וילהלם פון תומה
 | |
| גנרל וילהלם פון תומה | |
| לידה |
11 בספטמבר 1891 דכאו, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
30 באפריל 1948 (בגיל 56) דכאו, גרמניה המערבית  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1912–1942 (כ־30 שנה) |
| דרגה |
 גנרל חיל השריון (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-6 מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-17 מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-20 מפקד קורפוס אפריקה מפקד ארמיית הפאנצר הגרמנית-איטלקית | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
גנרל וילהלם פון תומה (בגרמנית Wilhelm von Thoma; 11 בספטמבר 1891 - 30 באפריל 1948) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
פון תומה נולד ב-11 בספטמבר 1891 בדכאו, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1912 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים הבווארי ה-3 (הנסיך קרל מבוואריה), ולחם בשורותיו במלחמת העולם הראשונה. ב-2 באוגוסט 1914 הועלה לדרגת לוטננט, ובסוף 1914 נפצע במהלך הקרבות. ב-28 בספטמבר 1914 מונה למפקד פלוגה 3 ברגימנט, וב-2 באוקטובר 1914 נפצע שוב. ב-24 בינואר 1915 מונה לשליש הרגימנט, וב-12 באוקטובר 1915 נפצע שוב. ב-14 בדצמבר 1917 הועלה לדרגת אובר לוטננט, ובתחילת מאי 1918 מונה למפקד פלוגת המקלעים ברגימנט. ב-14 במאי 1918 מונה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט, וביולי 1918 נפל בשבי הצרפתי. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, צלב האבירים של המסדר הצבאי של מקס יוזף, אות הפציעה בכסף, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה נשאר פון תומה ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-15 במאי 1921 מונה פון תומה למפקד פלוגה 6 ברגימנט הרגלים ה-19, וב-1 ביולי 1922 מונה לשליש הגדוד בגדוד הממונע ה-7 (הבווארי), עמו השתתף בדיכוי הפוטש במרתף הבירה של היטלר. ב-27 בנובמבר 1923 מונה לתפקיד פיקודי בפלוגה 2 בגדוד הממונע ה-7 (הבווארי), ובמהלך עשר השנים הבאות, השתתף בקורסי הכשרה רבים על מלחמה ממוכנת. בשנת 1924 השתתף בקורס להובלת כלי רכב משוריינים, ומונה למפקד מחלקת אופנועים בתרגיל של רגימנט הפרשים ה-18. ב-1 בפברואר 1925 הועלה לדרגת האופטמן, וב-1 באפריל 1925 מונה למפקד פלוגה 2 בגדוד הממונע ה-7 (הבווארי). באוקטובר 1929 הועבר לקבוצת הפיקוד ה-2, ולאחר מכן הועבר לגדוד הממונע ה-3 (הפרוסי). ב-1 בפברואר 1931 מונה לקצין המטה לתחבורה של הדיוויזיה ה-7 של הרייכסווהר (הבווארית). מה-6 עד ה-31 באוקטובר 1931 השתתף פון תומה בקורס להכשרת מומחי נהיגה ברכב צבאי, ובנובמבר 1931 השתתף בבחינה של מנוע מתוצרת קרופ בעל 100 כוח סוס בדיימלר-בנץ בברלין. ב-1 באפריל 1934 הועלה לדרגת מיור, וב-1 באוגוסט 1934 הועבר פון תומה לפיקוד היחידה הממונעת אורדרוף, ב-15 באוקטובר 1935 מונה למפקד הגדוד ה-2 ברגימנט הפאנצר ה-4, וב-1 באוגוסט 1936 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט.
מלחמת האזרחים בספרד
ב-23 בספטמבר 1936 מונה פון תומה למפקד כוח השריון בחיל המשלוח בספרד, שנשלח לסייע ללאומנים במלחמת האזרחים בספרד. הצוותים הגרמנים שימשו כיועצים, מדריכים, ומכונאים ולא לקחו חלק פעיל בקרבות. הצבא הגרמני רכש ניסיון רב ערך בלוחמה משוריינת במלחמת האזרחים בספרד, והסיק מספר לקחים מהקרבות: פותחו שיטות לתיאום שיתוף הפעולה בין הטנקים לחיל האויר; שריון הפאנצר סימן 1 היה דק מדי וחימושו דל; ניסיון קרבי גדול יותר נדרש לפני שדיוויזיות הפאנצר יוכנסו לקרב. פון תומה הועלה ב-1 באפריל 1938 הועלה לדרגת אוברסט, ושירת בספרד עד ה-8 ביוני 1939, אז מונה לקצין מטה בברלין, וב-1 באוגוסט 1939 מונה למפקד רגימנט הפאנצר ה-3.
מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ המלחמה היה פון תומה מפקד רגימנט הפאנצר ה-3, ולחם עמו במהלך המערכה בפולין כחלק מחטיבת הפאנצר ה-2 במסגרת דיוויזיית הפאנצר ה-2, וב-5 במרץ 1940 מונה לקצין מטה בOKH. ב-1 באוגוסט 1940 הועלה פון תומה לדרגת גנרל מיור, וביוני 1941 מונה פון תומה למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-6, עימה לחם במהלך מבצע ברברוסה כחלק מהקורפוס הממונע ה-41 במסגרת ארמיית הפאנצר הרביעית. ב-21 ביולי 1941 מונה פון תומה במקביל למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-17, שהייתה חלק מהקורפוס הממונע ה-46 ולאחר מכן חלק מהקורפוס הממונע ה-47 במסגרת ארמיית הפאנצר השנייה, והשתתף עימה בכיתור הגדול בקייב. ב-14 באוקטובר 1941 מונה פון תומה למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-20, ולחם עימה במהלך הקרב על מוסקבה כחלק מהקורפוס הממונע ה-57 במסגרת ארמיית הפאנצר הרביעית ולאחר מכן במסגרת הארמייה הרביעית, וב-31 בדצמבר 1941 קיבל על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. בינואר 1942 הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד הקורפוס ה-9, שהיה חלק מארמיית הפאנצר הרביעית, ובפברואר הועברה תחת פיקוד הקורפוס ה-20, שהיה אף הוא חלק מארמיית הפאנצר הרביעית, ובמרץ הועברה הדיוויזיה יחד עם הקורפוס ה-20 לארמיית הפאנצר השלישית. ב-1 באוגוסט 1942 הועלה פון תומה לדרגת גנרל לוטננט, וב-1 בספטמבר 1942 מונה למפקד קורפוס אפריקה.
ב-23 באוקטובר 1942 פתחו הבריטים במתקפה גדולה על כוחות מדינות הציר, ולמחרת מת מפקד ארמיית הפאנצר הגרמנית-איטלקית גנרל גאורג שטומה מהתקף לב, ופון תומה מונה למפקד הארמייה למשך יומיים עד שארווין רומל חזר מגרמניה ונטל את הפיקוד על הארמייה. ב-1 בנובמבר 1942 הועלה פון תומה לדרגת גנרל חיל השריון, וב-4 בנובמבר נפל בשבי הבריטים במהלך סיור בתל אל-ממפסרה. לאחר נפילתו בשבי סעד ארוחת ערב עם גנרל ברנרד לו מונטגומרי, ולאחר מכן נלקח לסיור בפירמידות במצרים, לאחר שהביע צער על כך שיעזוב את מצרים ללא שיראה אותן. במהלך שהותו בשבי נקטעה אחת מרגליו, ובמקומה צויד פון תומה ברגל תותבת.
לאחר המלחמה
פון תומה שוחרר מהשבי בסוף שנת 1947. לאחר שחרורו התגורר פון תומה בדכאו, וב-15 במרץ 1948 התחתן עם מריה-אליזבת רוזנת פון קילמנזג, אולם ב-30 באפריל 1948 מת בפתאומיות, והוא בן 56 שנים.
קישורים חיצוניים
- וילהלם פון תומה באתר lexikon-der-wehrmacht בגרמנית
