התיישבות חרדית בארץ ישראל
ההתיישבות החרדית בארץ ישראל, היא ההתיישבות שנעשתה על ידי יהודים שומרי תורה ומצוות בשנות ת"ק ואילך. התישבות זו מצינת את חלקה של היהדות החרדית בתנופה הגדולה שהיתה ליישוב היהודי בארץ ישראל מאז שנת תקל"ז. תנופת ההתישבות החלה על ידי היהדות החרדית עם עליית תלמידי הבעש"ט ועליית תלמידי הגר"א, ורק בשנת תרמ"ב הצטרפו הארגונים הציוניים החילוניים במה שמכונה העלייה הראשונה. תנופת ההתישבות התייחדה הן בגודל התופעה, והן בכך שהיו בה מגמות חדשות שלא היו לפני כן, אם כי קיים ויכוח בין ההסטוריונים אילו מגמות היו כבר בתחילת ההתישבות ואילו התפתחו בשלבים מאוחרים יותר, וכן עד כמה הקיפו מגמות אלו את כל המתישבים או שהיו נחלת רק חלקים מן ההתישבות.
רקע
מאז חורבן בית המקדש השני ויציאת עם ישראל לגלות, היה עיקר היישוב היהודי מחוץ לשטחי ארץ ישראל. הישוב היהודי בארץ ישראל תמיד נשמר, אך בעקבות גזירות שונות, מחלות, רעב, וקשיים נוספים הוא פחת בהתמדה. במהלך הדורות היו אמנם כמה עליות מאסיביות של יהודים לארץ, ביניהם עליית בעלי התוספות ועליית מגורשי ספרד, אך לאורך השנים נשאר מרכז היישוב היהודי בארצות השונות.
גם מרכז היהדות החרדית במשך השנים היה בחו"ל, על אף שהיו מספר קהילות חרדיות בארץ. הסיבות שמנעו מהיהודים החרדים לעלות לארץ למרות מצוות יישוב ארץ ישראל נבעו בעיקר מהקשיים והמצב הגרוע שהיו מנת חלקם של תושבי הארץ.
התגברות העליה
השינוי במגמה זו והרחבת ההתיישבות החרדית בארץ ישראל בצורה משמעותית, החלו במאה השישית של האלף השישי עם עליית תלמיד הבעש"ט ותלמידי הגר"א. אמנם גם לפני כן עלו יהודים חרדים לארץ ישראל, אולם עד אז היה גודל די קבוע ליישוב היהודי בארץ, ואילו אז החלה תופעה מורחבת של עלייה לשם התיישבות, וכתוצאה מכך הכפיל היישוב היהודי בארץ את גודלו בקצב מהיר, מה שהוביל בהמשך גם להתפשטות גיאוגרפית, והקמת יישובים חדשים.
עליית תלמידי הבעש"ט
ערך מורחב – עליית תלמידי הבעש"ט
עליית החסידים תלמידי הבעל שם טוב מורכבת מגלי עליה של קבוצות ויחידים אשר עלו לארץ משנת ה'תק"ז (1747) על מנת להתיישב בה. את עלייה זו מציינת במיוחד שיירה המונית שבאה בשנת ה'תקל"ז (1777) והתיישבה בגליל, זו הייתה השיירה המשמעותית הראשונה של חסידים שהגיעה לארץ, והגדולה מבין הקבוצות שהגיעו באותה תקופה. השיירה הונהגה בראשות רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי אברהם מקליסק תלמידיו של המגיד ממזריטש ממשיכו של הבעש"ט ומנתה כ-300 איש שהיוו כ-5 אחוזים מכלל היהודים בארץ ישראל באותו הזמן.
עליית תלמידי הגר"א
- ערך מורחב – עליית תלמידי הגר"א
עליית תלמידי הגר"א הורכבה מגל עליות של קבוצות עולים שהגיעו לארץ ישראל מליטא באמצע המאה השישית לאלף השישי עד סופה. עלייה זו כללה מאות עולים ובתוכם משפחות צעירות, שעלו ארצה בשלושה גלים עיקריים. הם נקראו כך בשל היכרותם וקרבתם לגר"א ולמשנתו.
הגל הראשון של העולים, היה קבוצה בראשותו של רבי מנחם מנדל משקלוב הגיע לחיפה ביום ח' באלול תקס"ח. בגל השני בתחילת הקיץ של שנת תקס"ט הגיעה שיירה נוספת בראשות הרב סעדיה משקלוב, והשיירה השלישית שהגיעה לארץ בתשרי ה'תק"ע, הייתה בראשותם של הרב חיים כ"ץ ורבי ישראל משקלוב.
עליית תלמידי הגר"א היותה את השורש ליישוב האשכנזי פרושי בארץ ישראל[1].
אזורי התיישבות
צפון הארץ
בתחילה לא הותרה התיישבות אשכנזית בירושלים, בעקבות החובות שהותיר אחריו רבי יהודה החסיד בונה בית הכנסת החורבה. לכן בתחילה, על אף הרצון לגור בעיר הקודש, פנו העולים למקומות אחרים. תלמידי הבעש"ט התיישבו בעיקר בצפון הארץ, תחילת התיישבות הייתה בגליל ובעיר צפת, ובשנת 1781 חלק מן החסידים עברו מצפת להתגורר בטבריה. החסידים הרחיבו את תחום המחיה של היישוב היהודי בעיר טבריה, ואף הקימו מבנה שבו שכנו בית כנסת, דירה, ומקווה טהרה. תלמידי הגר"א התיישבו בתחילה גם הם בצפת.
ירושלים
לאחר הרעש בצפת עלו הפרושים לירושלים בראשות ר' ישראל משקלוב, שקיבל אישור לחזרת האשכנזים לירושלים, והניחו את יסוד ההתיישבות האשכנזית בירושלים. תחילה הוקמה קהילה אשכנזית בתוך העיר העתיקה, ולאחר מכן התרחבה ההתיישבות והוקמו עשרות שכונות חדשות מסביב לעיר העתיקה.
מטרות העלייה וההתיישבות
מצוות יישוב ארץ ישראל
מגמה מרכזית בהתיישבות החרדית בארץ, הייתה כדי לקיים מצוות יישוב ארץ ישראל. מצוה זו מתקיימת על ידי ישיבת היהודי בארץ ישראל, ובניית הארץ, על ידי בניית בתים וחקלאות. אברהם יעקב סלוצקי ערך קובץ בשם שיבת ציון, בו הביא מאמרים ומכתבים מאת גדולי דורו בשבח מצוות יישוב ארץ ישראל. רבי דוד מקרלין כתב לו כי "למותר לדבר בזה, כי כולם מודים במצות הישוב ובקדושת הארץ בזה"ז"[2].
קידום הגאולה
היו חלק מהמתיישבים, שהאמינו כי על ידי עלייתם לארץ ויישובה, הם מקדמים את תהליך הגאולה. אחד הרבנים שמפורסמים ברצונם ליישב את הארץ כדי לקדם את הגאולה, הוא רבי צבי הירש קלישר שהאמין שעם ישראל צריכים לנקוט יוזמה כדי לקדם את הגאולה [3]. במכתבי המלצה של הרב יוסף חיים זוננפלד ורבי יצחק ירוחם דיסקין לחברת רמתיים צופים, הם כותבים כי בזכות יישוב ובניין ארץ ישראל, נזכה לגאולה אמיתית וקרובה[4].
עת לחננה
יש גם רבנים אשר קידמו את ההתישבות מתוך מחשבה שהגיע עת תחילת הגאולה, או עת לחונן את הארץ. ע"פ תפיסה זו, אין ההתיישבות בארץ ישראל כדי לקדם את הגאולה, אלא תוצאה של תהליך אלוקי שמרמז ליהודים לחזור ולהתיישב בארץ ישראל. כך רבי ישעיהו ארנשטיין מירושלים כתב "הגיע עת לחונן עפר ארה"ק"[5].
רבני היישוב הישן בירושלים רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי יצחק ירוחם דיסקין דימו את התקופה לימי כורש מלך פרס שהרשה ליהודי בבל לשוב לארץ בימי עזרא ונחמיה[6]
חברות התיישבות
במהלך השנים הוקמו גם חברות חרדיות אשר יועדו לקדם את ההתשייבות החרדית. תפקיד החברות היה לרכוש קרקעות מידי הערבים, וכן לסייע בהתיישבות בקרקעות שנקנו.
חברת רמתיים צופים
חברת רמתיים צופים הוקמה בשנת תר"פ במטרה להקים יישוב חרדי חקלאי באזור נבי סמואל. החברה רכשה 250 דונם באזור נבי סמואל, ואולם לא הצליחה להקים שם התיישבות. לאחר מלחמת ששת הימים סירב רבי עמרם בלוי שעמד בראש החברה להנות מהקרקעות שנכבשו על ידי הציונים.
חברת נחלת ישראל – רמה
חברת נחלת ישראל - רמה רכשה שטחי ענק באזור נבי סמואל, ואף הוקמה התיישבות בשנת תר"פ. בשנת תרפ"א עזבו המשפחות את האזור, והחקלאים המשיכו לעבד את אדמותיהם באזור על לפרעות תרפ"ט.
חברת פורת יוסף
חברת פורת יוסף הוקמה על ידי הרב משה מנדל ורנר, במטרה להקים ישוב יהודי בשכם.
ראו גם
לקריאה נוספת
- דרישת ציון של רבי צבי הירש קאלישר באתר hebrewbooks
- האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו במהדורת אינטרנט באתר טורו קולג'
הערות שוליים
- ^ ראה האמת מארץ תצמח שהועתק על ידי רבי אריה ליב פרומקין ממקורות קדומים יותר. הודפס בראשית פאת השולחן.
- ^ הובא גם בספר "מרא דארעא דישראל"
- ^ ראה בהרחבה בספר תולדותיו "רבי צבי הירש קאלישר", וכן בספרו "דרישת ציון"
- ^ האיש על החומה ח"ב פרק חיבת הארץ
- ^ הציטוט המלא: "עין בעין נראה כי יד ה' עשתה זאת וההשגחה העליונה פעלה כל אלה, וכאילו כרוזא קרא בחיל וקול דופק בלב כל אחד ואחד מישראל, כי הגיע עת לחונן עפר ארה"ק ולחבק אבניה ובוא מועד להעלות זכרון ארץ אבותינו החרבה והשוממה משנות דור ודור, ומי פתי יסור לבו לעמוד נגד עצת ה' המשדד כל סדרי הטבע ומשיב חכמים אחור ודעתם יסכל" מתוך "מרא דארעא דישראל עמ' כה
- ^ "ואנחנו בתקוותינו שאם השי"ת יתן אותנו לחן ולחסד בעיני המלעיות לתת לנו יתד נאמן במקום הקדש כאשר ריחם עלינו בימי כרש המלך אשר פקד והרשה לעזרא ונחמי' להשתדל בישוב אה"ק כרצונו של ממ"ה הקב"ה, יהי זה למלא דבר השי"ת ונביאיו שיתישבו ישראל בא"י ללכת בדרכיו ולדבקה בתורתו ובמצוותיו". מתוך "מרא דארעא דישראל" עמ' מט