ז'אן-פייר אבל-רמיזא
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. ז'אן-פייר אבל-רמיזא (או רמוזא) (בצרפתית: Jean-Pierre Abel-Rémusat; 5 בספטמבר 1788 פריז - 3 ביוני 1832 פריז) היה מזרחן וספרן צרפתי, ממייסדי חקר הציוויליזציה הסינית בעולם המערבי המודרני. התעניין גם בתרבות היפנית. אבל-רמיזא כיהן כפרופסור הראשון לסינית בקולז' דה פראנס. היה רופא בהכשרתו ובתחום הבלשנות והתרבות הסינית היה אוטודידקט.
ביוגרפיה
רמיזא נולד בפריז בשנת 1788. למד רפואה ובשנת 1813 סיים את הדוקטורט לרפואה. תוך כדי לימודי הרפואה גילה רמיזא באוסף אב המנזר טרסאן ספר לימוד סיני לצמחים ורותק על ידי הקריאה בו. החליט ללמוד לבד סינית מהמילון המסורתי הסיני "ג'נגדזיטונג" מן המאה ה-17 והקדיש לכך לחמש שנים רצופות עד שנת 1811. באותה שנה היה כבר מסוגל לכתוב מסה על השפה והספרות הסינית - Essai sur la langue et la littérature chinoise. כמו כן חיבר מאמר על השפות הזרות בקרב הסינים שעורר את תשומת לבו של הבלשן והמזרחן סילבסטר דה סאסי שפרש עליו את חסותו. ב-1813 פרסם רמיזא מסה בלטינית על סימני הכתב הסיני ועל הסינית הקלאסית - Utrum Lingua Sinica sit vere monosyllabica? Disputatio philologica, in qua de Grammatica Sinica obiter agiture"
פרסומיו הראשונים של רמיזא זיכו אותו בהערכה רבה בקהילה האקדמית בפריז. ב-25 בנובמבר 1814 נוצרה עבורו קתדרה מיוחדת לסינית בקולז' דה פראנס. תאריך זה, או לחליפין יום הרצאתו הראשונה של רמיזא במסגרת הקורס לסינית נחשבים ליום הולדת מדע הסינולוגיה האקדמי. בשיעוריו התמקד רמיזא בדקדוק ובחקר טקסטים קלאסיים כמו "שאנגשו" - הקלאסיקה של המסמכים, שירי דאו דה ג'ינג המיוחסים ללאו דזה האסטלה הנסטורית "שיאן" והמהדורות הסיניות והמנצ'וריות של הסיפורים על חיי קונפוציוס שיעוריו פורסמו בשנת 1822 בספר לפי דגם ספר הדקדוק הוותיק של ז'וזף דה פרמאר, כשכותרתו הייתה "יסודות הדקדוק הסיני או העקרונות הכלליים של קו-וון או הסגנון העתיק, ושל גואן-הואה או השפה השגורה באימפריה הסינית". (Élémens de la grammaire chinoise, ou Principes généraux du Kou-wen ou style antique, et du Kouan-hou, c'est-à-dire, de la language commune généralement usitée dans l'empire chinois ) ספר זה היווה חיבור מדעי ראשון על השפה הסינית באירופה. מאוחר יותר העריך אותו אנרי מספרו בתור הספר הראשון שבו הוצג הדקדוק באופן מבודד על מנת לתת תמונה נאמנה לרוחה של השפה הסינית, ולא רק כתרגיל תרגום שבו היו מודגשים יתר על מידה הדפוסים הדקדוקיים של השפות האירופיות.
בשנת 1818 הפך רמיזא לעורך ה-Journal des savants ("עיתון המדענים") וב-1822 ייסד את החברה לחקר אסיה (Société asiatique) בפריז והיה למנהלה הראשון.
ב-1826 פרסם רמיזא את תרגומו את הרומן הסיני "שתי הדודניות" (יו ג'יאו לי) אחד הרומנים הסינים הראשונים שהגיעו לאירופה ושנקרא בסקרנות על ידי אנשי רוח רבים, כמו גתה שמאז שאף לקרוא כל יצירה סינית שתורגמה, תומאס קרלייל, סטנדל, ראלף וולדו אמרסון ואחרים.
בסביבות שנת 1830 נתבקש רמיזא לערוך רשימת כל אוסף הסיני שבספרייה המלכותית הצרפתית. באותה תקופה הגיע להחלטה לתרגם קטעים ביביליוגרפיים של ספר התיעוד הסיני "ונשיאן טונגקאו " מן המאה ה-14 על מנת לעזור למלומדים האירופים במחקר התרבות הסינית. ב-1832 השלים את הכרך הראשו אולם בימי מגפת הכולרה חלה במחלה זו ונפטר לפני הבאת הספר לדפוס. אבל-רמיזא הובא לקבורה יחד עם אשתו, ז'ני לקאמי, בת של ראש העיר לשעבר של פריז, ז'אן לקאמי, באתר קבורה על יד כנסיית סן פארז'ו ביישוב סן פארז'ו-פונטיירי במחוז סן-א-מארן. .
מחקרים בתחום הסינולוגיה
אבל-רמיזא סבר שבסינית היחסים הדקדוקיים מתרגמים למיקום המלים במשפט ולא היסס לטעון שקיימת הטיה סינית. בהתכבותו עם וילהלם פון הומבולדט הסביר אבל-רמיזא שהסינית אינה מביעה אלא את היחסים ההכרחיים באופן מוחלט להבנה. לדעתו השכל של הבן השיח הוא זה שמכניס את היחסים שהשפה לבדה אינה מבטאת. הומבולדט קיבל לבסוף את הדעה הזאת.
בתחום חקר יפן
אבל-רמיזא התעניין גם ביפן ובשפה היפנית. בשנת 1820 ערך אחרי מות המחבר את ספרו של היפנולוג ההולנדי איזאק טיצינג על היסטורייה של יפן "תזכירים וקוריוזים על השושלת השלטת של הג'וגון".
חייו הפרטיים
לאבל-רמיזא לא היו ילדים. אחרי מותו, אלמנתו 'ז'ני התחתנה עם פיליפ, ברון אלה (Hallez), גנרל במשמר הלאומי של פריז ונציג בפרלמנט
פרסים ואותות הוקרה
- 1815 - חבר האקדמיה לכתבים ולספרות
- 1822 מייסד ומזכיר של החברה לחקר אסיה
- דצמבר 1826 - חבר לשם כבוד של האקדמיה הרוסית למעים
1
פרסומים
- Essai sur la langue et la littérature chinoises, 1811. (מסה על השפה והספרות הסינית)
- Dissertatio de glossosemeiotice sive de signis morborum quae e lingua sumuntur, praesertim apud sinenses. 1813, Thèse, Paris. (online)
(תזה על הסמיולוגיה של הלשון או על סימני המחלות המתקבלים מהלשון, בייחוד לפי הסינים)
- Description du royaume de Cambodge par un voyageur chinois qui a visité cette contrée à la fin du s.XIII, précédée d'une notice chronologique sur ce même pays, extraite des annales de la Chine, Imprimerie de J. Smith, 1819
(תיאור ממלכת קמבודיה על ידי נוסע סיני שביקר בארץ זו בסוף המאה ה-13, עם רשימה כרונולוגית על הארץ הזאת, שאובה משנתוני סין)
- Note sur quelques épithètes descriptives du Bouddha, Journal des savants, 1819, p. 625.
(רשימה על שמות תואר תיאוריים של בודהה )
- Histoire de la ville de Khotan, tirée des annales de la Chine et traduite du chinois suivie de Recherches sur la substance minérale appelée par les Chinois pierre de iu, et sur le jaspe des anciens, 1820,, édition Impr. de Doublet
(ההיסטוריה של העיר חוטן, השאובה משנתוני סין ושתורגמה מסינית, ולאחריה מחקרים על החומר המינרלי הנקרא על ידי הסינים "בן יו" ועל הישפה של הקדומים)
- Recherche sur les langues tartares, ou mémoires sur différens points de la grammaire et de la littérature des mandchous, des mongols, des ouigours et des tibetains Imprimerie royale, Paris 1820
- באתר גאליקה
(מחקר על השפות הטטריות או תזכירים על נקודות שונות בדקדוק ובספרות של מנצ'ורים, המונגולים, האויגורים והטיבטים
- Sur la succession des 33 premiers patriarches de la religion de Bouddha, Journal des savants, 1821 p.4, על רצף 33 האבות של הדת של בודהה
- Les Éléments de la grammaire chinoise, 1822
(יסודות הדקדוק הסיני)
- Mémoire sur la vie et les opinions de Lao-Tseu, philosophe Chinois du s-VI avant notre ère, in Mémoires de l’Académie Royale des Inscriptions et Belles-Lettres, vol.VII, 1824
(תזכיר על חייו ודעותיו של לאו דזה, פילוסוף סיני מהמאה ה-7 לפנה"ס)
- Aperçu d'un Mémoire sur l'origine de la Hiérarchie Lamaique. Journal asiatique, vol. IV, 1824, p.257 .
(תצוגה מקדימה של תזכיר לגבי מקור ההייררכיה הלאמאית)
- Mélanges Asiatiques, ou Choix de morceaux de critique, et de mémoires relatifs aux religions, aux. sciences, à l'histoire, et à la géographie des nations orientales, vol. I. et II, Paris, 1825.
(סוגיות אסיאתיות שונות או מבחר קטעי בקורת ותזכירים לגבי הדתות, המדעים, ההיסטוריה, והגאוגרפיה של אומות המזרח - כרך א ו-ב)
- |Iu-Kiao-Li (Les Deux Cousines), Paris, Moutardier, 1826. online (Les Classiques des sciences sociales)
תרגום של הרומן "יו ג'יאו לי" - שתי הדודניות, רומן סיני
- Nouveaux Mélanges Asiatiques, on Recueil de morceaux, &c., vol. I. et II, 1829. online, Les Classiques des sciences sociales : Vol.I
(עוד סוגיות אסיאתיות שונות ב"קובץ קטעים" כרכים א וב)
- Observations sur trois Mémoires de De Guignes, insérés dans le tome XI de la collection de l'Académie des inscriptions et belles-lettres, et relatifs à la religion samanéenne. Nouveau journal asiatique, { 2e série, vol. VII, 1831, p. 265, 269, 301.
(הערות על שלושה תזכירים של דה גין, הכלולות בכרך י"א של אוסף האקדמיה לכתבים ולספרות, והמתייחסים לדת השאמאנית)
- Observations sur Histoire des Mongols orientaux, de Ssanang-Ssetsen, Paris, 1832.
(הערות על "תולדות המונגולים המזרחיים" מאת סאגאן סצן)
- Foé Koué Ki, ou Relations des royaumes bouddhiques : voyage dans la Tartarie, dans l'Afghanistan et dans l'Inde, exécuté, à la fin du s- IV, par Chy Fa Hian, traduit du chinois et commenté par Abel Rémusat.Ouvrage Posthume. Revu, complété et augmenté d'éclaircissements nouveaux par MM.Julius Klaproth, de Landresse, Imprimerie Royale, Paris, 1836. (佛國記).
("פו גוו ג'י" או "דיווח על הממלכות הבודהיסטיות":מסע לטרטריה, לאפגניסטן ובהודו, שנערך בסוף המאה הרביעית על ידי שי פה ֹשֹיין, בתרגום מסינית והערות על ידי אבל רמיזא. עבודה שפורסמה אחרי מותו. ,רוויזיה, השלמה והרחבה בהארות חדשות על ידי האדונים יוליוס קלפרוט ודה לאנדרס)
- Mémoires sur un voyage dans l'Asie Centrale, dans le pays des Afghans, et des Beloutches, et dans l'Inde, exécuté à la fin du IVe Síècle de notre ère par plusieurs Samanéens de Chine, Mémoires de l'Institut royal de France, Académie des inscriptions, 1838, p. 343 .
(תזכירים על מסע באסיה המרכזית, בארץ האפגנים והבלוצ'ים ובהודו, שנערך בסוף המאה הרביעית של הספירה על ידי כמה שאמאנים מסין)
- Mélanges posthumes d'histoire et de littérature orientales, Paris, 1843.
(סוגיות שונות בהיסטוריה והספרות המזרחית שפורסמו אחרי מות המחבר)
- Correspondance avec Wilhelm von Humboldt
התכתבות עם וילהלם פון הומבולדט)
- Lettres édifiantes et curieuses sur la langue chinoise (1821-1831). Nouvelle édition par Jean Rousseau et Denis Thouard, Septentrion, 1999.
- עריכה של ספרו של Isaac Titsingh המנוח
(מכתבים מאלפים ומסקרנים על השפה הסינית" (1831-1821) - מהדורה חדשה מאת ז'אן רוסו ודני טואר.
- Mémoires et Anecdotes sur la Dynastie régnante des Djogouns, Souverains du Japon, avec la description des fêtes et cérémonies observées aux différentes époques de l'année à la Cour de ces Princes, et un appendice contenant des détails sur la poésie des Japonais, leur manière de diviser l'année, etc. ; Ouvrage orné de Planches gravées et coloriées, tiré des Originaux Japonais par M. Isaac Titsingh; publié avec des Notes et Eclaircissemens Par M. Abel Rémusat, Nepveu, Paris, 1820.
(תזכירים וקוריוזים על השושלת השולטת של הג'וגונים, השליטים של יפן, עם תיאור החגים והטקסים שנצפו בעונות שונות שלהשנה בחצרם של נסיכים אלה, ונספח הכולל פרטים על שירת היפנים, שיטתם לחלק את השנה, וכו', הספר מלווה בלוחות חרוטים וצבועים, שנלקחו מהמקורות היפנים על ידי מר איסאק טיצינג ושפורסמו עם הערות וביאורים מאת מר אבל רמיזא
- כתבי יד
- Table alphabétique de l'encyclopédie japonaise online Gallica
טבלה אלפביתית של האנציקלופדיה היפנית
- Table alphabétique du Thsing-wen-kien online, Gallica
טבלה אלפביתית של צינג -ון-קיין
קישורים חיצוניים
32466631ז'אן-פייר אבל-רמיזא