וו דזה טיין

וו דזה טיין (בסינית: 武则天‏; 625 - 16 בדצמבר 705) הייתה האישה היחידה בהיסטוריה שנשאה בתואר קיסר סין.

הקיסרית וו דזה טיין שלטה על סין כ-40 שנה. בהתחלה, לא כמעשה חריג בהיסטוריה הסינית, שלטה למעשה בזמן שלטון בעלה ובניה (בשנים 665–690). מאוחר יותר וו דזה טיין שברה את כל התקדימים כאשר נטלה את השלטון באופן רשמי בחודש אוגוסט בשנת 690 לספירה והקימה את שושלת ג'ואו השנייה, שושלת בת שליט אחד, ששלטה עד שנת 705.

תקופת שלטונה זכורה כתקופה של שיגשוג בסין. הקיסרית נחשבה כאישה אכזרית, ולאורך השנים זכתה להשמצות רבות מידי ההיסטוריונים הסינים (שהתקשו לקבל את העובדה שאישה הפכה לקיסרית). בשנת 705 בהשפעת יועציה, היא ויתרה על כיתרה לטובת הקיסר ג'ונְגדְזונְג, אותו הדיחה בשנת 684. פחות משנה אחרי הוויתור על כיתרה, מתה הקיסרית ווּ דְזֶה טְייֵן, בגיל 80.

הקיסרית ווּ דְזֶה טְייֵן, היא אחת משלוש הנשים המשפיעות ביותר בתולדות סין, יחד עם הקיסרית האלמנה צְה-שִׂי (1840-1908), וג'יאנג צ'ינג אשת מאו דזה דונג (1914-1991).

בתקופתה ביקרו אותה ואת מעשיה, אולם היסטוריונים בני המאה ה-20 שחקרו את ההיסטוריה של סין שינו את הערכתם לגביה^{[דרושה הבהרה]}.

וו כאשת הקיסר

בשנת 655 הפכה וו לקיסרית (הרעיה). כקיסרית ביססה את מעמדה כמקבלת ההחלטות החשובות בקיסרות, ולקראת סוף תקופת שלטון הקיסר גָאודְזונְג היא הפכה לשליטה בפועל של הקיסרות.

הדחת הקיסר הרביעי של טאנג: עם מות הקיסר גָאודְזונְג בשנת 683, נטל את כתר הקיסרות בנם של וו ושל הקיסר, לי סיאנ שנטל לעצמו את השם המלכותי ג'ונְגדְזונְג. כאשר הוא החל להמרות את פי אימו, וו בסיוע החצר והגנרלים החליפה אותו בפברואר 684 כקיסר בבנה הצעיר, לי דאן, שהומלך בשם רוזונג כקיסר החמישי בשושלת. רוזונג היה תחת בקרת אימו והיה נטול כוחות משלו.

וו כקיסרית סין

באוגוסט 690, היא נטלה את הכתר, הכריזה על עצמה כקיסרית הראשונה של שושלת ג'ואו השנייה. שם השושלת, ג'ואו השנייה על בסיס המשכיות לשושלת ג'ואו הראשונה ששלטה בסין, אחרי שושלת שאנג.

תקופתה אופיינה בשיגשוג חסר תקדים, סין התפשטה לכל הכיוונים, הסחר עם הודו, פרס, המזרח התיכון, מרכז אסיה, ואירופה הגיעו לשיאים חדשים. הקיסרית ווּ-זי-טיאן, נטתה לכיוון הבודהיזם. הקיסרית וו החליפה את המינויים הפוליטיים בקיסרות שלה, במלומדים ומשכילים שעברו בחינות.

אירוני שהשינוי החיובי שהכניסה לקיסרות, הכנסת פקידים מלומדים, והפחתת המינויים הפוליטיים, פעלו כנגדה. בשנת 705 יועציה אילצו אותה לוותר על כיתרה, והחזירו את שושלת טאנג, והקיסר ג'ונְגדְזונְג לשלטון (לקדנציה שנייה).

טבלת הקיסרים של סין בשנים 626-712

שם הקיסר/קיסרית	שנות השלטון	הערות
טָאידְזונְג	626-649	הקיסר השני של טאנג,ווּ הייתה חברתו
גָאודְזונְג	649-683	הקיסר השלישי של טאנג, ווּ הייתה רעייתו
ג'ונְגדְזונְג	חודשיים ב 683	הקיסר הרביעי של טאנג, הודח על ידי ווּ
זְ'ווֵידְזונְג	683-690	בנו של ג'ונְגדְזונְג, הקיסר החמישי של טאנג, הודח על ידי ווּ
ווּ דְזֶה טְייֵן	690-705
ג'ונְגדְזונְג	705-710	תקופת שלטון שנייה
שָׁאנְג די	710	שלט זמן קצר בשנת 710, הודח ,ונכלא בארמון למניעת מרד
זְ'ווֵידְזונְג	710-712	תקופת שלטון שנייה

הספר "הקיסרית"

על בסיס סיפורה של הקיסרית וו, נכתב הרומן "קיסרית" שנכתב על ידי שאן סה ויצא לאור בעברית בהוצאת כנרת זמורה ביתן.

ג ל ר י ה

• 

  סין בזמן הקיסרית וו-שושלת ג'ואו השנייה

• 

  קבר הקיסרית ובעלה הקיסר

• 

  הקיסר השני של טאנג, וו הייתה כחברתו

• 

  הקיסר השלישי של טאנג בעלה של וו

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וו דזה טיין בוויקישיתוף

• וו דזה טיין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24029386וו דזה טיין