הרצח בברנוער

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרצח בברנוער
מקום הפיגוע
מקום הפיגוע
מטרה בני נוער
פצועים 15
מבצע לא ידוע

הרצח בברנוער היה פיגוע ירי שהתרחש במוצאי שבת, 1 באוגוסט 2009, בברנוער - מקום מפגש לבני נוער בתל אביב, בפיגוע נרצחו שניים - ניר כץ וליז טרובישי - ונפצעו אחד עשר. לאחר ארבע שנים הוגש כתב אישום נגד חשוד בביצוע הרצח, שבוטל לאחר שהתגלה שהחשוד הופלל לשווא על ידי עד מדינה ושהוא אינו הרוצח. הרצח טרם פוענח.

הרצח

במוצאי שבת, 1 באוגוסט 2009, בשעה 22:40, התפרץ אלמוני חמוש ל"ברנוער" בתל אביב, מועדון למפגש חברתי של בני נוער, הממוקם ברחוב נחמני בלב העיר תל אביב. החמוש, לבוש בבגדי הסוואה שחורים ומסכה על פניו, ירה בנוכחים ללא הבחנה ונמלט מהמקום. מהירי נהרגו במקום ניר כץ - מדריך בברנוער, וליז טרובישי - נערה בת 16. מדריך נוסף ותשעה בני נוער נפצעו, חלקם קשה. שניים מתוכם נותרו נכים לצמיתות[1]. המדריך הנוסף, חן לנגר, שנותר נכה בעקבות כדור שחדר לרגלו ונשאר בה עד יומו האחרון, שם קץ לחייו ביוני 2020[2].

המשטרה פתחה בחיפושים אחר היורה, וסגרה מספר מקומות בילוי של הקהילה שפעלו בסמוך באותה עת, מחשש לירי נוסף[3]. שעות אחדות לאחר האירוע התארגנה בשדרות רוטשילד שבעיר הפגנת מחאה בה השתתפו כמה מאות אנשים. המפגינים צעדו ברחוב אלנבי ורחוב המלך ג'ורג' עד לגן מאיר, למחרת, בשעה 17:00, התקיימה ברחוב רוטשילד הפגנה נוספת, ומשמרות מחאה נערכו גם במרכז הכרמל בחיפה ובכיכר ציון בירושלים. בבאר שבע, התקיימה תהלוכה. בתהלוכה ובעצרת השתתפו כ-400 איש.

הרצח סוקר בהרחבה בכלי התקשורת וגונה על ידי אנשי ציבור רבים. נשיא המדינה, שמעון פרס הגיב על הרצח באומרו: "הרצח המזעזע שבוצע אתמול בתל אביב נגד בני נוער וצעירים הוא רצח שעם תרבותי ונאור לא יכול להשלים עמו. רצח ושנאה הם שני הפשעים הקשים ביותר בחברה, על המשטרה לעשות מאמץ עליון כדי לתפוס את הרוצח השפל, ועל העם כולו להתאחד בגינוי המעשה הנתעב הזה". גם ראש הממשלה בנימין נתניהו גינה את הרצח בראשית ישיבת הממשלה[4], וארבעה ימים לאחר ההתקפה הגיע למקום האירוע על מנת להביע הזדהות[5]. במוצאי השבת שלאחר מכן נערכה עצרת הזדהות עם הקהילה בכיכר רבין בהשתתפות עשרות אלפים. בין הנואמים היה חן לנגר, המדריך שנפצע באירוע הירי.

חקירת המשטרה ופרשת פליסיאן

חקירת הרצח הוטלה על חוקרי היחידה המרכזית בתל אביב, והייתה אחת החקירות היקרות ביותר בתולדות משטרת ישראל[6].

הנחת העבודה הייתה שמבצע הרצח בברנוער פעל לבד והחקירה התמקדה תחילה בשלושה כיוונים אפשריים:

  • רצח ממניע דתי
  • רצח ממניע לאומני.
  • נקמה או חיסול חשבונות על רקע אישי[7].

בתחילת שנת 2013 נמצא במקרה, על ידי מטיילים, ביער סמוך לראש העין, אקדח שעל פי בדיקה בליסטית נורו ממנו הקליעים בברנוער. האקדח היה קצה חוט ממשי ראשון, אך לא קידם את החוקרים משום שלא נמצאו טביעות אצבעות או כל ראיות פורנזיות אחרות, העשויות להוות ראיות נגד חשודים[8].

מעצר חשודים והגשת כתבי אישום

כארבע שנים לאחר הרצח טען צעיר מוכר למשטרה, זאור (זוהר) חנקישייב, שהוא מכיר את החבורה שהשתתפה ברצח בברנוער, היה חלק ממנה וחבר קרוב של הרוצח. המשטרה כרתה איתו הסכם של עד מדינה והפעילה אותו כסוכן סמוי במשך כחודשיים וחצי, בהם ביצעה המשטרה מעקבים והאזנות סתר, וב-5 ביוני 2013 עצרה המשטרה את החשודים[9]. המשטרה הגישה על סמך עדותו כתב אישום נגד חגי פליסיאן באשמת ביצוע הרצח.

בפברואר 2014 נעצר עד המדינה בעקבות מידע חדש שנתגלה, ממנו עולה החשד שהוא בדה חלקים מעדותו[10]. במרץ 2014 בוטל סופית כתב האישום. חגי פליסיאן שוחרר לביתו לאחר תשעה חודשים, בהיעדר ראיות הקושרות אותו לרצח[11].

הפרקליטות קבעה כי עד המדינה בדה את הראיות, והכתיב לפליסיאן את הדברים שנשמע אומר בהקלטה המפלילה[12]. במקביל לשיחרורו של פליסיאן מחוסר ראיות, הוחלט להגיש כתב אישום נגד עד המדינה בעבירות שעיקרן בידוי ראיות, שיבוש הליכי משפט וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות[13]. באפריל 2014 התיר בית המשפט העליון לפרסם את שמו של עד המדינה, זאור חנקישייב. במאי הודה חנקישייב בבית המשפט בביצוע עבירות של שיבוש הליכי משפט, בידוי ראיות, קבלת דבר במרמה ומסירת ידיעה כוזבת, ובמסגרת הסדר טיעון הוא הורשע ונגזרו עליו חמש וחצי שנות מאסר[14]. באוגוסט 2016 נחתם הסכם פשרה לפיו המדינה תשלם למשפחת פליסיאן 2.2 מיליון שקלים כולל שכר טרחת עורכי דין[15].

לאחר סגירת התיק נגד חגי פליסיאן, לא ידועים חשודים אחרים, והרצח נותר בלתי מפוענח.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ יעל לוי, ללא סיוע: רקדנים מה"בר-נוער" משותקים ברגליים, באתר ynet, 12 באוקטובר 2009
  2. ^ N12 - חן לנגר, שנפצע בירי בברנוער ונותר נכה, נמצא מת, באתר N12, ‏16 ביוני 2020
  3. ^ יניב הלפרין, המסיבה חייבת להימשך, באתר gogay
  4. ^ ברק רביד ויובל גורן, ראש הממשלה בנימין נתניהו: מגנה בתוקף את הרצח המזעזע, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2009
  5. ^ אבי כהן, נתניהו בפגישה עם נציגי הקהילה: תומך ומזדהה, באתר ynet, 6 באוגוסט 2009
  6. ^ אמנון אברמוביץ', ‏הרצח בברנוער: תיק יקר של כ-10 מיליון ש"ח, באתר ‏מאקו‏‏, ‏7 ביוני 2013‏
  7. ^ אבי אשכנזי, האסיר שסייע למשטרה הפליל החשודים והפך לעד מדינה, באתר nrg‏, 7 ביוני 2013
  8. ^ מור שמעוני‏, חקירת הבר-נוער: "אם לא יהיה אישום - אפשר לסגור את הימ"ר", באתר וואלה!‏, 17 ביוני 2013
  9. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, אילן ליאור, הוארך מעצרם של שלושת החשודים ברצח בבר-נוער ב-11 יום, באתר הארץ, 6 ביוני 2013
    רועי מנדל וגלעד מורג, חשוד, לא ברצח: הלם ממעצר הפעיל שדאג לנערים, באתר ynet, 6 ביוני 2013
  10. ^ עזרי עמרם, ‏המפכ"ל דנינו מתייחס לקריסת תיק הברנוער: "נוודא שלא יעמדו לדין חפים מפשע", באתר ‏מאקו‏‏, ‏21 בפברואר 2014‏
  11. ^ גיא פלד, תיק הברנוער קרס סופית: כתב האישום נגד חגי פליסיאן בוטל, חדשות ערוץ 2, מאקו, 9 במרץ 2014
  12. ^ אתר למנויים בלבד רויטל חובל, המידע החדש בתיק הבר־נוער: מסרונים ששלח עד המדינה לפליסיאן, ובהם הוא מכתיב את דבריו, באתר הארץ, 10 במרץ 2014
  13. ^ כתב האישום נגד חגי פליסיאן בוטל, מעריב nrg‏, 9 במרץ 2014
  14. ^ אבירם זינו, חמש שנות מאסר: עד המדינה לשעבר בפרשת הבר נוער חתם על הסדר טיעון, מעריב nrg‏, 20 במאי 2015
  15. ^ גיא פלג, ‏משפחת פליסיאן תקבל 2.2 מיליון שקלים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏25 באוגוסט 2016‏
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0