הרב אברהם אבידן
 | |
| לידה |
1938 ה' באלול ה'תרצ"ח ירושלים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
30 בינואר 2021 (בגיל 83 בערך) י"ז בשבט ה'תשפ"א |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
| מדינה |
 ישראל |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1966–1987 (כ־21 שנים) |
| דרגה |
 אלוף משנה |
| תפקידים בשירות | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה | |
| תפקידים אזרחיים | |
הרב אברהם משה אבידן (זמל; ה' באלול ה'תרצ"ח, 1938 - י"ז בשבט ה'תשפ"א, 30 בינואר 2021) היה ראש ישיבת ההסדר שעלבים. קודם לכן כיהן כסגן הרב הראשי לצה"ל בדרגת אלוף-משנה.
ביוגרפיה
נולד בה' באלול ה'תרצ"ח לרב מרדכי זמל (לימים, רב המושבה תל מונד) ולחיה דאבא בת הרב יצחק אפשטיין.
למד בישיבת תפארת ציון בבני ברק, בישיבת תפארת צבי ובישיבת חברון. נשא את רות בת הרב ירמיהו רלב"ג, נכדתו של הרב רפאל קצנלנבוגן. לאחר נישואיו למד בכולל "קדשים" ששל הרב מרדכי אליפנט בחברותא עם הרב עזריאל אוירבך. לאחר מכן למד במכון הרי פישל, וכן למד והתקרב אל הרב יוסף שלום אלישיב.
בשנת 1966, במהלך לימודיו בישיבה, פנה אל הרב הראשי לצה"ל, אלוף שלמה גורן בבקשה להתגייס לרבנות הצבאית. לאחר ריאיון ארוך, קיבל אותו הרב גורן, והוא התמנה לרב חטיבת ירושלים[1]. כיהן כרב פיקוד המרכז בדרגת סגן אלוף[2] וכסגן הרב הראשי לצה"ל אלוף גד נבון לענייני הלכה בדרגת אלוף-משנה. בעת שירותו כרב פיקוד המרכז, עורר סערה זוטא כאשר פרסם מאמר בחוברת של רבנות הפיקוד שבו כתב כי בעת מלחמה מותר לפגוע באזרחים חפים מפשע כי "אין מבחינת ההלכה לתת אמון בגוי ויש לחשוש שמא הוא יביא תועלת לאויב"[3]. בעקבות הדברים הורה הרמטכ"ל לגנוז את החוברת[4]. נחשב לאחד המועמדים המובילים לרשת את הרב נבון ב-1987[5][6], אולם לבסוף הוחלט שהרב נבון יישאר בתפקיד, והרב אבידן השתחרר מצה"ל. שמו עלה כמועמד להחליף את הרב בצלאל ז'ולטי כרבה האשכנזי של ירושלים[7].
לאחר שחרורו התמנה לר"מ השיעורים הגבוהים בישיבת ההסדר שעלבים. ב-1992, לאחר פרישת ראש הישיבה הרב מאיר שלזינגר, התמנה במקומו לראשות הישיבה, תפקיד שאותו נשא עד שנת 2005[8].
לאחר פרישתו מן התפקיד עבר להתגורר עד לפטירתו בשכונת הר נוף בירושלים, והתמסר ללימוד וכתיבה תורנית. באותה העת למד בחברותא עם הרבנים משה שמואל שפירא ומשה שטרנבוך.
נפטר בשבת, 30 בינואר 2021 (י"ז בשבט ה'תשפ"א), ונקבר בהר המנוחות[9].
ספריו
- שבת ומועד בצה"ל - בירורים הלכתיים בנושא שבת ומועדים בצה"ל (ירושלים, תש"ן). ספר זה נחשב כאחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה צבאית[10].
- דרכי חסד - הלכות לעוסקים ב"חסד של אמת": זיהוי חללים, קבורה, התרת עגונות ואבלות (ירושלים, תשל"ח. מהדורה שנייה שעלבים תשל"ז). ספר זה נחשב כאחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה צבאית[10].
- משא בהר - בירורים הלכתיים בנושאי צבא, ביטחון וארץ ישראל (ירושלים, תשס"ו).
- שמירת הנפש כהלכתה - הלכות שמירת הנג"ב - נפש, גוף ובריאות (ירושלים תשע"ז).
- תורת תמורה - חידושים על מסכת תמורה (ירושלים, תשע"ה).
- אמרות מלך - על משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמותיהם (ירושלים, תשע"ב)
- אהבת צדקה - הלכות צדקה ומעשר כספים (ירושלים, תשס"ח. מהדורה שנייה תשע"ט).
- בכל מאדך - גדרי חיוב אדם במצוות וכו' (ירושלים, שבט תשפ''ד,[כתב בחייו ויצא לאור לאחר מותו].
קישורים חיצוניים
- משפחת אבידן, פרקי חיים, בתוך ספר הזיכרון לזכרו "זבח משפחה", ירושלים תשפ"ב.
- אל"ם הרב אברהם אבידן זצ"ל - 30 יום ללכתו, באתר צה"ל - הרבנות הצבאית.
מאמריו:
- בענין "מחנה", בתוך: "שעלי דעת" גיליון ג, תשמ"ד, עמ' 40 - 56, באתר "אסיף".
- קול מראה וריח אין בהם משום מעילה, בתוך: "שעלי דעת" גיליון ז, תש"ן, עמ' 80 - 82, באתר "אסיף".
- למהות ימי החנוכה, בתוך: המעין גיליון טבת תשפ"ב.
- האם יש מצווה ללמוד לשון הקודש?, בתוך: המעין גיליון טבת תשפ"ג.
הערות שוליים
- ^ גיא עזרא, ראש ישיבת שעלבים לשעבר הרב אברהם אבידן זצ"ל הלך לעולמו, באתר "סרוגים", 30 בינואר 2021
- ^ הלוויית סג"מ מרדכי גרידי, על המשמר, 14 באפריל 1974
- ^ דוד שחם, מין פרק הגות, על המשמר, 4 באפריל 1975
- ^ הרמטכ"ל הורה לגנוז חוברת אנטי-ערבית של הרבנות הצבאית, על המשמר, 6 במאי 1975
- ^ מנחם רהט, חדש בצה"ל: רב ראשי וגם קצין דת ראשי, מעריב, 24 בדצמבר 1986
- ^ משה הורוביץ, היחידה המתרחבת ביותר בצה"ל, כותרת ראשית, 28 בינואר 1987
- ^ אל"מ אבידן - מועמד לרב ראשי, כל העיר (ירושלים), 3 בדצמבר 1982
- ^ חזקי ברוך, ראש ישיבת שעלבים הרב אברהם משה אבידן הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 30 בינואר 2021
- ^ אברהם משה אבידן, באתר GRAVEZ.
- ^ 10.0 10.1 אל"ם הרב אברהם אבידן זצ"ל, באתר צה"ל
