ז'אן קריוויה
 |
זַ'אן קְרִיוֶיֶה (בצרפתית: Léon Jean Baptiste Cruveilhier; 9 בפברואר 1791, בלימוז' – 10 במרץ 1874, בסיסאק (אנ') חבל לימוזן) היה רופא, מנתח, אנטומיסט ופתולוג צרפתי.
קריירה אקדמית
קריוויה נולד בלימוז' בצרפת. כתלמיד בלימוז', הוא תכנן להפוך לכומר. מאוחר יותר הוא פיתח עניין בפתולוגיה, בהשפעתו של גיום דופיטרן (1777–1835), חבר של לאונרד קריוויה, אביו של ז'אן קריוויה. בשנת 1816 הוא קיבל את הדוקטורט שלו בפריז, שם ב-1825 ירש את פייר אוגיסטן בקלאר (אנ') (1785–1825) כפרופסור לאנטומיה. בשנת 1836 הוא ויתר על הקתדרה לאנטומיה לז'ילבר ברשה (אנ') (1784–1845), ובכך הפך לראש הראשון של הקתדרה לאנטומיה פתולוגית (אנ') שזה עתה נוסדה.
בשנת 1836 הוא נבחר לאקדמיה לרפואה (אנ'), והפך לנשיא שלה בשנת 1839. במשך למעלה מארבעים שנה הוא היה נשיא "החברה האנטומית" ("Société anatomique"). רמון אמטריו בטנסס (אנ'), מנהיג התנועה לעצמאות פוארטו ריקו, מנתח ומקבל פרס לגיון הכבוד, היה אחד מתלמידיו הבולטים. הוא מת, בגיל 83, בסיסאק (אנ') שבחבל לימוזן.
תרומות
הוא היה אנטומיסט בעל השפעה רבה, שתרם תרומות חשובות בחקר מערכת העצבים. ז'אן-מרטן שארקו (1825–1893) מציין את קריוויה כראשון לתאר נגעים הקשורים למה שמכונה היום טרשת נפוצה, שתוארו ב-Anatomie pathologique du corps humain ("אנטומיה פתולוגית של גוף האדם") של קריוויה (שני כרכים 1829–1835, 1835–1842).[1] קריוויה נחשב גם בתור הראשון שסיפק תיאור פתולוגי של המחלה.
קריוויה התנגד לבתי חולים גדולים ליולדות, והעדיף לידת בית כמו גם בתי חולים קטנים יותר עם חדרים פרטיים לנשים בזמן הלידה. הוא ביצע מחקר מקיף שכלל את מערכת כלי הדם, זכור בזכות מחקריו על פלביטיס, שלדעתו "שולט בכל הפתולוגיה".[2]
על שמו הסימן הקרוי אוושת קריוויה-באומגרטן (אנ') (יתר לחץ דם מתמשך וחסימה של וריד שער הכבד) ומחלת קריוויה-באומגרטן (אנ') (שחמת הכבד ללא מיימת), מחלה הקרויה במשותף עם הפתולוג הגרמני פאול קלמנס פון באומגרטן (אנ') (1848–1928). שמו של קריוויה קשור גם לכמה חלקים של האנטומיה; עם זאת, מונחים אלה הוחלפו במידה רבה על ידי המינוח האנטומי המודרני:
- הגומץ של קריוויה: גומץ של עצם היתד.
- החיתולית של קריוויה: חיתולית שטחית של חיץ הנקביים.
- המפרק של קריוויה: המפרק שבין האטלס לחולית הציר.
- מקלעת קריוויה: מקלעת עצבי השדרה הצוואריים האחורית, מקלעת הנוצרת על ידי הסעיף האחורי (dorsal ramus) של שלושת עצבי השדרה הראשונים.[3]
כתבים נבחרים
- "Anatomie descriptive"("אנטומיה תיאורית") (1836–1834)
- "Anatomie pathologique du corps humain" ("אנטומיה פתולוגית של גוף האדם") (1842–1829), עם למעלה מ-200 תחריטי נחושת מאוירים על ידי אנטואן שזאל (Antoine Chazal) (1793–1854).
- "Vie de Dupuytren" ("חיי דופיטרן", 1840), ספר שהיה מצבת זיכרון למנטור שלו.
- "Traité d'anatomie pathologique génerale" ("מסה על אנטומיה פתולוגית כללית") (1849–1864)
- "Anatomie du système nerveux de l'homme" ("אנטומיה של מערכת העצבים של האדם") (1845)
- "Traité d'anatomie descriptive" ("מסה על אנטומיה תיאורית") (1851)
קישורים חיצוניים
- ז'אן קריוויה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ז'אן קריוויה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ McAlpine's Multiple Sclerosis: Texte Imprimé By Douglas MacAlpine
- ^ The Aetiology of Deep Venous Thrombosis by P. Colm Malone, Paul S. Agutter
- ^ Basic Human Anatomy - O'Rahilly, Müller, Carpenter & Swenson Glossary of eponyms (אורכב 12.06.2018 בארכיון Wayback Machine) Cruveilhier's plexus
ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהערך Cruveilhier, Jean מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל
37990990ז'אן קריוויה