הונאת בחירות
הונאה בבחירות היא עיוות בלתי חוקי של תוצאות הבחירות, המוסתר מציבור הבוחרים.
קיימים סוגים רבים של הונאת בחירות. רובם מוגדרים כעבירה על החוק, אך חלקם נעשים באופן חוקי לכאורה, גם אם אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות של מוסר ודמוקרטיה.
מחקרים רבים שנערכו על ידי המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה בארצות הברית מתעדים מגוון שיטות להונאת בחירות.[1]
הונאה בזמן ההיערכות לבחירות
הונאת בחירות יכולה להתרחש לפני ההצבעה, על ידי שינוי שיטת בחירות, שינוי אזורי ההצבעה בבחירות אזוריות, ובדרכים נוספות.
שינויים דמוגרפיים
במספר מקרים, לקראת הבחירות הועבר מספר גדול של אזרחים ממקום אחד למקום אחר, על מנת להשפיע על תוצאות הבחירות באותו אזור. פעולות מסוג זה מתוכננות זמן רב מראש, מכיוון שבדרך כלל נדרשת שהייה של שישה חודשים או יותר במקום מסוים כדי להעניק זכות בחירה.
שיטה דומה היא העברת אזרחים בעלי נטייה מפלגתית משותפת למחוז הצבעה אחר. בדרך כלל המצביעים ה"חדשים" משוכנים בדיור ציבורי, והצבעתם מטה את האיזון לטובת המפלגה בה הם תומכים. דוגמה בולטת לאירוע כזה הייתה פרשת "דירות תמורת קולות" בעיר וסטמינסטר באנגליה בשנים 1991–1992, בהן שירלי פורטר (אנ') הייתה ראש העיר.
גם חוקי הגירה יכולים לשמש לתמרון אוכלוסיית הבוחרים. לדוגמה, מלזיה העניקה אזרחות וזכות הצבעה למהגרים מהפיליפינים ומאינדונזיה, כדי לחזק את המפלגה השלטת במחוז סבה.
ניתן לשנות את הרכב הבוחרים גם בבחירות לפריימריז של מפלגה מסוימת, על ידי רישום בוחרים רבים בעלי נטייה מסוימת למפלגה. לדוגמה, נטען כי שיטה זו נוצלה בבחירות לראשות מפלגת הלייבור הבריטית בשנת 2015, בהן עודד טובי יאנג רישום בוחרים שמרנים למפלגת הלייבור כדי שיבחרו בג'רמי קורבין בבחירות המקדימות ויפגעו בסיכוייה של המפלגה בבחירות הכלליות.
מניעת זכות בחירה
ניתן לשנות את הרכב הבוחרים על ידי ביטול זכות בחירה עבור חלקם. בעבר הוטלו במדינות רבות חסמים שהגבילו זכות הבחירה של אוכלוסיות שונות. למשל, מתחילת המאה ה-19 ועד סוף שנות השישים, מרבית האפרו-אמריקאים בדרום ארצות הברית נדרשו להוכיח תושבות, לעבור מבחני אוריינות או לשלם שוחד על מנת להצביע. כתוצאה מכך, רובם נמנעו מלהצביע ובהתאם זכו לייצוג נמוך מאד בבית הנבחרים של ארצות הברית. רק בשנת 1965 נחקקו חוקים המבטלים חסמים אלה.
קיימות שיטות נוספות למניעת זכות הבחירה של קבוצות גדולות. למשל, למנוע בחירה מחיילים, אסירים, סטודנטים וחולים בבתי חולים שאינם יכולים להגיע לקלפי באזור מגוריהם. אפשר לקבוע את יום הבחירות בזמן לא נוח, כמו יום השבת, שבו קבוצות גדולות באוכלוסייה נמנעות מלהגיע לקלפי. אפשר לקבוע את מיקום הקלפיות במקום מסוכן או מרוחק. קהילות כפריות סובלות במיוחד ממיקומים כאלה.
בבחירות בקנדה בשנת 1917 הועברו שני חוקים שנועדו לעוות את תוצאת הבחירות. חוק אחד העניק זכות בחירה, שלא הייתה קיימת לפני כן, לחיילים ולבנות זוגם, ואלה הצביעו ברובם בעד המפלגה השלטת. חוק נוסף מנע את זכות הבחירה מאזרחי קנדה ממוצא גרמני, אוקראיני או פולני, שנהגו להצביע למפלגות האופוזיציה.
הרתעת מצביעים
הרתעת מצביעים כרוכה בהפעלת לחץ על קבוצות בוחרים כדי שלא יצביעו, או כדי שיצביעו למועמד מסוים.
הדרך הנפוצה להרתעת מצביעים היא שימוש באלימות או באיומים, בדרך כלל באזורי הקלפיות. אחת הדוגמאות הקיצוניות לשימוש באלימות כדי להטות את תוצאות הבחירות היא הפיגוע הביולוגי של ראג'נישי שבוצע ב-1984 בידי חסידיו של אושו, בניסיון לצמצם את מספר המצביעים שאינם ראג'נישים בעיר דאלס. השיטה שנבחרה הייתה של הרעלה המונית - במעבדה בקומונה גודלו תרביות של חיידקי סלמונלה, בהם התכוונו אנשי הכת לזהם מסעדות וחנויות מזון בעיר וכך לגרום לתושבים לשלשול קשה ולאי הגעה להצבעה. בסופו של דבר לא יצאה התוכנית לפועל ובבחירות שנערכו בנובמבר 1984 לא הצליחה הכת להכניס נציגים לוועדה המחוזית.
איומים משפטיים נחשבים אף הם לאלימות, ומטרתם למנוע הצבעה או לכפות הצבעה למועמד מסוים. למשל, לקראת הבחירות בארצות הברית בשנת 2004 חולקו עלונים שבהם נכתב: "אם כבר הצבעת בבחירות המוקדמות, אתה לא יכול להצביע בבחירות לנשיאות. אם מישהו במשפחה שלך הואשם בעבירה כלשהי, אתה לא יכול להצביע בבחירות לנשיאות. ואם תפר חוקים אלה, תקבל עונש של 10 שנות מאסר ויקחו ממך את ילדיך."
קניית קולות
קניית קולות מתרחשת כאשר מפלגה או מועמד משלמים עבור קולות הבוחרים. התשלום מתבצע באמצעים כספיים או בשיטות אחרות, כמו מתנות או שירותים. בתמורה, הבוחרים מתחייבים להצביע למועמד מסוים.
באנגליה נפוצו סיפורים רבים על קניית קולות במאה ה-18. הסיפור הידוע ביותר הוא על שלושה מועמדים מאצולת העיר נורת'האמפטונשייר, ששילמו כסף רב לתושבים כדי שיצביעו בעדם בבחירות למועצת העיר בשנת 1768, שכונו מאז "בחירות הפזרנים". כל מועמד הוציא מכיסו מעל ל-100,000 ליש"ט על קניית קולות.
קניית קולות נפוצה בעולם כולו, אם כי היא מוגדרת כעבירה ברוב המדינות, בהן ישראל, ארצות הברית, ארגנטינה, מקסיקו, קניה וניגריה. בארגנטינה, לדוגמה, נחקק חוק נגד קניית קולות לאחר שהתופעה הפכה לנפוצה מאד בתקופת שלטונו של חואן דומינגו פרון. פעילי המפלגה השלטת נהגו להציע לבוחרים שירותים, טובות הנאה או תשלום כספי בתמורה לתמיכתם במפלגה. התמורות כללו תעסוקה, שירותים רפואיים, דיור, ביגוד ומזון. הם נהגו לפקוד תדיר את הקהילות הנזקקות ביותר בשכונות בהן רוב התושבים היו נאמנים למפלגה.
מחקר שנעשה על ידי סוזן סטוקס בדק את שיטת קניית הקולות בארגנטינה בתקופתו של פרון, וגילה שהפעילים בשכונות היו מוכרים לכל התושבים מחד, ובעלי גישה למשאבי העירייה הנדרשים מאידך. הם קיימו קשר רציף עם הבוחרים והעניקו להם תגמולים מתמשכים עבור תמיכה במפלגה. זהו אחד ההסברים העיקריים לכך שבוחרים בעלי הכנסות נמוכות יותר בוחרים מנהיגים פופוליסטיים, ובאופן כללי מעדיפים משטר סמכותני. רבים מהם רואים בפעילי המפלגה גורמים חיוביים המעניקים סיוע לתושבים וזוכים לכבוד הראוי להם. עם זאת, אחרים רואים במעשיהם סוג של שחיתות.
במקרים חריגים חוקקו חוקים המקנים לגיטימציה לקניית קולות. למשל, בשמורת שבט הסנקה במערב מדינת ניו יורק, קניית קולות תמורת הטבות לאנשי השבט נחשבת למעשה חוקי ומקובל.
דיסאינפורמציה
דיסאינפורמציה היא הפצת מידע כוזב או מטעה כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. לדוגמה, בבחירות לנשיאות צ'ילה בשנת 1970 השתמש ה-CIA בתעמולה כוזבת כדי לזרוע מחלוקות בין חברי הקואליציה ולנסות להפיל את הנשיא סלבדור איינדה.
שימוש נוסף בדיסאינפורמציה הוא מתן מידע שגוי לבוחרים, בנוגע לזמני ההצבעה ומיקום הקלפיות, ובכך לגרום להם להחמיץ את ההזדמנות להצביע. לדוגמה, במסגרת הבחירות לפרלמנט בקנדה בשנת 2011 התקשרו פעילי המפלגה השמרנית של קנדה לבוחרי המפלגה היריבה באחד ממחוזות ההצבעה, והשמיעו להם הודעה מוקלטת כוזבת לפיה הועתק מיקום הקלפיות.
הונאה בזמן הבחירות ולאחריהן
הטעיה בפתקי ההצבעה
במספר מקרים נמצאו פתקי הצבעה שעוצבו באופן מטעה, שגרם להטעיית הבוחרים. לעיתים נעשה עיצוב כזה לא בכוונה, כמו למשל בפתקי ההצבעה מסוג "פרפר" במדינת פלורידה, בזמן הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2000. עיצוב הפתקים גרם לירידה בקולות שקיבלה המפלגה הדמוקרטית, אף על פי שזו אישרה לפני כן את העיצוב. מקרה דומה קרה בשוודיה בשנת 2009, בה הפתקים של השוודים הדמוקרטים היו דומים מאד לאלה של מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית של שוודיה.
הצבעה כפולה
מקרה נפוץ של הונאת בחירות היא הצבעה של אדם אחד פעמיים או יותר. דבר זה אפשרי במספר דרכים, למשל: אדם יכול להצביע בשם אדם אחר, אם הבוחרים לא נדרשים להזדהות במהלך הבחירות. כמו כן, אם אין רשימת בוחרים מרכזית, אדם יכול לנסות להצביע במספר קלפיות.
הונאה זו אפשרית גם בהצבעה ממוחשבת. לדוגמה, דגם "סקויה" של מכונת הצבעה מאפשר הצבעה חוזרת לאותו אדם באמצעות כפתור צהוב בצד האחורי של המכונה. אפשרות זו קיימת לצורך טיפול בתקלות במהלך ההצבעה, אך היא עלולה גם להיות מנוצלת לרעה.
הטעיית בוחרים
בוחרים בעלי מוגבלויות, כמו עיוורון או אנאלפביתיות, זקוקים לאדם שילווה אותם ויצביע בשמם. פעולה זו מעניקה הזדמנות להונאה מצד המסייע.
בהצבעה ממוחשבת נרשמו מקרים של חבלה במנגנון ההצבעה כך שהצבעה המיועדת למועמד אחד נרשמה עבור מועמד אחר.
בבריטניה נפוצה שיטה בשם "איסוף קולות קשישים" ("Granny farming") שבה נציג מפלגה מסוימת הולך למספר רב של בתי אבות ומקושש קולות, באמצעות הצבעה במעטפות כפולות, מקשישים המוגבלים בתנועתם.
השחתת פתקי הצבעה
אחת השיטות הפשוטות ביותר של הונאת בחירות היא השחתת פתקי ההצבעה של מועמד או מפלגה. כל בוחר יכול לקחת איתו מספר פתקים מהקלפי בלי לעורר תשומת לב. שיטה דומה היא הוספת סימן בכתב יד לפתקי ההצבעה, ובכך הופכים אותם לפסולים.
הונאה בהצבעה ממוחשבת
מערכות הצבעה ממוחשבת עומדות בפני מגוון איומים של הונאת בחירות. מחקר גילה כי כל אדם בעל גישה פיזית למכונה כזו יכול להתקין רכיבים אלקטרוניים פשוטים המשבשים את פעולתה. שיטות נוספות להונאה באמצעות מכונות הצבעה כוללות שינויי תוכנה במכונה כדי לשנות את התוצאות לטובת אחד המועמדים, שימוש בכרטיסי זיהוי בעלי פס מגנטי מזויף בזמן ההצבעה, הצבעות כפולות ומשולשות של בוחרים, ושיבוש התוצאות הסופיות הנשלחות לוועדת הבחירות המרכזית.
בניסיון למנוע את שיבוש התוצאות הנשלחות לוועדת הבחירות דרך האינטרנט, נקבע שהתוצאות יישלחו דרך האינטרנט לצורך ספירה ראשונית, אך במקביל יישלח לוועדת הבחירות תדפיס התוצאות, באופן מאובטח באמצעות שליח. במקרה של סתירה בנתונים, רק תדפיס התוצאות נלקח בחשבון.
לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 הועלו חשדות לחבלה במכונות הצבעה במדינות ויסקונסין, מישיגן ופנסילבניה. הטענות נבדקו ונמצאו כוזבות.
התחזות בוחרים
התחזות בוחרים היא הונאת בחירות בה אדם אחד מצביע על ידי התחזות לבוחר אחר. מקרים אלה נבדקו במספר מדינות, ונמצא כי הם די נדירים.
בשנת 2016, הוגש כתב אישום נגד שמונה תושבי בית שמש, בחשד כי במהלך הבחירות שנערכו לעירייה בשנת 2013, אספו השמונה תעודות זהות מאנשים שאינם מתכוונים להצביע והעבירו אותן לאנשים אחרים כדי שיצביעו באמצעותן לראש העיר משה אבוטבול.[2]
לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 נטען כי אוטובוסים מלאים במהגרים חסרי זכות הצבעה התחזו לבוחרים חוקיים במדינת ניו המפשייר. טענה זו נבדקה ונמצאה כוזבת.
זיוף התוצאות בקלפי בודדת
היו מקרים בהם התגלה זיוף תוצאות הבחירות במספר קלפיות. מקרים אלה מאורגנים בצורה ממוסדת בעזרת חברי ועדות הקלפי, ששותפים להונאה. הונאה זו מבוצעת במספר שיטות, בהן:
- בזמן ספירת הקולות, פתקי ההצבעה פסולים נספרים כאילו הצביעו בעד "המועמד הרצוי".
- פתקי הצבעה עבור "מועמד לא רצוי" נזרקים, ונספרים כפסולים.
- בזמן דיווח הקולות מהקלפי לוועדה המרכזית, מדווחים נתונים בדויים במקום הספירה האמיתית. חשד למקרה כזה דווח בקיבוצים סמר ואליפז במהלך הבחירות לכנסת העשרים.[3]
זיוף התוצאות הסופיות
במשטרים טוטליטריים תהליך ההצבעה הוא כולו "הצגה" שבסופה פקידי הממשל מכריזים על התוצאה, לפעמים בלי לטרוח אפילו לספור את הקולות. במקומות אלה אין לאזרחי המדינה דרך חוקית להחליף את השלטון. הונאות מסוג זה זוכות לגינוי בינלאומי.
מניעת הונאת הבחירות
כלי הבקרה החשוב ביותר הוא שקיפות ופיקוח ציבורי על כל השלבים בתהליך הבחירות. ברוב המדינות מזמינים משקיפים בינלאומיים למערכת הבחירות. בישראל ובמדינות אירופה משתתפים בבחירות משקיפים מטעם הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, המוודאים את תקינות תהליך הבחירות וספירת הקולות.
במספר מדינות, בהן ארצות הברית וגרמניה, הוכנסו לשימוש מכונות הצבעה, אך דגמים מסוימים הוצאו מחוץ לחוק לאחר שהתגלה כי הן מקלות מאד על ביצוע הונאות. במאי 2007 עבר בפלורידה חוק המחייב ביצוע בחירות באמצעות פתקי נייר בלבד.
מקרים בהם מתגלית הונאת בחירות נרחבת מטופלים כעבירה פלילית. לדוגמה, נשיאת הפיליפינים גלוריה מקפגל ארויו נעצרה בשנת 2011 בעקבות הגשת תלונה על חבלה אלקטורלית בזמן הבחירות. ב-16 ביולי 2016 זוכתה ארויו על ידי בית המשפט העליון מן העבירות המיוחסות לה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ [https://www.nist.gov/sites/default/files/documents/itl/vote/threatworksummary.pdf Developing an Analysis of Threats to Voting Systems], באתר המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה, 7 באוקטובר 2005 (באנגלית).
- ^ יעל פרידסון, כתב אישום הוגש על הונאת בחירות, באתר ynet, 22 בספטמבר 2016
- ^ חשד: הפער בין הסקרים לתוצאות הבחירות – בגלל זיופים, באתר "הכל שקרים", מרץ 2015.
24776548הונאת בחירות