הרב איסר קלונסקי
 | |
| הרב איסר קלונסקי ב'בוקר של תורה' בישיבת הר ברכה ביום העצמאות ה'תשע"ה | |
| לידה |
1939 (גיל: 85 בערך) ה'תרצ"ט ירושלים |
|---|---|
| מקום פעילות | גבעת מרדכי, ירושלים |
| השתייכות | הציונות הדתית |
| רבותיו | הרב צבי יהודה קוק הרב אברהם אלקנה שפירא |
הרב איסר קלונסקי (נולד בשנת ה'תרצ"ט, 1939) הוא רב ציוני דתי, מרבני "תקומה". מעורכי כתביו של הרב צבי יהודה קוק ורבה של שכונת גבעת מרדכי בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בירושלים, למשפחה ירושלמית ותיקה, ונקרא על שם סבו ישראל איסר לעווי-לוין. מצד אביו הוא ממשפחה בעלת שורשים חב"דיים, סביו לוי אליעזר קלונסקי היה מנכבדי קהילת חב"ד בחברון. הוא למד בבית הספר היסודי "לדוגמה" בעיר, למד שנתיים בישיבת בני עקיבא כפר הרואה והשלים את לימודיו התיכוניים בבית ספר לדוגמה שליד סמינר המזרחי בירושלים. היה פעיל בבני עקיבא, בהדרכה ובהנהלה, וחבר גרעין "אמונים" של בני-עקיבא[1].
את שירותו הצבאי עשה בנח"ל בגדוד 50, ובסיירת שקד. עם גמר השירות הצבאי התחיל ללמוד בישיבה גבוהה, שנה אחת בישיבת כרם ביבנה וכעשר שנים בישיבת מרכז הרב. עם תום לימודיו נסמך לרבנות בידי הרב סלמן חוגי עבודי, הרב אברהם דוד רוזנטל, הרב יצחק אריאלי, הרב אברהם שפירא והרב שלמה גורן.
למד באופן אקסטרני לתעודת הוראה, נבחן לתעודת הוראה וקיבל תואר אקויולֶנְטי לתואר ד"ר.
נבחר לשמש בתור רב שכונת גבעת מרדכי[2]. במקביל לעבודת הרבנות למד בכולל האידרא מספר שנים ולימד במוסדות שונים המזוהים עם הציונות הדתית, בהם: ישיבת המאירי ישיבת ירושלים לצעירים, ישיבת נתיב מאיר, מדרשיית נעם ואולפנת צביה ירושלים, אותה הקים ביחד עם חבריו. אולפנה זו התפתחה לרשת גדולה של אולפנות ברחבי הארץ ומספר ישיבות תיכוניות והרב קלונסקי נבחר לעמוד בראשות העמותה ומשמש כראש ההנהלה באופן פעיל.
במשך שנים שירת בשירות מילואים בצה"ל, בסיירת של חטיבת ירושלים, במסגרתה השתתף במלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. עבר לרבנות הצבאית ושימש כרב חטיבה במשך עשר שנים.
היה פעיל ב"גוש אמונים", במהלך המאבק נגד נסיגת צה"ל מסיני, שימש כרב בחצר אדר שבפתחת רפיח, שימש כאב"ד בעיר פראג, במסגרת סיועו לקהילת פראג, אחרי מותו של הרב עוזי קלכהיים שהיה ממסייעי ההקמה המחודשת של קהילה זו, עם נפילת מסך הברזל.
במשך שש שנים ניהל ברבנות הראשית לישראל את תחום הכשרות הארצית בזמן כהונת הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא[3], תחתיו התקדם מאד מצב הכשרות של הרבנות.
הוא התבקש על ידי הרב צבי יהודה קוק לערוך את ספריו. יחד עם הרב חיים שטיינר, הוציאו יחדיו את הספרים "אור לנתיבתי" מכתב ידו של הרב, וכן את הספר "לזכרו" - של הרב צבי יהודה. גם כתבים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק עצמו נערכו על ידו לדפוס וחלקם נדפסו בש"ס השלם של הוצאת פרדס[4]. כמו כן פעל להוצאה לאור של כתבי היד של חותנו של הרב קוק, האדר"ת. ביניהם: "יקר האדרת" (כעורך) וכן "תפילת דוד", ביאור האדר"ת והערותיו על סידור התפילה (כמו"ל, בעריכת הרב אברהם קוסמן), ושו"ת "מענה אליהו".
נשוי לחנה (לבית פוקס) ולהם חמישה ילדים ונכדים.
כתב עם הרב חיים שטיינר את החוברת 'ארץ צבי' (ירושלים תשמ"ג) ואת החוברת 'הקול קול יעקב' - על הלכות תפילה. החוברת נבדקה והוערה על ידי הרב שלמה זלמן אוירבך ושימשה מאוחר יותר כאחד המקורות לספר 'הליכות שלמה'[5].
ממאמריו
- עצמיות האדם במשנת הרב קוק, סיני, כרך כז, תשכ"ה, עמ' רמג-רמח
- דין 'מדעתא' בקידושין, זכור זאת ליעקב, ירושלים תשל"א, עמ' רמד-רנ
- צום חולה עיניים בתשעה באב, המאיר לארץ, 36, תש"ס, עמ' 36–38
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ על תקופת שירותו בטירונות ובגרעין "אמונים", לצד הרב בנימין הרלינג, ראו בספר לזכרו של האחרון: איש ימינך, עפרה, תשס"ג, עמ' 71–72.
- ^ על חלקו של הרב צבי יהודה קוק במינוי זה, ראו: שמחה רז, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 483.
- ^ הרבנות הראשית לישראל: שבעים שנה לייסודה. ירושלים, תשנ"א, עמ' 67.
- ^ שמחה רז, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 66.
- ^ מבוא למהדורת תשס"ז, עמ' 12.
25150521איסר קלונסקי