גיום דופיטרן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. ברון גיום דיפיטרןצרפתית:baron Guillaume Dupuytren, ‏ 6 באוקטובר פייר-בופייר, אוט ויין 1777 - 8 בפברואר 1835 פריז) היה אנטומיסט וכירורג צבאי צרפתי. שמו הונצח בשמן של כמה תופעות פתולוגיות, ביניהן כוויצת כף היד על שם דופיטרן, אותה תיאר בשנת 1831 וסוג של שבר של הקרסול. שימש ככירורג אישי של המלכים לואי השמונה עשר, שארל העשירי ולואי פיליפ.

ביוגרפיה

ילדות וצעירות

הכפר פייר בופייר:הכנסייה
החצר של מכללת לה מארש בפריז, שבלמד דופיטרן חלק משנות התיכון
מנהלת אוניברסיטת לימוז' עם הקפלה של בית הספר לרפואה הישן, שבו למד דופיטרן בתחילת דרכו המקצועית בגיל 16

גיום דופיטרן נולד בשנת 1777 בכפר פייר בופייר במחוז ויין עילית, בחבל לימוזן של פעם, כ-20 ק"מ דרומית מן העיר לימוז', בדרך לטולוז. הוא גדל במשפחתו של עורך דין דל אמצעים בשם ז'אן-בטיסט דופיטרן, שעבד בעיר בורדו, ושל אשתו, מרי-מדלן לבית פור. כמה מאבותיו היו כירורגים ביישוב הולדתו. ילדותו של דופיטרן לא הייתה קלה. בגיל שלוש, יש אומרים, אף נחטף על ידי אשה אלמונית, שנמלטה איתו בעגלת הדואר.[1] אביו דהר אחריה והצליח להחזירו הביתה. דופיטרן למד תחילה במכללה (קולז') בעיירה מניאק-לאוואל. בשנת 1789, בגיל 12, בנדיבותו של קצין פרשים, מכר של המשפחה, המשיך את לימודיו במכללת "קולז' דה לה מארש" ברחוב סנט ז'נבייב בפריז. בעקבות סגירת המכללה בשנת 1793 ידי המהפכנים, מושפע מהרוח הזמן ומהקריאות "המולדת בסכנה!", ביקש להתגייס לצבא. אולם אביו עמד על כך שילמד מקצוע חופשי כמוהו וכמו הסב שהיה כירורג ורשם אותו כסטאז'ר בבית הספר לרפואה וכירורגיה שליד בית החולים סנט אלקסיס בלימוז'. הוא לא נשאר שם הרבה זמן ובגיל 16 נסע לפריז כדי להמשיך לימודיו באוניברסיטה. התחנך בבתי החולים שאריטה וסלפטרייר ועל ספסלי ה"אקול דה סאנטה",[2] בעת לימודיו חי דופיטרן חיי עוני, האגדה מספרת שבהיעדר נרות לתאורה בחדרו, נעזר בהדלקת פיסות שומן שהיה מוציא מהגופות שניתח.[3]. ב"שאריטה" היה דופיטרן תלמידו של אלקסיס בואייה (1833-1757), כירורג שמוצאו היה גם כן בחבל לימוזן, בעיירה איזרש. מורה אחר שכיהן כמנהל בית הספר לרפואה, היה באותן השנים מישל-אוגיסטן טורה (1810-1749) שפעל ב"אוטל דה דייה" . באותה תקופה בתי הספר לרפואה הישנים נסגרו על ידי המהפכנים שראו בהם דוגמה של ניוון המדע תחת "המשטר הישן" המלוכני. במקומם עודדו נציגי המהפכה את ענף הכירורגיה שתפס תאוצה והגיע באותם הימים להישגים מרשימים יותר מאשר הרפואה הפנימית.[4] בגיל 18 התמנה דופיטרן לעוזר נתיחות אנטומיה (prosector) ב"אקול דה סאנטה", תפקיד שלא סיפק לו אמצעי פרנסה סבירים. אולם דופיטרן מצא עיניין רב בידע שרכש באנטומיה, בפיזיולוגיה ובכימיה. ב"סלפטרייר" הפקיד עליו ז'אן-ניקולא קורוויזאר את האחראיות על הנתיחות. כשרצו לגייסו לצבא, קיבל דופיטרן פטור לפי בקשה מפורשת של בית הספר לרפואה בגלל תפקידו החיוני.

בשנת 1797 סיים את לימודיו באוניברסיטה ונעשה מעורה בקהילת הרופאים בפריז. בגיל 24 עלה למעמד מדריך בלימודי אנטומיה וכתב מונוגרפיה על האנטומיה הפתולוגית על בסיס ניסיונו בנתיחות.

הקריירה האקדמית והמקצועית

דופיטרן לימד שיעורי פתולוגיה, כשלצידו עבד כעוזר הוראה רנה לאאנק. שניהם הקימו ביחד את החברה לאנטומיה, אולם היחסים ביניהם הפכו במהרה לעכורים. נסיבות פוליטיות הביאו לדחיית טקס קבלת התואר דוקטור לרפואה לשנת 1803. כותרת עבודת הדוקטורט של דופיטרן הייתה "הצעות בכמה נושאים באנטומיה, פיזיולוגיה ואנטומיה פתולוגית". אחרי כן המשיך דופיטרן ללמד אנטומיה ובגיל 25, זכה במכרז עבור משרת כירורג בבית החולים אוטל-דייה בפריז. ב-1808 התמנה לסגנו של הכירורג הראשי פלטאן בבית חולים זה. פלטאן, נציג של האסכולה הישנה, אטם אוזנו לרעיונות החדשניים שהעלה דופיטרן. המנטור של דופיטרן בעבר, גספאר-לוראן בל, הפך בינתיים, החל מ-1804 לכירורג האישי של הקיסר נפוליאון וליווה את הצבא במסעותיו. דופיטרן הסתכסך לבסוף עם בל, סירב להתחתן עם בתו ונשא לאישה כעבור 3 חדשים את העלמה לאמבר דה סנט אוליב.

בשנת 1812 הגיע דופיטרן לתפקיד המיוחל של פרופסור לרפואה ניתוחית (כירורגיה) במקום רפאל ביינווני סבטייה, וב-9 בספטמבר 1815 התמנה לכירורג ראשי של בית החולים אוטל דייה, תפקיד שבו כיהן למעלה מעשרים שנה. בתקופתו לבית החולים "אוטל דייה" היה מעמד מוביל בין בתי החולים באירופה.

בשנת 1816 הוענק לו תואר האצולה "ברון". דופיטרן היה כירורג החצר המלכותית תחת שלטון המלכים שארל העשירי ולואי פיליפ. בשנת 1825 נבחר כחבר באקדמיה למדעים במסגרת המכון של צרפת. בשנת 1833 לקה דופיטרן באירוע מוחי ונותר עם נכות. בשנת 1834 הרשה לעצמו לקחת חופשה מבית החולים, אחרי עבודה בלתי פוסקת וביקר באיטליה. בשובו חידש את פעילותו כרופא, אך מצב בריאותו הידרדר. הוא נפטר בפריז כעבור שנתיים, בגיל 58, כתוצאה מאבסצס באדר. לפני מותו סירב לניתוח. דופיטרן הובא לקבורה בבית הקברות פר לשז בגוש 38.

מורשתו המקצועית

דופיטרן שילב בפעילותו הענפה ביקורים במחלקה בוקר וערב, ניתוחים רבים, הוראה לסטודנטים ומעקב רפואי של מטופלים רבים בקליניקה הפרטית שלו. תואר כמורה מזהיר, מאבחן מבריק וכירורג בחסד. היה תובעני מאוד ובקורתי כלפי תלמידיו ועמיתיו. עורר בקורות רבות, ויש שכינו אותו בכינויים לא מחמיאים. כך ז'אק ליפרנק קרא לו "השודד מאוטל דייה" ופייר-פרנסואה פרסי טען שהיה "ראשון בין כירורגים ואחרון בין בני אדם". הכירורג ז'וף-פרנסואה מלגן העיר על דופיטרן:"אי אפשר לבקש את התהילה כשאתה רודף רק את הפרסום".[5]

דופיטרן טיפל במגוון רחב של מקרים - מנפגעי חבלות ועד למחלות מערכת העיכול ומחלות גינקולוגיות. הוא ביצע ושכלל כמעט את כל הניתוחים שהיו ידועים בתקופתו, המציא גם שיטות ניתוח חדשות, ביניהן צילוק המעי באמצעות בקעים חנוקים. בשנת 1812 ביצע כריתה של חלק מהלסת התחתונה במקרה של סרטן של החניכיים.[6].המטופל שרד 21 שנה אחרי הניתוח. [7]. דופיטרן פיתח טכניקה כירורגית לטיפול בסרטן צוואר הרחם. חבים לו גם סיווג חדש של הכוויות ותיאור ברור של הפתולוגיה של הנקע המולד של מפרק הירך.(1826) הוא היה בין הראשונים שביצע בהצלחה ניקוז של אבסצס מוחי באמצעות טרפנציה והשתמש בשיטתו זו גם בטיפול בפרכוסים אפילפטיים. הוא נודע גם כמי שטיפל בנפוליאון ב טחורים. ספרו החשוב ביותר היה "ספר הלימוד המקיף על הסטומה הרפואית" שבו יישם את העקרונות שנוסחו על ידי ג'ון האנטר. דופיטרן כתב בתחומו מאמרים ללקסיקון לרפואה ופרסם מאמרים מדעיים על ניתוחי סטומה רפואית במעיים (1828), ליגטורות של העורק התת-בריחי (1819) [8], על שבר עצם הפיבולה, על טיפול במפרצת עורקית על ידי לחץ[9], טיפול כירורגי בפיתול הצוואר (1822) באמצעות חתך בגיד השריר הסובב ראש הקצר (sterno-mastoid tenotomy).[10] , הוא תיאר ראשון את כוויצת היד הנושאת את שמו וביצע בשנת 1831 ניתוח ראשון של הפרעה זו. פרסם על כך מאמר בעיתון הרפואי "לאנסט" בשנת 1834. ספרו החשוב ביותר היה "ספר הלימוד המקיף על הסטומה הרפואית" שבו יישם את העקרונות שנוסחו על ידי ג'ון האנטר.

מעבודתו צבר דופיטרן רכוש ניכר, ששוויו הוערך ב-1830 ל-3 מיליון פרנק. שליש מזה הוא תרם למלך שארל העשירי שהוגלה. סכום בשווי 200,000 פרנק תרם לפקולטה לרפואה והוא שימש להקמת קתדרה לאנטומיה פתולוגית ולייסוד מוזיאון אנטומי על שמו בידי מתייה אורפילה. כמו כן הקים קרן לסיוע לרופאים במצוקה.

מונחים רפואיים הנושאים את שמו

  • מורסת דופיטרן -מורסה של האגן הקטן, על הקיר הצדדי, בגומץ הכסל הימני (fossa iliaca dextra), עם עירוב של הרצועה הרחבה של הרחם ורצועת המפשעה והמתפתח כסיבוך של פרמטריטיס
  • "פלגמון דופיטרן" ("מחלת דופיטרן") (1833) - פלגמון נרחב בחלק הקדמי של הצוואר. המונח אינו שוב בשימוש בימינו.
  • כוויצת דופיטרן - כוויצת כף היד. -דלקת של אלל כף היד עם כוויצת הגידים הכופפים של האצבעות, בעיקר האצבעות IV ו-V. עם זאת יש לציין שהמחלה מוזכרת לראשונה על ידי הרופא השווייצרי מבזל פליקס פלאטר (1614-1536). הכוויצה נגרמת על ידי הפרעה המתאפיינת בהתרבות סיבית שפירה ומתקדמת. פרט לכוויצה עצמה ניתן למצוא קשריות רגישות בכף היד ולידם "מיתרים" משישים. עקב צורתה, "היד ע"ש דופיטרן" מכונה גם "יד של ברכה אפיפיורית"
  • השבר ע"ש דופיטרן - שבר דו-מלאולרי של הרגל או שבר הצדדת הקרסול. ההגדרה ידעה שינויים אצל מחברים שונים.

בדרך כלל מדובר בשבר במלאולה הפנימית בבסיס שלה, וכן במלאולה החיצונית, כ-5-6 ס"ם מעל השוליים התחתונים שלה, שבו התנגודת היא הקטנה ביותר.

פרסים ואותות הוקרה

  • 1816 - המלך לואי השמונה עשר העניק לו את התואר ברון.
  • אות לגיון הכבוד של צרפת בדרגת קצין
  • חבר באקדמיה הלאומית לרפואה וחבר ה"אינסטיטוט" (המכון של צרפת)

הנצחה

  • מוזיאון לאנטומיה על שם דופיטרן
  • 1851 - רחוב ברובע 6 בפריז קיבל את שמו
  • 1896 - פסלו עשוי ברונזה הועלה בעיירת הולדתו, מול המלון "אוטל דה טרואז' אנז'" (שלושל המלאכים) שאיכסן בזמנו את משרדי הדואר המקומי. בשנת 1942 תחת הכיבוש הנאצי הפסל נגנב. בשנת 1977 הוקם במקום פסל חדש.
  • בית החולים האוניברסיטאי של לומוז' (סנט אלקסיס לשעבר) קיבל את שמו של דופיטרן - C.H.U. Dupuytren)

ספרים ופרסומים אחרים

חלק גדול מתרומותיו לכירורגיה ולרפואה ומהרצאותיו ושיעוריו פורסמו על ידי תלמידיו.

"הצעות בכמה נושאים של אנטומיה, פיזיולוגיה ואנטומיה פתולוגית"

  • Note de quelques travaux exécutés par M. le baron Dupuytren, Impr. Rignoux (Paris),הטקסט המלא.

"תזכיר על כמה מחקרים של האדון ברון דה דופיטרן" (בצרפתית)

  • Abcés developpé dans le petit bassin (אבסצס שהתפתח האגן הקטן)

Revue médicale française et étrangère, Paris, 1829; 1: 367—368

  • De la rétraction des doigts par suite d’une affection de l’aponévrose palmaire, opération chirurgicale qui convient dans ce cas.

Journal universel et hebdomadaire de médecine et de chirurgie pratiques et des institutions médicales, Paris, 1831, 2nd series; 5: 352—365

  • 1834-1832 Leçons orales de clinique chirurgicale-שיעורים לכירורגיה קלינית - ב 4 כרכים

כללו דו"חות שהקיפו את כל יום העבודה של המנתח - לרבות תאורי המקרים, עם אנמנזה, נתונים אנטומיים-פתולוגיים, אבחנה מבדלת, הטיפול ,המהלך אחרי הניתוח ובמקרים של מוות - ממצאי הנתיחה שלאחר המוות.

(הסטומה הרפואית - שיטה חדשה לטיפול ב"שיעורים לקליניקה כירורגית בבית החולים "אוטל דייה" בפריז)

  • Mémoire sur une manière nouvelle de pratiquer l'opération de la pierre, J.-B. Baillière (Paris), 1836, הטקסט המלא.

(תזכיר על שיטה חדשה לניתוח האבנים בדרכי השתן) (בצרפתית)

(על החבלות והמחלות של העצמות) (באנגלית)

(הפרעות של מערכת כלי הדם, מחלות החלחולת ובעיות כירורגיות אחרות) (באנגלית)

מקורות

  • Paul Wylock The Life and Times of Guillaume Dupuytren, 1777-1835, Brussles University Press

לקריאה נוספת

  • 1841 Jean Cruveilhier Vie de Dupuytren,. Bechet Jeune et Labé, Paris
  • Léon Delhoume, Dupuytren, dans Bulletin de la société archéologique et historique du Limousin, t. 76, 1935-1936, p. 1-454.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיום דופיטרן בוויקישיתוף

Figures de la Haute-Vienne au temps de Napoléon, Limoges, Conseil général de la Haute-Vienne - Archives départementales, 2004). (דמויות של מחוז הוט-וייאן בתקופת נפוליאון)

הערות שוליים

  1. ^ J.Fresquet
  2. ^ פקולטה לרפואה, המשתייכת בימינו לאוניברסיטת דקארט בפריז
  3. ^ קורות חיי דופיטרן ב"ביוגרפיות של רופאים" שבאתר הצרפתי medarus
  4. ^ José Fresquet 2006
  5. ^ ביוגרפיות באתר biusante של אוניברסיטת דקארט בפריז
  6. ^ .David L.Rogers Extract of the report of a Committee upon the Subject of Osteo-Sarcoma of the Lower Jaw - The American Journal of the Medical Sciences vol 5-6 p.566
  7. ^ Samuel Cooper A Dictionary of Practical Surgery ed. 7, Harper & brothers,New York 1845 ע' 53
  8. ^ Alfred Velpeau New Elements of Operative Surgery, Duff Green, Washington 1835 p.113
  9. ^ Anéurisme à l’artère poplitée par la compression. Bull. Fac. Méd. Paris, 6, 242, 1818
  10. ^ Ashwani Rajput, Michael Gauderer in Karen Karmel-Ross (ed)Torticollis:Differential Diagnosis Assessment and Treatment, Surgical Management and Bracing Haworth PressLondon, New York 1997 p.70
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0