רבי רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
הרב אליהו אליעזר מישקובסקי
הרב אליהו אליעזר מישקובסקי
לידה 19 בינואר 1917
כ"ה בטבת ה'תרע"ז
פטירה 27 בדצמבר 1980 (בגיל 63)
כ' בטבת ה'תשמ"א
כינוי רבי אֶלֶ'ה, 'הרב'
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מקום פעילות כפר חסידים, רכסים
השתייכות יהדות חרדית
תחומי עיסוק מוסר, גמרא
תפקידים נוספים ראש ישיבת כנסת חזקיהו, ורב יישוב כפר חסידים
רבותיו רבי ברוך בער ליבוביץ, רבי שמעון שקופ
תלמידיו רבי דוד יצחק מן, הרב ישראל מאיר לאו
בני דורו הרב יצחק הרצוג הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב זלמן סורוצקין, והרב שבתי יגל
חיבוריו משנת אליהו

הרב רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי (כונה רבי אֶלֶ'ה"\ "הרב"); נולד כ"ה בטבת תרע"ז, 19 בינואר 1917 נפטר כ' בטבת תשמ"א, 27 בדצמבר 1980. היה רב היישוב כפר חסידים וראש ישיבת כנסת חזקיהו במקום. מחבר הספר משנת אליהו.

קורות חייו

נולד ב ז'ולודק בפולין לרב חזקיהו יוסף מישקובסקי (רבה של קריניק) ולבריינא, בתו של רבי יצחק בלאזר. בעל הפרי יצחק בשנת ה'תרפ"ט, בהיותו בן שתים עשרה, עזב את ביתו והחל ללמוד בישיבת גרודנה, שם היה מתלמידיו של ראש הישיבה הרב שמעון שקופ. משם עבר לישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, והיה מתלמידיו של ראש הישיבה הרב ברוך דב ליבוביץ. כעבור זמן עבר ללמוד בישיבת מיר.

קובץ:PikiWiki Israel 16399 People of Israel.jpg
הכתרת הרב מישקובסקי לרב היישוב כפר חסידים, 1946. הרב מישקובסקי חמישי משמאל

בשנת תש"א (1941), בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, הצליח לעלות עם אביו לארץ ישראל והחל ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. בשנת תש"ו (1946) נישא לשושנה, בתם של הרב מרדכי שמואל קרול, רבו של כפר חסידים, שנפטר כשנה קודם לכן, ורבקה, בתו של הרב מרדכי שלמה מובשוביץ, רבה של מלסטובקה[1]. בסוף אוגוסט 1945 התארס ונקבע שימלא את מקום אבי ארוסתו כרבה של כפר חסידים[2]. חתונתו של הרב מישקובסקי נערכה בדצמבר 1945 בכפר חסידים והייתה גם טקס הכתרתו כרב היישוב, והשתתפו בה חשובי הרבנים בארץ ישראל באותה תקופה, ובהם הרבנים הראשיים הרב יצחק הרצוג והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב זלמן סורוצקין, הרב ראובן כץ והרב שבתי יגל[3]. במשך למעלה משלושים שנה הוא כיהן כרב היישוב וכמנהיגו הרוחני. בשנת 1963 מונה גם לרב של רכסים[4].

בקיץ שנת ה'תשט"ו (1955) העתיקה ישיבת כנסת חזקיהו את משכנה מזכרון יעקב לכפר חסידים. בעקבות פטירתו הפתאומית של גיסו, מייסד וראש הישיבה הראשון הגאון הרב נח שימנוביץ, התמנה הרב מישקובסקי תחתיו לראש הישיבה. במשך עשרות שנים הייתה הישיבה אחת הישיבות המרכזיות בישראל, ורבים מתלמידיה היו בוגרי ישיבות תיכוניות. הרב מישקובסקי עמד בראשות הישיבה במשך למעלה מעשרים וחמש שנה, עד פטירתו בשנת ה'תשמ"א (1980).

בשנת ה'תש"ך (1960) חלה הרב מישקובסקי אנושות ונעדר מן הישיבה למשך מספר חודשים. בתקופת החגים הבריא ובחודש חשוון תשכ"א שב לישיבה. כסגולה נוסף לו השם 'רפאל', אותו נשא עד מותו. נקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

הרב מישקובסקי נודע בישיבה וביישוב רכסים בכינויו "הרב", ולאחר מותו נקרא ברכסים תלמוד תורה על שמו: "תשב"ר הרב" והרחוב הסמוך לתלמוד תורה במקומו הקודם נקרא על שמו בשם: "דרך הרב".

משפחתו

תלמידיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0