנוכחות זרים. משמעות הבכי היא הבדלה בין הוריו והאנשים שקשורים אליו, לבין זרים. תגובה זו מראה על הקשר שיש לתינוק עם הוריו. שלב זה אמור להופיע בגיל 8 חודשים.
שלב זה הוא חלק מבחינת ההיסטוריה הקלינית של הילד, וההורים נשאלים עליו. ילדים שסובלים מאוטיזם אינם בוכים בדרך כלל בנוכחות זרים, משום שהם אינם מזהים אנשים כפי שילדים רגילים מגיבים כלפי אנשים. זהו סימן המבדיל בין ילדים עם הפרעת התפתחות קשה כמו אוטיזם לבין ילדים עם הפרעות אחרות. ילדים עם פיגור קל יכולים, לדוגמה, להבדיל בין הוריהם לבין זרים.
אמירת לא- מארגן שלישי. התינוק מסרב ואומר "לא". אמירת "לא" מעידה על התפתחות היכולת השיפוטית ועימה הכושר לשלול. לאחר שלמד מהוריו ומהסביבה את משמעות המילה ואת תנועות הראש והגוף הנלוות אליה, מבטא הילד באמצעותה את עצמאותו. זהו שלב ראשון בסימבוליזציה, ואמור להופיע בגיל שנה וחצי.