רבי משה בר בק
 | |
| רבי משה בר בק מימין, עם ישראל דוד וייס | |
| לידה |
17 במאי 1934 ג' בסיון ה'תרצ"ד בודפשט |
|---|---|
| פטירה |
15 באפריל 2021 (בגיל 86) ד' באייר ה'תשפ"א |
| מדינה | ארה"ב |
| למד ב | ישיבת ויזניץ |
| מקום מגורים | מונסי |
| מקום פעילות | קרית טאהש - קנדה, מונסי - ארה"ב |
| תקופת הפעילות | ה'תשכ"ח–הווה |
| השתייכות | תנועת החסידות, נטורי קרתא |
| תחומי עיסוק | מנהיג הנטורי קרתא בארה"ב |
| תפקידים נוספים | רב קהילות 'בית יהודי' בארה"ב ובבריטניה, משגיח רוחני בישיבת טאהש בקנדה |
| רבותיו | רבי חיים מאיר הגר, רבי עמרם בלוי |
| חיבוריו | חלקנו בתורתך, יסודות של בית יהודי, אמת ליעקב, אז נדברו, ועוד |
| בת זוג | ברכה |
| אב | הרב ישעיה יוסף |
| אם | שרה |
רבי משה דב בֶּר הלוי בֶּק (מאוית במקור בער בעק; ג' בסיון ה'תרצ"ד, 17 במאי 1934 – 16 באפריל 2021 ד' באייר ה'תשפ"א) היה רב ומנהיג הנטורי קרתא בארצות הברית ורבם של קהילות בית יהודי בניו יורק ומחבר ספרים פורה.
ביוגרפיה
נולד בבודפשט לרב ישעיה יוסף ולשרה בעק. שרד את שלטון צלב החץ בבונקר בבית דודו ברחוב דובוזי. בתש"ח עלה לארץ ישראל. למד בישיבת ויז'ניץ בבני ברק והיה לחסידו של רבי חיים מאיר הגר ה"אמרי חיים", ב-1959 נשא לאישה את ברכה בת הרב זאב (וועלוועל) אייזנבאך מירושלים. על פי עדותו, הכיר אז את נטורי קרתא ואימץ את השקפתם[1], הוא התקרב לרבי עמרם בלוי והשתתף עמו בהפגנות שערך. בשלב מסוים אף החל להתלבש בלבוש הירושלמי. הוא נמנה עם קבוצת קנאים שפעלה בוויז'ניץ ושהתסיסה נגד ראש הישיבה אז, רבי משה יהושע הגר בטענה שהוא פשרן בנושא הציונות. "הנידחים", כפי שכונו, סולקו מהישיבה בתשכ"ג.
בשנת תשכ"ח התארגנו קבוצה מנטורי קרתא לעזוב את הארץ בגלל התנגדותו לציונות, הרב בק עזב את מדינת ישראל ב-1970[1] ללונדון משם עבר למונטריאול בה התגורר מספר שנים באותה תקופה שימש כמשגיח בישיבת טאהש[2], לפי עדויות שונות האדמו"ר מטאהש רבי משולם פייש לאווי כיבדו ונעמד לכבודו בכל פעם שנכנס אליו[3]. ב-1980 עבר למונסי ופתח שם בית כנסת בשם "בית יהודי" המשמש כמרכז נטורי קרתא בארצות הברית, בבית מדרשו מתפללים בנוסח ויז'ניץ. התבסס כאחד מרבני ומנהיגי נטורי קרתא באמריקה ובישראל[4], וכאחד הקולות הקיצוניים ביותר בציבור החרדי.
בשם מקורבי האדמו"ר מריבניץ נמסר שהאדמו"ר בחר להתיישב (בסוף ימיו) במונסי מפני שדר שם הרב בק, ולפיהם אף אמר כי כל העיר מונסי עומדת בזכותו[5].
פעילות
היה מעורב בפולמוס ההלכתי נגד רבי משה טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר וועד הכשרות של התאחדות הרבנים, בעקבות הטענה שהם משווקים כבשר חלק בשר בהמות שנמצאה בהן סירכא, ושאישורי חלב ישראל שלהם אינם אמינים. כמו כן, היה אחד המתנגדים להקמת בית-ספר לילדים אוטיסטים בקרית יואל במימון ממשלתי, משום שהמוסד נעדר סממנים דתיים, בהתאם לדרישות החוק (אנ').
בשנות ה-80 החל להשתתף באופן ישיר בפעילות פלסטינית נגד הציונות. הוא חיבר כמה קונטרסים שבהם הציג את השקפתו, השואבת את עיקריה משיטתו של רבי יואל טייטלבוים ומספרו ויואל משה אך מוסיפה עליה את דגשיו שלו. בין היתר, כתב כי יש סכנה גדולה לשבת בארץ ישראל, הן סכנה פיזית והן משום שהיושבים בה עלולים להזדהות עם מלכות המינות ולהשתמש בשפה העברית המכונה אצלו "לשון הטמאה". כמו כן, בניגוד לרבי יואל טייטלבוים, הוא חייב את שיתוף הפעולה עם הפלסטינים נגד הציונים והצהיר כי יש בכך קידוש ה'. לדבריו מותרת התחברות לצורך תועלת עם עכו"ם, בניגוד לרשע. לדבריו מדינת ישראל טובחת ומתאכזרת כלפי הפלסטינים ולכן מתקפותיהם נגדה לגיטימיות ומובנות. הרב בק ואנשיו מרבים להשתתף בהפגנות פרו-פלסטיניות מול מוסדות בינלאומיים[6].
בכסלו תשס"ז ביקר ישראל דוד וייס יחד עם כמה חברי נטורי קרתא המזוהים עמו בועידת השואה הבינלאומית באיראן[7], מעשה שעורר גינוי גם מצד בד"ץ העדה החרדית וחסידות סאטמר בראשותו של רבי זלמן לייב טייטלבוים, הנחשבות לקיצוניות בהתנגדותם לציונות. כן התפרסם מכתב גינוי בשם אנשי נטורי קרתא, בו הם מתנערים ממעשה זה. ב-2008 נפגש הוא עצמו עם נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד בניו יורק.
בחודש תשרי תשע"ט עבר שבץ מוחי אך התאושש ממנו[8], נפטר בד' באייר ה'תשפ"א אחרי מחלה קשה בחודשים האחרונים[9], בהלוויתו הספידוהו בין השאר האדמו"ר מתולדות רפאל קאשוי[10], ואחיינו האדמו"ר מצ'רקס. הוא נקבר בחלקה של הקהילה בבית הקברות בקריית קאשוי. לממלא מקומו כרב קהילת בית יהודי הוכתר תלמידו הרב ברוך אברהם פיש[דרוש מקור].
קהילותיו
תחת הנהגתו קהילות בית יהודי בארצות הברית, במונסי, שמפעילה גם תלמוד תורה ובית חינוך לבנות, בוויליאמסבורג ובלונדון שבבריטניה, וקהילות נוספות של תלמידיו וחסידיו, 'קרעמניץ' בבלומינגרוב - הסמוך לקרית יואל ו'רימינוב' בקרית יואל שבמונורו.
משפחתו
- אחיו הרב אברהם צבי בק היה אב"ד ורב קהילת "עדת ישראל" במלבורן.
- גיסו היה חנינא שיף.
כתביו
על ספריו השונים ישנם הסכמות רבות, בין השאר של רבי יוסף דינקלס[11], בעל הויחי יוסף מפאפא[12], רבי רפאל בלום האדמו"ר מקאשוי[13], רבי חנינה אברהם לייטנר רבה של מונטווידאו ורב קהילת "בנין דוד" בברוקלין[14], הרב יחזקאל ראטה האדמו"ר מקארלסבורג[15] ורבי יואל מורגנשטרן (ייד') האדמו"ר משארמאש[16].
- חלקנו בתורתך – ג' חלקים - חידושים וביאורים על התורה.
- עבודת הלב- על עניני תפילה.
- יסודות של בית יהודי.
- דרכי השידוכין.
- הוי עז כנמר.
- קונטרס השבת – ב' חלקים.
- קומי צאי מתוך ההפיכה.
- אז נדברו.
- אמת ליעקב.
- ביאור על העצמאות.
- בירור דברים.
- דברי אמונה.
- דרך הגלות.
- דרך הצלה.
- המהפכה.
- יוסיף ישועה.
- מלחמה להשם בעמלק.
- נתיב ישר. - תשובה הלכתית לרב שכתב לו נגד פעולות נטו"ק.
- קונטרס הסברה.
- שוא שקד שומר.
- תפלה ישרה.
- בואו חשבון (נדפס בעילום שם).
- ברית יצחק.
- ברורים והערות בדבר השמוש בשפה "העברית" לאור השקפת התורה.
קישורים חיצוניים
- Accused of anti-Semitism, Ahmadinejad meets Jews. סוכנות AP, ספטמבר 2008.
- ספרו יסודות של בית יהודי, באתר היברובוקס
- בד"ה: הגה"צ חו"פ רבי משה דוב (בער) הלוי בעק זצ"ל - אבד"ק "בית יהודי" מאנסי באתר איוועלט
- הרב יצחק לייבוביץ בהספד עליו באתר קול הלשון.
- כ"א כסלו אצל הגרמ"ב בעק באתר JDN .
- כתבות בעיתונות אחרי פטירתו.
- ראיון עם הרב בעק ועם ישראל דוד וייס
היהדות בעידן הציונות, סרטון באתר יוטיוב.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Auschwitz Memorial Press Conference - Part 1 ביוטיוב.
- ^ חסידא ופרישא בגליון אמרתך חייתני
- ^ עיתון העדה, י"א אייר ה'תשפ"א
- ^ ראה האמת גליון קפ"ב אייר תשפ"א ומשמרת היהדות פרשת אחרי קדושים תשפ"א
- ^ עיתון 'העדה' אחרי קדושים תשפ"א.
- ^ בנימין בראון, היהדות החרדית והמדינה. מתוך: ידידיה שטרן, קלמן נוימן, כשיהדות פוגשת מדינה, הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, תשע"ה. עמ' 163-170.
- ^ התקיימה ב-11-12 בדצמבר 2006 (כ'-כ"א בכסלו תשס"ז).
- ^ בקשו רחמים באתר אידישע וועלט פארומס
- ^ ברוך דיין האמת באתר אייוועלט.
- ^ מסע הלויה פון לוחם מלחמת השם הרה"צ רבי משה דוב בעק זצוק"ל באתר א בליק.
- ^ בהסכמה לספר "בואו חשבון" כתב עליו ”הוא יראי א' מרבים, עובד ה' במסירות נפש”
- ^ בהסכמתו ל"יסודות של בית יהודי" כותב: ”גברא יקירא הרב המופלג בתורה ויראת שמיים, ירא וחרד לדבר ה'”.
- ^ בהסכמה לספר "חלקינו בתורתך" כתב עליו ”הרה"ג החו"ב צדיק צדקות אהב כש"ת מו"ה...”
- ^ בהסכמתו לספר "חלקינו בתורתך" כתב עליו ”הה"ג חסידא ופרישא...”
- ^ כתב עליו ”אחד מבני עלי' מופלג בתורה ומעוטר ביראה נאה דורש ונאה מקיים מקנא קנאת ה' במסי"נ ממיוחדי סגולה בתוך עם בני ישראל...”
- ^ כתב עליו ”הרה"ח המו"מ בתוי"ש החוב"ט לוחם מלחמת ה'...והרב הנ"ל כבר יצא מוניטין בעולם בחיבוריו הקודמים, וכבר איתמחי גברא בדרשותיו הנעימים המלהיבים את לב בנ"י לאבינו שבשמים”
31192319משה בר בק