הקומדיה הממשלתית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקומדיה הממשלתית
מידע כללי
מאת יובל שטייניץ
סוגה פוליטיקה וביוגרפיה
מקום התרחשות ישראל
תקופת התרחשות 1999–2022
הוצאה
הוצאה ידיעות ספרים
מקום הוצאה ישראל
תאריך הוצאה 2025
מספר עמודים 328
עורך דב איכנולד

הקומדיה הממשלתית הוא ספרו השביעי של יובל שטייניץ המגולל את שנותיו בפוליטיקה הישראלית מזווית אוטוביוגרפית-הומוריסטית. הספר מציג סוגיות ואירועים בתחומי הביטחון הלאומי, הכלכלה והאנרגיה, בהם לקח שטייניץ חלק במהלך 23 שנות קריירה פוליטית, ואשר מתובלים באנקדוטות משעשעות. הספר יצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים בינואר 2025.[1]

הספר

מבנה הספר ותוכן עיקרי

הספר מסכם את 23 שנותיו של שטייניץ בפוליטיקה הישראלית. הוא נחלק לשלושה שערים:

  1. שער הכנסת – מתאר את תקופתו של שטייניץ כחבר כנסת צעיר, כחבר ועדת החוץ והביטחון וכיושב הראש שלה.
  2. שער האוצר – מתאר את תקופתו של שטייניץ כשר האוצר בממשלה ה-32.
  3. שער המדינאות – מתאר את פועלו של שטייניץ בסוגיות של ביטחון לאומי ואזורי.

הוא מרבה להתעסק בספר בסוגיות ביטחוניות, כולל ההתראה שנתן עוד לפני כניסתו לפוליטיקה על חוסר ההיערכות למתקפה של מחבלים עם נשק קל משטחי הרשות הפלסטינית.[2]

שטייניץ שם דגש על ההיבטים הבאים: היעדר הפיתוח של יכולת הטילים וחיל הים של ישראל ביחס להשקעה עצומה ולעיתים מיותרת בחיל האוויר הישראלי. הוא מביא כמה דוגמאות ספציפיות, כולל הפיתוח האיטי והלא יעיל של הטיל לורה, ההתעקשות על רכישת מטוסי חמקן לא יעילים, חוסר המוכנות למלחמת לבנון השנייה ועוד. שטייניץ גם ממחיש סדרה של מקרים בהם חברי הכנסת שהגיעו מרקעים אזרחיים מגוונים גילו יתרון מחשבתית ויצירתיות בהשוואה לקצינים בכירים ואנשי מערכת הביטחון.[3]

בחלק אחר של הספר הוא מתמקד בסוגיות הכלכליות, ובראשם הישגיו הבולטים כמו בנייתו של תקציב דו-שנתי לראשונה בעולם, העלאת דירוג האשראי של ישראל פעמיים, צירופה של ישראל ל-OECD, והעובדה שישראל הייתה הראשונה בעולם להיחלץ ממשבר הסאבפריים. שטייניץ ממחיש כיצד מתקפה תקשורתית שגויה (למשל בנושא אבטלה שלא הייתה, על סמך נתון בודד של פיטורין בחודש מסוים במשק), עשויה להגשים את עצמה וליצור מצב מסוכן למשק. הוא חושף את מאחורי הקלעים של מאבקיו בהסתדרות ובעומד בראשה עופר עיני ומסביר מדוע התעקש שלא להעסיק ישירות עובדי קבלן.

בחלק נוסף של הספר מספר שטייניץ על חלקו בהתנעתה של פשרה בינלאומית שהובילו הנשיאים ברק אובמה וולדימיר פוטין אחרי השימוש שעשה בשאר אל-אסד בנשק כימי, ואשר נודעה בתור "הפשרה הרוסית-אמריקאית", אלא שתחילתה בהתייעצות של נציג רוסי במהלך מפגש עם שטייניץ, והמשכה בשיחה שערך ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הנשיא אובמה.

לאורך הספר, כאמור, שטייניץ חושף סדרה של אירועים הומוריסטיים, כמו זה שאירע לו במהלך מחאת הקוטג', כששמע בחדר האיפור אחרי ראיון בערוץ טלוויזיה את המגישה מבקשת להשיג לה בדחיפות מפגינים שיתקפו אותו, או את הלגלוג שספג מראובן ריבלין בתחילת דרכו הפוליטית, כשהאחרון הסביר לו מדוע אין לצפות שיקשיבו לו בישיבת הסיעה, ומדוע ישיבות הסיעה נערכות לעיתים בדלתיים סגורות – משום שזהו הסיכוי היחיד שיתפרסם משהו ממה שנאמר בהן. כמו כן, הוא מספר על קשרי ידידות והערכה הדדית שנרקמו בינו לבין יריבים פוליטיים כמו יוסי שריד וזהבה גלאון.

ערך הטלת הספק וחשיפת תכנית הגרעין של סוריה

שטייניץ מתאר בפירוט כיצד הרקע שלו כפילוסוף סייע לו להטיל ספק ולבקר בצורה טובה יותר את הגופים המפוקחים ע"י ועדת חוץ וביטחון, שלדבריו הייתה עד תקופתו "בית לורדים" ולא גוף ביקורת נוקב. שטייניץ מספר כיצד התעוררה תמיהתו לגבי יכולותיו של המודיעין הישראלי בכל הקשור לחשיפת נשק בלתי-קונבנציונלי, כאשר החמיצה כי לוב מפתחת תוכנית גרעין, עד שה-MI6 גילה זאת ועדכן את גופי המודיעין בארצות הברית ובישראל. מנגד, אמ"ן הציג ראיות מוצקות לכך שעיראק של סדאם חוסיין אוחזת בנשק כימי עם טילים בליסטיים – מה שלא היה ולא נברא.

ב-2004 העלה שטייניץ על דעתו, משיקולים מדיניים-אסטרטגיים, כי דווקא סוריה עלולה לפעול לפיתוח תוכנית גרעין משלה. דו"ח סודי שכתב יחד עם חברי ועדת חוץ וביטחון, בראשה עמד, הופץ בעותקים אחדים לעיונה של מערכת הביטחון.[4] בכך, היה שטייניץ הראשון להתריע מפני קיומה של תוכנית גרעין בסוריה – בניגוד כמעט מוחלט לדעתם של קברניטי מערכת הביטחון, מהם זכה לזלזול מופגן:

"אדוני הפילוסוף!", כך הטיח בי ראש אמ"ן, האלוף זאבי-פרקש, בפתחה של ישיבת ועדת המשנה למודיעין בקיץ 2004 [...] אדוני האלוף, עניתי לו, אני כולה שירתי כסמל ראשון בגולני ואינני "מקצוען במודיעין". אבל רצה המקרה ואני דוקטור בפילוסופיה – וצריך כנראה להיות "מקצוען בפילוסופיה" כדי להבין מתי נכון וראוי להטיל ספק.

הקומדיה הממשלתית, עמ' 76

לעומת צה"ל, ראש המוסד מאיר דגן השתכנע שיש לבחון מחדש חומר מודיעיני שהצטבר בידי המוסד, ובחלוף שנתיים השתכנעה מערכת הביטחון ובראשה חטיבת המחקר שאכן סוריה עוסקת בפעילות גרעינית בעלת אופי צבאי.[5] ב-2007 הופצץ הכור במבצע מחוץ לקופסה. שטייניץ מתאר את ישיבת ועדת חוץ וביטחון שבה הועלה לראשונה החשש, כישיבה החשובה ביותר של הוועדה בכל שנותיה.

ביקורות

הספר זכה לביקורות חיוביות בעיתונות[6] וברשת החברתית X.[7][8][9]

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. הקומדיה הממשלתית מאת יובל שטייניץ, באתר ידיעות ספרים שאוהבים
  2. אלכסנדרה לוקש, שטייניץ על 7/10: "הצבא לא התכונן לתרחיש הזה - ולא חשב שבכלל אפשרי", באתר ynet, 11 בפברואר 2025
  3. "הצבא לא סופר את הדרג המדיני, לא את הממשלה ולא את הכנסת", באתר מקור ראשון, ‏13 בפברואר 2025
  4. עמית סגל, המסמך הסודי לפני תקיפת הכור, באתר N12, ‏5 ביוני 2018
  5. יובל שטייניץ, הקומדיה הממשלתית, ידיעות ספרים, 2025, עמ' 76-83
  6. שלמה פיוטרקובסקי, יובל שטייניץ מסביר איך מיירטים טילים בלייזר ולא מתגעגע לפוליטיקה, באתר מקור ראשון, ‏29 במרץ 2025
  7. ציוץ של רועי עידן, באתר הרשת החברתית X, ‏18 במרץ 2025
  8. ציוץ של יהונתן ורנר, באתר הרשת החברתית X, ‏25 במרץ 2025
  9. ציוץ של אריאל כהנא, באתר הרשת החברתית X, ‏22 במרץ 2025
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הקומדיה הממשלתית40808376Q133694575