הפלת מטוס הבופייטר בנגב

מטוס בריסטול בופייטר של חיל האוויר המלכותי

הפלת מטוס הבופייטר בנגב התרחשה ב-20 באוקטובר 1948, במהלך מלחמת העצמאות. מטוס בופייטר של חיל האוויר ובו שלושה אנשי צוות יצא להפציץ את משטרת עיראק סווידאן. הוא נפגע באש מן הקרקע, פנה מערבה ונחת נחיתת אונס ליד חוף הים בקרבת איסדוד. לאחר מספר ימים הגיעו כוחות צה"ל אל שרידי המטוס, אך איתרו את גופתו של איש צוות אחד בלבד. שני האחרים נעדרים עד היום. שרידי המטוס נמצאו שוב לאחר שנים ומוצגים כיום במוזיאון חיל האוויר.

ההפלה

ב-15 באוקטובר 1948 החל מבצע יואב לפריצת הדרך לנגב. במסגרת המבצע, ב-20 באוקטובר, התקיף צה"ל בפעם השישית את משטרת עיראק סווידאן, שהוחזקה על ידי הצבא המצרי.

ביום ההתקפה בשעה 17:00 המריאו מבסיס רמת דוד שני מטוסי בריסטול בופייטר, מטוס קרב-הפצצה דו-מושבי. היו אלו שניים משלושת מטוסי הבופייטר ששירתו אז בחיל האוויר. משימתם הייתה לתקוף את מבנה המשטרה כסיוע לכוחות הקרקע. בצוות המטוס המוביל היו הטייסים לאונרד פיצ'ט ודב שוגרמן. הצטרף אליהם הטייס סטנלי אנדריוס, ככל הנראה כדי לנסות מתקן לשחרור פצצות שפיתח ושהורכב על המטוס. השלושה היו מתנדבי חו"ל לצה"ל.

שני המטוסים תקפו את המשטרה בטיסה ממערב למזרח. מטוסו של פיצ'ט ירה בתותחיו והטיל פצצה על המשטרה. המטוס השני לא הצליח לשחרר את פצצותיו. לאחר מכן יצאו שני המטוסים ליעף שני. אז הבחין טייס המטוס השני בעשן העולה מאחד ממנועי המטוס של פיצ'ט. ככל הנראה הוא נפגע מאש מצרית מן הקרקע. המטוס השני נפגע גם הוא, אך הצליח לחזור לנחיתה ברמת דוד.

מטוסו הפגוע של פיצ'ט פנה מערבה אל השטח שבשליטת צבא מצרים במקום לטוס מזרחה, אל השטח שהוחזק על ידי צה"ל. תצפית של גדוד 52 של חטיבת גבעתי, שהייתה ממוקמת ביישוב גן יבנה, דיווחה כי המטוס נראה נוחת או מתרסק בחולות ליד חוף הים התיכון, מצפון לכפר איסדוד, ליד ואדי סוכרייר (כיום - נחל לכיש). לפי דו"ח התצפית המטוס בער ונראו אנשים סביבו.

ההתקפה על משטרת עיראק סווידאן באותו יום לא צלחה והמצודה נכבשה על ידי צה"ל רק בניסיון השמיני, ב-9 בנובמבר.

לאחר ההפלה

צה"ל יירט תשדורת אלחוט של צבא מצרים, שבו נאמר כי מטוס ישראלי הופל ומספר אנשים צנחו ממנו. קצין המודיעין של חיל האוויר בחזית הדרום סבר שמטוס הבופייטר טס בגובה נמוך מכדי לאפשר צניחה ממנו ועל כן טען שהתשדורת המצרית נודעה להטעות.

בלילה לאחר ההפלה יצאה מחלקה של חטיבת גבעתי לכיוון ואדי סוכרייר בניסיון לאתר את המטוס, אך ללא הצלחה. ניסיון נוסף בלילה הבא נכשל אף הוא. ב-22 באוקטובר יצאה מחלקה על כלי רכב באור יום לנסות לאתר את המטוס, אך גם היא לא איתרה אותו.

ב-29 באוקטובר נסוגו המצרים ממרחב איסדוד-יבנה וצה"ל תפס את המרחב שפינו. משלחת חיפוש של חיל האוויר יצאה לשטח ואיתרה את המטוס. התברר כי ככל הנראה הוא נחת נחיתת גחון, אך בער ונהרס כליל. בתוכו לא נמצאו גופות של אנשי הצוות אך נמצא מצנח סגור ושרוף בחלקו (כלומר שלפחות אחד מהם לא הצליח לצנוח). במרחק קצר מהריסות המטוס נמצאה גופת הטייס פיצ'ט. שני אנשי הצוות הנותרים לא נמצאו.

הטייס לו לנרט שימש כקצין קישור של חיל האוויר בחזית הדרום. לטענתו הוא נכנס לכפר איסדוד עם כוח של צה"ל על מנת לחקור ולברר לאן נעלמו אנשי הצוות של המטוס. במקום נכח גם יצחק רבין, קצין המבצעים של חזית הדרום. לטענת לנרט הוא ראה את מוכתר הכפר עונד את שעונו של הטייס פיצ'ט ובעקבות זאת דרש מיצחק רבין להוציא את המוכתר להורג, לגרש את תושבי הכפר ולשרוף את בתיו, אך רבין דחה את דרישתו. תושבי איסדוד גורשו מאוחר יותר לכיוון עזה.

משלחת חיפוש נוספת של חיל האוויר הגיעה אל המטוס ההרוס ב-21 במרץ 1950 וחיפשה בסביבתו, אך גם היא לא איתרה את שני הנעדרים.

דב שוגרמן וסטנלי אנדריוס הוכרזו כחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע. מצבות לזכרם הוצבו בגן הנעדרים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. שמות שלושת אנשי הצוות הונצחו גם באנדרטה במצודת יואב, בהר הטייסים ובאנדרטת חללי מח"ל.

הריסות מטוס הבופייטר נותרו ליד נחל לכיש. בשנת 1994 התגלו שוב במסגרת עבודות להכשרת השטח לבנייה. אז הועברו שרידי המטוס לתצוגה במוזיאון חיל האוויר בחצרים.

קישורים חיצוניים

• אירוע מטוס בופייטר באשדוד, הענף לאיתור נעדרים, באתר צה"ל
• מבצע יואב, באתר חיל האוויר הישראלי
• ההתקפה על משטרת עיראק סווידאן, באתר מרקיע שחקים
• קורות החיים של לאונרד פיצ'ט, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
• קורות החיים של דב שוגרמן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
• קורות החיים של סטנלי אנדריוס, באתר "יזכור" של משרד הביטחון

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23890407הפלת מטוס הבופייטר בנגב