וואך נאכט
הוואָכנאַכט (בתרגום לעברית: ליל שמירה, נקרא גם בשם ליל ברית ומאויית גם וואך נאכט) הוא כינוי ללילה שלפני ברית המילה, שבו נוהגים להתאסף בבית היולדת, לעסוק בתורה ולהתפלל תפילות מיוחדות כדי לשמור על הרך הנולד מפני מזיקים. הלימוד כולל גם קטעים מספר הזוהר העוסקים במשמעותה של ברית המילה. וכן נהוג שאבי התינוק נותר ער (עם ידידיו) ועוסק בלימוד התורה במשך כל הלילה.
מנהג זה מקובל בעיקר בחוגים החסידיים, בעוד בקהילות עדות המזרח ישנו מנהג דומה הנקרא בשם 'ברית יצחק'.
מקור המנהג
מקורו של המנהג הוא בספר הזוהר שם מסופר כיצד רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו עסקו במשך כל הלילה שקודם הברית בלימוד התורה, ולא היה מי שנרדם באותו לילה[1].
טעם המנהג
השל"ה כתב[2] שכל הלילות מהלידה ועד הברית מאז שהתינוק חוזר לביתו צריכים לשמירה ונוהגים להוסיף בהם בלימוד תורה ובמעשים טובים, היות וכאשר התינוק חוזר מבית הרפואה הקליפה הנקראת 'לילית' מנסה להמיתו, ובערב הברית נצרך הדבר ביותר הואיל ואז מתגברים הקליפות ומנסים לפגוע בתינוק באופן מיוחד[3] לכן אף נוהגים שבכל לילה מביאים קבוצה של ילדים מתחת לגיל בר מצווה שיאמרו קריאת שמע 'המלאך הגואל' וי"ב הפסוקים על יד התינוק.
כתב תלמיד המהרש"ל רבי משה מפרעמסלא: "נוהגין להקיץ ולשמור הנער בליל שמיני, ומצאתי כתוב טעם מנהג זה, שהשטן מכוון להזיק לנער ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהינום, וסמך לדבר: "ואתה את בריתי תשמור"[4]. שבשעת הברית צריכין שמירה"[5].
בסידורו של רבי יעקב עמדין נסדרו קטעים מהזוהר המיוחדים ללימוד בלילה זה וקשורים לברית המילה וללילה שקודם לה, והוא כותב שם שלימוד זה מסוגל להמשיך קדושה רבה על הנימול ועל כל המתעסקים במצוה זו.
בספרי הקודש מובאים לכך טעמים נוספים; בספר 'זכר דוד' כתב שמשמעות הפסוק 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו' הינה, שהיום השמיני כולו קשור עם מצוות המילה, אלא שהיות ומעשה הברית עצמו אפשרי רק בבוקר - מתחילים בשמחה הקשורה עם המצווה כבר בלילה. בשם בעל חידושי הרי"ם מובא שהטעם לכך הוא היות שמצווה זו הינה מצווה שאדם יכול לקיים רק לעיתים רחוקות, מן הראוי שיתכונן לכך מתוך ציפייה והשתוקקות, וכמו שעשה רבי לוי יצחק מברדיטשוב שמידי שנה נותר ער במוצאי חג הפסח ובמוצאי שמחת תורה מתוך השתוקקות להניח את התפילין שלא הניח שמונה ימים.
זמן הלימוד
בנוגע לזמן הלימוד, ישנם חילוקים במנהגים, בספר 'מעבר יבק' על הזוהר, כתב בפירושו על שיר השירים שהלימוד צריך להתחיל בזמן השקיעה, ולהימשך עד חצות הלילה[6], וכן נראה מדברי החיד"א[7], אמנם כתב שם דיש נוהגים לעשות משמרה שניה אחר חצות, ומשבח מנהג זה ד"מה טוב ומה נעים מנהג זה כי הוא עזר וסיוע להמשיך קדושה לילד שיהיה שומר הברית", וכן כתב השל"ה שיש להישאר ערים עד ברית המילה עצמה.
בספר מטה משה [8] מובא: "שהשטן מכוון להזיק לרך הנולד ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה, שבזכותה ניצולין מדינה של גהינום".
מנהגים נוספים
בשל"ה מובא, כי סגולה גדולה להרבות בנרות בלילה זה. בספר ליקוטי מהרי"ח[9], מובא מנהג, לפיו יש להניח את סכין המילה תחת ראש התינוק בלילה שלפני המילה כדי שבזכות המילה תהיה שמירה לתינוק בליל זה שהוא מסוכן.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב יוחנן גוראריה, ברית נתן
- הרב שמואל הורביץ, שבח הברית
- הרב שמעון גדסי, שמירת השמחות
קישורים חיצוניים
- תיאור ה'וואכנאכט' של אדמו"ר הרש"ב, קונטרס חנוך לנער
- הרב שמואל ביסטריצקי, האם צריך לנהוג ב'וואנאכט' גם בליל שבת?, הערות וביאורים אהלי תורה, גליון חג הסוכות תש"ע
הערות שוליים
- ^ זוהר פרשת לך לך.
- ^ מסכת חולין, עניני מילה.
- ^ קיצור של"ה, עניני מילה עמוד צה.
- ^ בראשית יז, ט
- ^ מטה משה חלק שביעי - עניני מילה, פרק רביעי אות ב.
- ^ הובא בספר זכר דוד (לר"ד זכות) מאמר א פרק ל.
- ^ הוד ברית, (עמ' מח,) והוא ספר תיקון לליל הוואכנאכט, הנדפס בסוף ספרו חם לבי לחנוכת הבית.
- ^ הלכות מילה פרק ד
- ^ סדר המילה
