הפיגוע ביהוד (1953)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפיגוע ביהוד
חלק מ
סוג פיגוע תופת
נשק רימון יד
מבצע חוליית פדאיון

הפיגוע ביהוד היה פיגוע טרור שביצעו חברי חוליית פדאיון פלסטינית ב-12 באוקטובר 1953, בבית במועצה המקומית יהוד. שלושה מבני משפחת קאניאס, האם סוזאן (בת 39) ושני ילדיה שושנה (בת 3) ובני (בן שנה), נרצחו בפיגוע ובנה הבכור נפצע באורח קל. בעקבות הפיגוע בוצעה פעולת קיביה.

הפיגוע

בשעות הערב של יום שני, 12 באוקטובר 1953, חדרה חוליית פדאיון פלסטינית מירדן והגיעה ליהוד. באותו זמן ישנו בבית משפחת קאניאס שבקצה רחוב 16 שבעיר אם המשפחה, שבעת ילדיה וסבתם. אב המשפחה לא שהה באותו זמן בבית, משום שעבד במפעל בנגב ושהה בביתו רק פעם בשבוע. כל הנוכחים בבית לנו באותו חדר. בשעה 1:30 בלילה קרבו המחבלים לבית, שלפו רימון יד, והשליכוהו לחדר השינה דרך החלון.

אם המשפחה, סוזאן קאניאס, ושניים מילדיה, בנימין בן השנה וחצי ושושנה בת הארבע, ישנו במרכז החדר. רימון הנפץ נחת לידם, והתפוצץ. שני הילדים נהרגו מיד, וסוזאן, שנפצעה באורח אנוש וידה נקטעה, מתה מפצעיה בבית החולים. הסבתא וחמשת הילדים האחרים ישנו על מיטה וספה בצד החדר ולא נפגעו, משום שרסיסי הרימון התפזרו לטווח קצר. רק הבן הבכור, שישן סמוך לחלון, נפצע באורח קל.

סמוך לשעה 2 בלילה, נפתחה אש על רכב שנסע בכביש בין לוד לחיפה. הנהג הגביר את מהירותו והצליח להימלט. מאוחר יותר נמצאו על המכונית חמישה קליעים, והנהג דיווח על האירוע למשטרת פתח תקווה. סבורים כי האלמונים שפתחו באש על המכונית הם חברי החוליה שביצעה את הפיגוע ביהוד כמחצית השעה קודם לכן.

עקבות המחבלים הובילו לסביבות הכפר רנתיס, אז בגדה המערבית שבשליטת ירדן, כחמישה קילומטרים צפונית לכפר קיביה. לפי ההיסטוריון בני מוריס, "התקיפה חזרה על דפוס שנשתגר"[1] מאז אביב אותה השנה.

בעקבות הפיגוע

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פעולת קיביה

מפקד הצבא הירדני הבטיח שירדן תתפוס ותעמיד לדין את מבצעי הפיגוע.

בבוקר 13 באוקטובר החליטו ראש הממשלה דוד בן-גוריון, הרמטכ"ל מרדכי מקלף, ראש אג"ם משה דיין ושר הביטחון בפועל פנחס לבון, לבצע פעולת תגמול קשה בתגובה לפיגוע. הכפר קיביה נבחר כיעד לפעולה. פעולת קיביה לא הובאה לאישור הממשלה, ושר החוץ וראש הממשלה בפועל, משה שרת, לא הוכנס בסוד המבצע. במהלך הפעולה נהרגו בין 60 ל-69 אזרחים מתושבי הכפר, וכ-45 בתים פוצצו. לצה"ל לא היו נפגעים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בני מוריס, מלחמות הגבול של ישראל, 1949–1956, עם עובד, הדפסה שלישית, 2003, עמ' 274


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0