גאורג שטומה
 | |
| לידה |
29 ביולי 1886 הלברשטט, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
24 באוקטובר 1942 (בגיל 56) ליד אל עלמיין, מצרים  |
| השתייכות |
הקיסרות הגרמנית  רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1906–1942 (כ־36 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל השריון |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה הקלה ה-2 מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-7 מפקד קורפוס הפאנצר ה-40 מפקד ארמיית הפאנצר אפריקה | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
גאורג שטומה (בגרמנית - Georg Stumme; 29 ביולי 1886 - 24 באוקטובר 1942) היה גנרל חיל השריון שהתפרסם בעיקר במותו הטראגי בעת שפיקד על ארמיית הפאנצר אפריקה בתחילת קרב אל-עלמיין השלישי.
ביוגרפיה צבאית
שטומה החל את הקריירה הצבאית שלו ב-1906 כצוער בצבא הקיסרות הגרמנית. במלחמת העולם הראשונה נפצע ועבר לשרת במטה הכללי. לאחר המלחמה המשיך לשרת ברייכסוור. בנובמבר 1938 מונה למפקד הדיוויזיה הקלה ה-2 שהייתה ממונעת בכלי רכב משוריינים ומספר טנקי פאנצר.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה פיקד על הדיוויזיה הקלה ה-2 בפלישה לפולין והגיע איתה לאחר מספר קרבות לוורשה. באוקטובר 1939 חזר עם הדיוויזיה הזאת לגרמניה. לאחר התארגנות והצטיידות הפכה הדיוויזיה הקלה ה-2 לדיוויזיית הפאנצר ה-7. ב-5 בפברואר 1940 העביר את הפיקוד על הדיוויזיה לארווין רומל שהצטיין בפיקוד עליה בפלישה לצרפת. ב-19 ביולי 1940 הוענק לו צלב האבירים של צלב הברזל.
שטומה קיבל פיקוד על הקורפוס ה-40 והשתתף במערכה על צרפת, במערכה בבלקנים בכניסה לבולגריה ובפלישה ליוגוסלביה ויוון תחת פיקודו של וילהלם ליסט. מיד לאחר מכן השתתף במבצע ברברוסה תחת פיקודו של פדור פון בוק. הוא הגיע עד פאתי מוסקבה וב-1942 השתתף בפתיחת קרב סטלינגרד, אבל בגלל שהרוסים הצליחו לגנוב מיחידתו תוכניות צבאיות הוא הודח ב-20 ביולי 1942 והועמד לדין בהוראתו של היטלר. שטומה נידון ל-5 שנות מאסר אך פון בוק חנן אותו לאור הצטיינותו בקרבות.
שטומה נותר חסר תעסוקה ואז נקרא להחליף את רומל.
קרב אל-עלמיין השלישי
היטלר ייחס לחזית צפון אפריקה חשיבות משנית. הוא נגרר לאפריקה בעל כרחו כי לא יכול היה להניח להתמוטטות צבא איטליה, שהייתה בעלת בריתו, להפוך להתמוטטות פוליטית. במבצע ברברוסה הוציא הוורמאכט 146 דיוויזיות ובהן כ-3 מיליון חיילים, ובמדבר לא עלה הכוח הגרמני בשיאו על 4 דיוויזיות עם 50,000 חיילים. לאחר הניצחונות וכיבוש טוברוק בקיץ 1942 נעצר רומל לפני אל-עלמיין בגלל התארכות קווי האספקה שלו. לצ'רצ'יל היה חשוב ניצחון בחזית זו כאוויר לנשימה, לאחר שורת כשלונות קשים בטוברוק ובסינגפור שערערו את ביטחון העם הבריטי בצבאו ובו. הוא החליף את מפקד הארמייה השמינית גנרל קלוד אוקינלק בברנרד לו מונטגומרי. ערב פתיחת ההתקפה היה לבריטים יתרון במספר הטנקים, תותחים, מטוסים, לוחמים ועוד. רומל היה מודע לכך, ובנה שורה של כ-450,000 מוקשים נגד אדם וטנקים. הוא היה תשוש וסבל מבעיות רפואיות. דווקא בשעה קריטית זאת אישר לו היטלר חופשת מחלה בגרמניה. למחליפו הזמני מונה שטומה, שלא היה לו כל ניסיון בלוחמה מדברית.
שטומה הגיע למדבר ב-19 בספטמבר 1942. הוא סבל מיתר לחץ דם, ורומל העלה תמיהות בקשר להחלטה לשלוח למדבר אדם חולה. הוא הציג לשטומה את תוכניות ההגנה ובעיות האספקה וביקש ממנו לפעול לתיקון המצב, אבל שטומה לא עשה זאת. רומל עזב ב-24 בספטמבר 1942.
ההתקפה הבריטית החלה ב-23 באוקטובר 1942 בשעה 21.25 בהפגזה מ-750 תותחים שלאחריה החלו חיילי חיל ההנדסה לפלס דרכים בשדות המוקשים. שטומה הופתע מעוצמת ההתקפה. הוא יצא לכיוון מפקדתו, במכונית פתוחה ללא ליווי צבאי וללא מכשיר קשר ביחד עם קצין ההנדסה של הקורפוס, קולונל בוכטינג. הם נתקלו בעמדה של חיילים אוסטרלים, שפתחו באש. בוכטינג נהרג. הנהג, שעמד על טעותו, סובב את ההגה במהירות. שטומה ניסה לקפוץ מהרכב, ונגרר מרחק מה כשמחצית גופו מחוץ לרכב עד שנפל על אדמת המדבר. תחילה לא היה ידוע מה קרה לו ורק אחר כך נמצאה גופתו ללא סימני פגיעה חיצונית, ונקבע שמת בגלל התקף לב. 24 שעות נותרה ארמיית הפנצרים ללא מפקד עד שנתמנה גנרל וילהלם פון תומה. רומל קטע את חופשתו והגיע למפקדתו במדבר ב-25 באוקטובר 1942 בלילה, אבל אז החזית שלו כבר נפרצה.
שטומה נקבר בבית הקברות הצבאי הגרמני בטוברוק.
לקריאה נוספת
- סטיוון באנגיי, אל-עלמיין, תל אביב: הוצאת יבנה, 2005
קישורים חיצוניים
- גאורג שטומה, באתר find a grave
- גאורג שטומה, בבלוג מפקדי הוורמאכט
- גאורג שטומה, באתר weapons and warfare
