דימיטריס כריסטופיאס
 | |||||
| מדינה |
 קפריסין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
דימיטריס כריסטופיאס (ביוונית: Δημήτρης Χριστόφιας; 29 באוגוסט 1946 – 21 ביוני 2019) היה מדינאי קפריסאי, מנהיג מפלגת השמאל הקומוניסטי AKEL, אשר כיהן בשנים 2008–2013 כנשיא קפריסין. כריסטופיאס אף שימש בין השנים 2001–2008 יושב ראש בית הנבחרים של קפריסין.[1]
קורות חייו
כריסטופיאס נולד ב-29 באוגוסט 1946 בכפר דיקומו שבחבל קירניה, על חופו הצפוני של האי. (הנמצא כעת בשליטה טורקית, במסגרת "הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין"). כבר כנער החל להיות מעורב בפעילות פוליטית בחוגי השמאל ושימש במספר תפקידים בתנועת הנוער של מפלגת AKEL (המפלגה הפרוגרסיבית של העם העובד קפריסין), שהיא המפלגה הקומוניסטית הקפריסאית. אביו, בנאי במקצועו אשר הלך לעולמו בשנת 1987, היה פעיל בארגוני עובדים.
בעת לימודיו בבית ספר התיכון ללימודי מסחר בניקוסיה, הוא נהג לעבוד בחופשות עם אביו, ניסיון שהגביר הזדהותו עם מעמד הפועלים. בגיל 14 הוא הצטרף לארגון תלמידי התיכון הפרוגרסיביים (PEOM) ובגיל 18 הצטרף לתנועת הנוער של מפלגת AKEL. בשנת 1969, בקונגרס החמישי של תנועת הנוער, הוא נבחר לוועד המרכזי.
בין השנים 1969 - 1974 הוא למד בברית המועצות, במכון למדעי החברה של האקדמיה למדעי החברה במוסקבה וסיים לימודיו בתואר דוקטור במדעי ההיסטוריה. במוסקבה פגש באשתו אלסי חירטו, עימה התחתן בשנת 1972.
פעילותו הציבורית
עלייתו בהיירארכיה של המפלגה הייתה יחסית מהירה. בשנת 1974 הוא נבחר למזכיר ארגוני של תנועת הנוער (EDON) של מפלגת AKEL ובשנת 1977 למזכיר הכללי של התנועה. הוא החזיק במשרה זו עד לשנת 1987. בשנת 1976 הוא נבחר לוועד המחוזי של מחוז ניקוסיה-קירניה של מפלגת AKEL ובשנת 1982, בקונגרס ה-15 של המפלגה, הוא נבחר לוועד המרכזי של המפלגה. ביולי 1986 הוא נבחר כחבר מחליף ללשכה המדינית של הוועד המרכזי במפלגה ובקונגרס ה-16, בנובמבר 1986, הוא נבחר לחבר קבוע בלשכה המדינה. עם סיום תפקידו בתנועת הנוער של המפלגה, בשנת 1987, הוא נבחר לחבר המזכירות של הוועד המרכזי במפלגה. באפריל 1988, בעקבות מותו של המנהיג ה"מיתולוגי" של המפלגה, אזקיאס פאפאיואנו, כריסטופיאס נבחר ליורשו כמזכיר הכללי של הוועד המרכזי במפלגה, משרה בה הוא החזיק עד שנת 2008.
בשנת 1991 נבחר כריסטופיאס לחבר בבית הנבחרים של קפריסין. הוא שב ונבחר למשרתו זו בבחירות בשנת 1996 ובשנת 2001. ב-7 ביוני 2001 הוא נבחר לנשיא בית הנבחרים, משרה אליה שב ונבחר בשנת 2006. בתוקף תפקידו במפלגה ובבית הנבחרים, הוא היה חבר במועצה הלאומית, גוף מייעץ לנשיא הרפובליקה.
הבחירות ב 2008 ותוכניותיו
הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות קפריסין בשנת 2008 התקיים ב-17 בפברואר והן הסתיימו בפער קטן בין שלושת המועמדים המובילים לנשיאות. כריסטופיאס, שנתמך גם על ידי התנועה למען סוציאל-דמוקרטיה, היה השני במניין הקולות עם 33.3% אחרי המועמד השמרן, שר החוץ לשעבר, קאסולידיס עם 33.5% ושלישי היה טסוס פפדופולוס, הנשיא היוצא. שני הראשונים במירוץ עלו לסיבוב בחירות שני, אשר התקיים ב-24 בפברואר, ובו קיבל כריסטופיאס את תמיכתו של טסוס פפדופולוס וניצח עם 53.7% מקולות הבוחרים[2]. לאחר הצלחתו בבחירות הבטיח כריסטופיאס לחדש את השיחות למציאת פתרון לאיחוד האי.
בעימות טלוויזיוני שנערך יומיים בטרם בחירתו, ביטל כריסטופיאס האשמות כאילו בדעתו להפוך את קפריסין לקובה שנייה. בהצהרותיו נמנע מלהכריז עצמו קומוניסט. הדגיש רק כי מפלגתו נאבקת למען צדק חברתי. כריסטופיאס הבטיח כי ימשיך להנהיג בקפריסין מדיניות שוק חופשי. ואכן למרות מסורתה המרקסיסטית-לניניסטית של מפלגתו, והבעת הצער על התפרקות ברית המועצות, כריסטופיאס ונציגיה האחרים של AKEL בהנהגת קפריסין, אינם מיישמים את האידאולוגיה הכלכלית שאפיינה את המשטרים הקומוניסטים בעבר, אלא אימצו גישה אירו-קומוניסטית, רפורמיסטית פרגמטית, המתיישרת עם המציאות באיחוד האירופי ועם המצב שנוצר בעולם אחרי פשיטת הרגל של הכלכלה הקומוניסטית בברית המועצות ובגוש הקומוניסטי לשעבר. במסגרת נסיונותיו למציאת פתרון לסכסוך עם הקהילה הטורקית בקפריסין והשגת האיחוד מחדש של האי, כריסטופיאס נפגש מספר פעמים עם מנהיג הטורקים בצפון קפריסין, מהמט עלי טלאט.
תקופת נשיאותו
בהתחלת הקדנציה הנשיאותית שלו התחיל כריסטופיאדיס שיחות עם מהמט עלי טאלאט בנוגע לאיחוד מחדש של קפריסין על בסיס מדינה פדרלית דו-אזורית, אבל ניצחון הלאומנים הטורקים בצפון קפריסין בשנת 2009 הוריד עוד יותר את הסיכויים להסכמת הקפריסאים היוונים לתוכנית כזאת.
ב-28 ביולי 2011 ממשלתו הצטרכה להתפטר עקב לחץ פוליטי וציבורי בעקבות הפיצוץ בבסיס הימי אוונגלוס פלורקיס. ההשלכות הכלכליות של האירוע הביאו את המדינה לשקול פנייה אל האיחוד האירופי לשם חילוץ מהמצב. המונים הפגינו תוך כדי דרישה להתפטרותו, לאחר שהועלו האשמות לגבי אחריותו למה שקרה. בהתחלת אוגוסט 2011 הסיגו המפלגות EDEK ו DIKO את תמיכתן בכריסטופיאס.
לכריסטופיאס ולאשתו נולדו שלושה ילדים - שתי בנות ובן. בשנת 1999 כריסטופיאס עבר באנגליה ניתוח מעקפים בלב והשתלת כליה כשהתורמת הייתה אחותו בחיים. [3] [4]
נפטר ב-21 ביוני 2019.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
