הארי סאקר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הרי סאקר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הארי סאקר

הארי סאקר (אנגלית: Harry Sacher;‏ 18811971) היה עורך דין ומנהיג ציוני בריטי.

ביוגרפיה

שנים ראשונות

סאקר היה יליד מנצ'סטר, עבד כעיתונאי וכתב מסות עבור הגרדיאן החל מ-1905. במקביל למד משפטים עד שסיים את הכשרתו כפרקליט-טוען (barrister, עורך דין המופיע בבית משפט). סאקר נשא לאשה את מרים, בתו של מיכאל מרקס, מייסד בית המסחר מרקס אנד ספנסר ואחותו של הלורד סיימון מרקס, שהפך אותו למנהל בית המסחר. כך הפך סאקר גם לגיסו של הלורד ישראל זיו, שנשא לאשה את רבקה, אחות אחרת של מרקס. כל האישים היו תומכים נלהבים ברעיון הציוני וזכו לכינוי "חבורת ציוני מנצ'סטר"[1].

פעילות ציונית

החל מפברואר 1917 היה חבר בוועדה המדינית הציונית בלונדון יחד עם האישים וולטר רוטשילד, ג'יימס דה רוטשילד, הרברט סמואל, ישראל זיו, הרברט בנטוויץ', חיים ויצמן ונחום סוקולוב. נציגי הוועדה, וסאקר בהם, נשאו ונתנו עם נציגי הממשלה הבריטית לקראת כיבוש המזרח התיכון במלחמת העולם הראשונה על ידי בריטניה על מנת להגדיר מקום לבית לאומי לעם היהודי, תוצאת המגעים הייתה הצהרת בלפור. טיוטת ההצהרה נוסחה על ידי סוקולוב וסאקר.[2]

פעילותו בישראל

ב-1918 הגיע סאקר לארץ ישראל יחד עם ועד הצירים בראשותו של ויצמן, אך לא נשא בתפקיד רשמי. בשנת 1920 שימש כ"מזכיר הממשלה" של הוועד הלאומי במשך מספר חודשים. בשנת 1923 פתח בירושלים משרד עורכי דין יחד עם שלום הורוביץ ונפתלי ליפשיץ (לימים פוצל למשרד ש. הורוביץ ושות' בירושלים וסלומון, ליפשיץ ושות' בחיפה). המשרד ייצג, בין השאר, את פנחס רוטנברג וחברת החשמל לישראל, את האוניברסיטה העברית ואת הסוכנות היהודית. בשל היכרותו עם מערכת המשפט הבריטית וההנחה ששופטים בריטיים יטו אוזן לפרקליט בריטי, הבקיא בשפה ובניואנסים, ניהל את רוב הערעורים של נושאי היישוב בבית המשפט העליון[3]. בשנת 1927, במסגרת הקונגרס הציוני ה-15 נבחר סאקר לחבר ההנהלה הציונית המצומצמת של הסוכנות היהודית בירושלים יחד עם פרדריק קיש והנרייטה סאלד[4].

בשנות החמישים עסק בכתיבה והוציא מספר ספרים באנגלית, בנוגע לציונות וליחסי ישראל-ערב.

סאקר נפטר בשנת 1971 ומשפחתו הורישה את הונו להקמת גן על שמו בירושלים - גן סאקר. על שמו גם המכון למחקרי חקיקה ומחקר השוואתי ע"ש הארי סאקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים שנוסד ב-1959.

ספרים פרי עטו

  • Zionism and the Jewish future, The Macmillan Company (New York), 1916 and Hyperion Press, 1976
  • Jewish emancipation, English Zionist federation, 1917 עותק מקוון
  • Israel: The Establishment of a State, George Weidenfeld and Nicolson, 1953
  • Israel, the Arabs and the Foreign Office, Zionist Federation of Great Britain and Ireland, 1956 מסת"ב 0883553627
  • Zionist portraits and other essays, Blond, 1959

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו למשל בכתבת ה-BBC Manchester and the birth of Israel (באנגלית)
  2. ^ Zionists And Anti-Zionists During World War I, Harry Sacher באתר פלסטיני
  3. ^ צילה לביא, ההיסטוריה של מערכת השיפוט בא"י המנדטורית
  4. ^ הקונגרס הציוני ה-15, באתר תנועת העבודה הישראלית


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0